שישה ימים לפני הסיבוב הראשון בבחירות בצרפת, מועמד המפלגה הסוציאליסטית, פרנסואה הולנד, מזנק היום (שני) שוב בסקרים, וצובר יתרון נוסף על פני הנשיא המכהן, ניקולא סרקוזי. מממוצע של משאלים שערכו ארבעה עיתונים ושני ערוצי טלוויזיה בצרפת, עולה כי הולנד זוכה ל-30 אחוזים מקולות הבוחרים, ואילו סרקוזי מקבל 28 אחוזים בלבד. נראה כי סרקוזי - שהתחזק בסקרים אחרי הפיגוע בטולוז, עם קריאותיו נגד האיסלם הקיצוני והבטחתו להשיב את הביטחון לצרפת - איבד זה מכבר את היתרון שהשיג.
עם זאת, הקרב בין עשרת המועמדים המתחרים בסיבוב הראשון של הבחירות, לא יוכרע בקלפיות בתחילת השבוע הקרוב, אלא בסיבוב השני, שייערך ב-6 במאי. כמעט כל הפרשנים הפוליטיים מסכימים כי סרקוזי והולנד יגיעו לשני המקומות הראשונים בסיבוב הראשון, דבר שיבטיח את עלייתם לסיבוב השני, שבו צפוי להולנד, לפי מרבית הסקרים, ניצחון בפער לא קטן.
אם זה נבלה וזה טרפה
החשש האמיתי בקרב שני המטות הוא כי המצביעים ידירו את רגליהם מהקלפיות. משאלים שנערכו בחודשים האחרונים מצביעים על אדישות רבה בקרב הציבור. במאמר מערכת שפרסם ה"ליברסיון", עיתון השמאל הבולט בצרפת, נאמר כי ההערכה היא שעד 32% מהמצביעים לא ינצלו את זכותם להצביע. המאמר הביע חשש כי עיקר המצביעים יגיעו מהכפרים וכי לא יהיה ייצוג בבחירות לתושבי הערים הגדולות.
חרף מאמציהם הנואשים של סרקוזי והולנד לעודד את המצביעים לצאת מהבתים ביום ראשון הקרוב, נדמה כי הציבור נתון בבעיה. מבין מצביעי השמאל, מי שמוכן לטרוח ולבוא לקלפי כדי להדיח את סרקוזי, שנחשב למאוס בעיני רבים מהסוציאליסטים, אינו מוכן לעשות זאת כדי להחליף אותו בהולנד, הנחשב לאפרורי וחסר ניסיון, וזכה לכינוי המלגלג "מר נחמד" - למי שאינו מביע דעה של ממש, ואפילו אינו מהווה פשרה נואשת. כמו כן, פרשנים אומרים כי מצביעי השמאל לוקים באדישות, מכיוון שהם בטוחים שבסיבוב השני, כל מועמדי השמאל יתייצבו מאחוריו כדי להדיח את סרקוזי.
בינתיים, נראה כי המערכה המעניינת יותר מתנהלת על המקום השלישי. נכון לימים האחרונים, שני מועמדים מתקוטטים זה עם זה על ההישג המכובד. אחת מהם היא מארין לה פן, מועמדת הימין הקיצוני ממפלגת "החזית הלאומית" ובתו של ז'אן מארי לה פן, יו"ר המפלגה לשעבר, שכבר הדהים את צרפת כשהגיע למקום הרביעי בבחירות לנשיאות בשנת 2007.
פן יבולע להם
מול לה פן מתמודדים על המקום השלישי מועמד מפלגת המרכז, פרנסואה ביירו, שאינו נושא בשורה של ממש, ואחוזי התמיכה הנאים שזכה להם התמעטו מעט וירדו לכעשרה, ומועמד השמאל הקיצוני, ז'אן-לוק מלנשון, הנחשב לאיש הצבעוני של הבחירות: נואם רהוט, אוהד של סטלין ובעל שנאה עזה ללה פן. הוא דוגל בקריאה ל"מרי אזרחי", להטלת 100 אחוזי מס על העשירים ו"לריסוק הרעיון המגוחך של השוק החופשי". בעל לשון מושחזת ודוגל בהתנתקות מהאיחוד האירופי ובפירוק נאט"ו, מלנשון גם קורא להלאמת מערכות הבנקים ולהאצלת סמכויות מהנשיא לסנאט.
כמו לה פן, גם מלנשון, המדבר בלשון המהפכה, זוכה לאהדה רבה בקרב הצעירים. לפי סקר שערך ה"לה מונד" לה פן זוכה ל-26 אחוזים מקולותיהם של שכבת הגילים 25-18, לעומת 25 בלבד למועמד המוביל, הולנד. מלנשון זוכה לתמיכה של 15 אחוזים מקולות הצעירים.
בשמאל מציעים הסבר אפשרי לאהדת הצעירים ללה פן, ואומרים כי "הם אינם מכירים וזוכרים את מורשתו האפלה והגזענית של אביה". בימין, אומרים "כי הצעירים נמשכים למלנשון בשל יצר של תמימות, ולא מבינים שתמיכתו בהגירה תיטול מהם את המשרות שהם כה חפצים בהן". לה פן, אם כן, מאיימת לנגוס גם בנתח מבוחריו של סרקוזי, ולא רק באחוזי הצלחתו של מלנשון. המילה "סכנה", שנמרחה על פניה של לה פן בשער העיתון "ליברסיון", המזוהה עם השמאל, הדהדה אפוא גם במחנה הימין.
עד הבחירות, נראה כי לצד גיוס המצביעים, מלנשון יהנה גם מתחביבו הגדול ביותר: התנגחות חסרת רסן בלה פן. בין היתר, הוא כינה אותה "בהמה", "מטורפת" - וגם "פרה מטונפת". לה פן, מצדה, שמרה על לשון מעודנת יותר, בניסיון להתנער מעט מתדמיתו של אביה הפשיסט, ואמרה בלגלוג: "מלנשון אמנם משמיע הצהרות רמות, אך במציאות, הוא באמת ילד טוב, כמעט מקסים".