במצבה הנוכחי של סוריה, כל אחד כמעט יכול היה לבצע את פעולת החיסול הלילה (חמישי), בה נהרג בדמשק איש החמאס כמאל חוסני רנאג'ה. זה יכול היה להיות אחד מארגוני המורדים הסורים, שאינם מרוצים מהמשך הנוכחות של שרידי צמרת החמאס בדמשק; זו הייתה יכולה להיות פעולה של יריביו של רנאג'ה בתוך הארגון עצמו; זה היה יכול להיות אירוע פלילי פשוט; וזה בהחלט יכול היה להיות מבצע התנקשות נוסף של המוסד הישראלי.
ייחוס ההתנקשות הזו לישראל יכול להיות מוסבר בתקדימי העבר, שהופיעו לא פעם בטענות שונות בתקשורת הזרה. לפי אותם פרסומים, סוריה ובפרט בירתה דמשק אינה "ארץ לא נודעת" עבור אנשי המבצעים של המוסד והיחידות המיוחדות של צה"ל. התקשורת הבינלאומית ייחסה לישראל בשמונה השנים האחרונות (תקופתו של מאיר דגן כראש המוסד) כמה פעולות בבירה הסורית. אחת הזכורות הייתה ההתנקשות בבכיר חמאס עז א-דין שייח חליל ב-2004, אך גולת הכותרת של ההישגים המיוחסים למוסד בדמשק התרחשה בפברואר 2008 ההתנקשות ב"שר ההגנה" של חיזבאללה, עימאד מורנייה.
ברק על בכיר חמאס שחוסל: "לא שייך לצדיקי הדור"
האם גם רנאג'ה הצטרף כעת לרשימה הזו? ראשית, נשאלת השאלה האם הוא אכן היה ראוי להיכנס אליה. ניתן להניח כי ישראל ממשיכה גם כיום במדיניותה לרדוף וליישב חשבון עם אנשי מבצעים ואנשי שטח בחמאס, בכירים וגם בדרגי ביניים, שהנזק שהם גורמים לישראל רב, וחיסולם יפער חלל בתפקוד המבצעי של הארגון עד שיימצא להם מחליף. השאלה היא אם רנאג'ה אכן עונה על ההגדרה הזו. פורסם כי הוא שימש בזמנו כעוזרו של מחמוד אל-מבחוח, האחראי על הלוגיסטיקה של החמאס והממונה תחום הברחות הנשק מאירן לרצועת עזה, שחוסל בדובאי לפני כשנתיים וחצי.
לא לגמרי ברור, לפחות לפי שעה, במה הוא עסק רנאג'ה מאז, אם כי ניתן לשער ש"נכנס לנעליו" של מבחוח. במקרה כזה, הוא בהחלט יכול להיחשב ל"מטרה ערכית", ואף למעלה מכך.
ואיך חמאס יגיב?
מאידך, אם רנאג'ה לא ירש את ה"בוס" לשעבר שלו, האם היה בכל זאת המוסד מסתכן בחיסולו של מי שנחשב לדרג ביניים בלבד בחמאס, ופוטנציאל הנזק שלו לישראל אינו כה גבוה? ייתכן, אולם הדבר תלוי בעיקר בנסיבות ובמידת הזמינות המבצעית. על פניו, בימים אלו הזמינות המבצעית היא נוחה יחסית: לנוכח מלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה, גבולותיה כיום פרוצים מאי פעם, ותשומת הלב של המשטר נתונה בעיקר לאיומים מבפנים.
מנגד, דווקא נסיבות הפעולה, שלפחות לפי הדיווחים עד כה, לא הייתה "נקייה" במיוחד, מחלישות את סבירותה של האפשרות הזו. כך למשל, העובדה שאחרי החיסול ניסו לפחות כפי שנטען על ידי גורמי אופוזיציה סורים להצית את הדירה, אינה תואמת לדפוס פעולה שניתן לניתוח על פי אותן פעולות שהתקשורת הבינלאומית ייחסה למוסד.
בכל מקרה, בין אם הפעולה אכן בוצעה על ידי לוחמים ישראלים ובין אם לאו, ראוי לתהות האם נלקחה בחשבון האפשרות שהחמאס יאשים את ישראל, וינסה לנקום על החיסול. אפשרות אחת בהקשר זה, היא שגם אם חמאס ימשיך לנצור את נשקו ברצועת עזה, הוא עלול לעודד ביתר שאת פעולות בגבול סיני, דוגמת הפיגוע שהיה לפני עשרה ימים, ולהצדיקן בכך שהפסקת האש, וההבנות בין הארגון לישראל, תקפות אך ורק לגבי הרצועה אך לא מחוץ לגבולותיה. מבחינת חמאס, יהיה זה בבחינת "אם לישראל מותר לפעול מחוץ לשדה המערכה, גם לנו מותר".
