בימים אלו מלאו שנתיים לכהונת נשיא איברהים ראיסי וממשלתו, שנמצאת תחת מעקב של ארגוני ביון רבים ברחבי העולם ברקע פרויקט הגרעין של משטר האייתולות. חטיבת המחקר באגף המודיעין של צה"ל, בפיקודו של תא"ל סער עמית, אפשרה הצצה נדירה אל בניית הפרופיל של הנשיא האיראני שמערער את היציבות של כלל המזרח התיכון. כבר עכשיו קיימת הערכה בקרב גורמי מודיעין מערביים שסיכויו של ראיסי לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי בן ה-85 גבוהים.
הענף האיראני בזירה הצפונית-מזרחית בחטיבת המחקר באמ"ן בפיקודו של סא"ל נ' עוסק במעקב וניתוח אחרי כל מי שמקבל החלטות אסטרטגיות באיראן. משער החליפין, מגמת האינפלציה הדוהרת, והפעלת הכוח על ידי הצמרת המדינית והביטחונית האיראנית. "הוא לא נשיא שגרתי", אומרים בכירים באמ"ן. "לקראת בחירתו של ראיסי, הרבה מועמדים הוסרו מהדרך כדי לאפשר לו לקבל את התפקיד. בגדול? ח'מינאי בחר בו לתפקיד והינדס את דרכו. בשונה מכל ארבעת הנשיאים שקדמו לו. הדינמיקה שלו בתהליך קבלת ההחלטות הצמרת האיראנית בתחומים מסוימים הופכים אותו לאיש מעניין. במשך שנים מזכירים אותו כמועמד לרשת את חמינאי שבעצמו היה נשיא בתקופת חומייני וכשחומייני מת, הוא נבחר לתפקיד המנהיג העליון".
השינוי העיקרי שנוצר בתהליך קבלת ההחלטות בצמרת האיראנית בחודשים האחרונים הגיע עם ההודעה המסתורית על פיטוריו המסתוריים או התפטרותו של עלי שמח'אני תחת לחץ המשטר. שמח'אני היה מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי (מעל"ל) של איראן. בעבר היה מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, מפקד חיל הים האיראני ושר ההגנה בשנים 2005-1997. הוא צבר כוח והשפעה ובהתפטרותו המפתיעה, פינה מקום לאחרים ובעיקר הסיר צל מעל ראיסי, שמוגדר על ידי גורמים באמ"ן מהפחות כשירים לתפקידו. "ראיסי משדר משהו חלש והרבה פחות דומיננטי מקודמיו", אמר בחיוך סגן ט' (23), ראש חוליית כלכלת איראן. "גם חמינאי שהיה נשיא לפני שמונה להיות המנהיג העליון לא היה דמות כריזמטית, והיום הוא השליט הבלתי מעורער שאין דבר שקורה בלעדיו".
הריאיון התקיים במשרדי חטיבת המחקר. חדרים קטנים, אך אור השמש חודרת אליהם. ברקע מתנוססות תמונות השראה מטהרן, שמכניסות את החיילים לאווירת הפעילות מסביב לשעון. סגן ח' (23), ראש חוליית פנים איראן, הפכה מהר מאוד בריאיון לדמות הכי דומיננטית ואנרגטית סביב השולחן בחדר. היא החלה כחיילת שחקרה את הזירה הסורית, וכקצינה עסקה בזירה העיראקית ובאוגוסט 2022 עברה לתפקיד הנוכחי. מסמכי הניתוח והמחקר שלה יושבים על שולחנם של ראש אמ"ן, הרמטכ"ל, שר הביטחון ועד ראש הממשלה.
"ראיסי בן ה-63 נולד במשהד (העיר השנייה בגודלה באיראן), אחת הערים הדתיות ברפובליקה האיסלאמית. אבא שלו מת כשהיה בן 5, ברור שזה השפיע עליו, משפחתו גדלה בעוני. הוא התחיל את הלימודים הדתיים שלו במשהד, ובגיל 15 הוא עבר ללמוד בעיר קום", סיפרה ח' בהתלהבות. "מדובר מבחינתו בעליית מדרגה בחשיבות ללימודי דת, ומאוחר יותר עבר לטהרן, עבר הכשרה דתית ובאיזשהו שלב הוא למד אצל חמינאי. כאן מתחילה ההיכרות שלהם. הוא החל בפעילות ציבורית ופוליטית, עשה שורה של תפקידים ברשות השופטת. ללא עבר צבאי בניגוד לבכירים בצמרת, עלה לאט לאט בדרגות. בשנות השמונים היה תובע בקראג', לאחר מכן בטהרן ולבסוף תובע כללי של טהרן".
את הכינוי "התליין מטהרן" קיבל בשנת 1988 כשהיה חבר "ועדת המוות" שהייתה אחראית על הוצאה להורג ומשפטי ראווה מהירים ולא באמת שקולים ומידתיים של מתנגדי משטר. "זו הייתה ועדה בת שלושה חברים והוא היה הצעיר מביניהם. שם הוא נחשף לעיני הציבור", סיפרה סגן ח' והוסיפה: "השמועות היו שהוא אוכל עוגה ולאחר מכן ללא הרהור מוציא להורג".
בשנת 2006 הוא התמנה לחבר במועצת 86 המומחים שאחראית לפקח על פעילות מנהיג העליון ולשם כך הם מתכנסים לפחות פעם בשנה, ובמקביל למנות את המנהיג הבא. ראיסי אוחז בתפיסת עולם שמרנית, תואמת חמינאי. רואים אותו ממש נצמד למה שחמינאי אומר וחושב, זה ממש קדוש מבחינתו. הוא בכלל לא מאתגר את חמינאי", סיפרה סגן ח'. "הוא נשוי לפרופ' ג'מילה עלם אל-הדא, בת של איש דת מיוחס, מתמחה בחינוך, ויש להם שתי בנות נשואות. לאחרונה החלה ג'מילה להיות מעורבת ונחשפת לתקשורת בפן חברתי. לאחרונה אירחה כנס באיראן של נשים פעילות, חילקו שם פרסים לנשים שלא עשו כלום בחיים שלהם".
ראיסי, נבחר בבחירות לנשיאות במאי 2021 וירש את הנשיא הקודם חסן רוחאני. יד נעלמה העיפה בשקט דמויות מפתח במערכת האיראנית כדי שלא יאיימו על בחירתו של ראיסי. אחד מהם ממשפחת לריג'אני, בן אצולת המשטר, אחיו של יו"ר הרשות השופטת, ובסקרים היה מאוד קרוב לזכות לא היה מצליח להתמודד. "הבחירות נתפרו למידותיו של ראיסי ובשנתיים האחרונות הוא נשען על הגיבוי של חמינאי. זו הביקורת בתוך המשטר, טוענים שהוא לא מספיק טוב. יש עליו ביקורת. כולל המג'לס (הפרלמנט האיראני). הביקורת הנוספת שהוא לא קיים את הבטחת הבחירות שלו : טיפול בכלכלה וביוקר המחיה", אומרים באמ"ן.
הנשיא האיראני התחייב לשפר את הכלכלה חרף הסנקציות ללא התקדמות במשא ומתן על הסכם הגרעין, ולהילחם בשחיתות אך לא עמד בכך. "הוא אמר שיסייע לעניים, יגדיל את הייצור המקומי ויישען כמה שפחות על ייבוא", מנתח סגן ט'. "הוא לא עמד בהבטחה. הוריד את האינפלציה ל-38 אחוזים וכעת היא שוב עלתה לכ-50 אחוזים. ערך הריאל האיראני מול הדולר קפץ פי 2".
כשמנחתים לעומק את איראן אז יש שיפור בייצוא הנפט מאחר והמחירים בשווקים עלו ולכן הרווח בעלייה. "ראיסי התחייב על נושא שהוא לא מבין בו. הוא יותר נסמך על מערכות, פקידים, והסגנים שלו ביניהם הסגן הראשון מוח'בר. הוא נוקט בשיטת פלסטרים. הוא לא מבצע שינויים גדולים. בהתחלה , לפני שנה הוא ניסה לקדם רפורמה בסבסוד למוצרי יסוד. השפיע לזמן קצר, ולבסוף האינפלציה שוב עלתה. עכשיו הוא שואף להימנע מרפורמות, כי הוא חושש שזה יוביל למחאות כמו בפעם הקודמת. ליטר בנזין עולה 15,000 ריאל (5 סנט) זה מטורף. הוא לא מצליח לעשות שינויים בדבר הזה. זה גורם להמון ביקורת עליו בתוך איראן", מסביר סגן ט'.
ראיסי שוקע בצרות הכלכליות ובבעיות הפנים של איראן והוא הרבה פחות מעורב בסוגיות מדיניות וביטחוניות כמו פרויקט הגרעין שאת הטיפול בו הוא משאיר לאחרים וכי ההשפעה שלו מוגבלת. "הוא בעיקר עושה את מה שצריך. גוררים אותו והוא עושה", ממשיכה סגן ח'. מבחינתו, הדברים הכי חשובים זה פנים וכלכלה כל זאת לקראת הבחירות בעוד שנתיים. מבחירה שלו ומתוך חולשה הוא בוחר לא להשפיע על מדיניות החוץ. הוא אומר שהוא לא מבין בזה וזה מצביע על רמת הכשירות שלו לתפקיד. היתרון שלו הוא הבנה במערכת המשפטית".
המחאה שהציתה את איראן
אחד המבחנים הגדולים של ראיסי כנשיא באו לידי ביטוי במה שקיבל את הכינוי "מחאת החיג'אב". מהסא אמיני, צעירה כורדית בת 22, התהלכה עם אחיה ברחובות טהרן עם חיג'אב שלא לפי הקוד האיראני. שוטר ממשטרת הצניעות הגיע, עצר אותה והיכה אותה. היא הובהלה לבית החולים ומתה מפצעיה. מותה הצית אש כמו בשדה קוצים וחולל מחאה עצומה ואלימה בכל רחבי איראן בעיקר בטהרן ובמחוז כורדיסטן, שנמשכה ארבעה חודשים והוגדרה כארוכה ביותר מאז הקמת הרפובליקה האיסלאמית ב- 31 מחוזות סך הכול.
"עניין החיג'אב וקוד לבוש איסלאמי הוא חלק מתפיסת העולם של ראיסי. הוא לא יתפשר בנושא ויתיישר לחמינאי", הסבירה סגן ח' והוסיפה כי המשטר לא מרגיש שקוד הלבוש האיסלאמי מהווה איום על עצם קיומו ולכן לא התפשר בנושא בתגובה למחאה ונותר כעקרון מרכזי באידיאולוגיה.
על כך מוסיף גם רב סרן ע', בן 36 המשמש כראש מדור פנים וכלכלת איראן, שחזר לתפקיד בחטיבת המחקר באמ"ן לאחר משרה בכירה במשרד ממשלתי. "הייתה הגבלה באכיפת החיג'אב בתקופה מסוימת במהלך המחאה, אבל מאוד זמנית", הוא מסביר. "נשים הסתובבו גלויות ראש בקניונים באיראן. לא היה שימוש בבסיג', ארגון מתנדבים סמי צבאי שכפוף למשמרות המהפכה, משום שהמשטר האיראני חשש להפעיל אותו משום שהרוגים נוספים יביאו לתדלוק מחאות נוספות. המחאה הייתה רק הטריגר. זה הרבה יותר רחב מזה. בראיית האיומים השנתית של הרפובליקה האיסלאמית באיראן עבור כל גופי הביטחון המדינה, זה האיום מספר 1".
למרות הרגישות להרוגים בגלל החשש שהם יהוו דלק להמשך המחאה 522 בני אדם נהרגו במהלך המחאות. 68 מתוכם אנשי ביטחון. "נשבר פה מחסום פחד", הדגישה סגן ח'. "היו 19,400 עצורים. מחאה עצימה מאוד. חלק מהעצורים שוחררו אבל המשטר ממשיך לעצור אזרחים. בספטמבר הקרוב יהיה יום השנה למותה של מהסא אמני. זו תהיה תקופה רגישה מבחינת המשטר.
במהלך המחאות מנהיגותו של רא'יסי הועמדה לראשונה במבחן בזירת הפנים. "יש הרבה סיבות למה המשטר הצליח לצאת מהמחאות. המחאה החלה בספטמבר והסתיימה בינואר. החורף של איראן הוא מאוד קשה. ועדיין סיום המחאות יזקפו לזכותו. המשטר הקשה מאוד לייצר הנהגה מקומית באמצעות השליטה בכלי התקשורת. יחד עם זאת המשטר כיום מתנהל מאוד בזהירות. נזהר מלעשות צעדים קיצוניים לכאן ולכאן".
לא רק כלכלה
ובכל זאת יש זווית מדינית נרחבת שראיסי יודע לשים לב אליה וזה נוגע להשפעה של הסכמי אברהם וההצלחה הישראלית להבקיע את חומות הבידוד בעולם הערבי ולייצר אלטרנטיבות לחזית נגד איראן. לפי רס"ן ע', המשטר החל לייצר משענות פוליטיות וקשר עם מדינות נוספות כדי לחזק את מעמדה האזורי של איראן. "ראיסי אינו הדמות שגורמת לזה לקרות. יש אוסף של אנשים אחרים והבולט בהם היה עלי שמח'אני, שכבר לא איתנו", הוא מסביר.
למה כל כך חשוב להכיר ולהבין את דמותו של שמחאני?
סגן ח': "שמחאני היה עשור בתפקיד ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי. ראיסי רצה להעיף אותו כבר עם כניסתו לתפקיד. חמינאי הוא זה שלא אפשר את זה. כנראה שראיסי בישל את זה תקופה ארוכה. זה הצטרף לפרסומים על אודות שחיתויות שבהן היו מעורבים של שני הבנים והבת ושל שמחאני. לצד זה היה הסיפור על עלי רזא אכברי, סגן שר ההגנה לשעבר, שהוצא להורג לפני כמה חודשים, אירוע שתקשורתית קושר לשמחאני, כי הוא היה שר ההגנה בתקופה שעלי אכברי היה הסגן שלו. אכברי, החזיק באזרחות בריטית ואיראנית ונאשם בבגידה בכך שהעביר חומר לבריטים בתחום הגרעין. גם הסיפור ששמחאני היה פעיל במדיניות החוץ האיראנית מול סעודיה ומדינות אחרות ובהתאם הוא לקח לעצמו לידיים חופש פעולה, ובכורה. השילוב של שלושת הדברים האלה בשילוב ראיסי שרצה להעיף אותו, וביקורת במערכת, הביאו לכך שהוא סיים את התפקיד, וכיום הוא יועץ פוליטי של חמינאי חבר באחת המועצות".
לדברי רס"ן ע', המפנה החשוב במדיניות החוץ של איראן נוגע להסכם עם סעודיה, שיפור היחסים עם סין והסכמות עם הממשלה העיראקית. "ההסכם עם סעודיה דרמטי והאיראנים רוכבים עליו וזה מאפשר להם ערוצים מול כל מדינות המפרץ. הביקור של שמחאני וראיסי בסין גם היה נקודת מפנה. שמחאני היה אחראי לכל והוא היה חזק ודומיננטי, דבר שגרם לראיסי להרגיש מאוים".
בינואר 2020, עוד לפני כניסת ראיסי לתפקיד, חוסל מפקד כוח קודס קאסם סולימאני. מאז נכנס לתפקיד איסמעיל קאהני, שלדברי רס"ן ע', לא יכול להיכנס לנעליו של סולימאני. "המועצה העליונה לביטחון לאומי היא המובילה", הוא מסביר. כשיש סוגיות בתימן, בישראל, בסוריה בלבנון? הם כנראה יביאו את כל המומחים השונים לעבודת מטה סדורה לפני שמקבלים החלטות. סביר להניח שהם מתכנסים לעיתים קרובות".
למה ראיסי ביקר לאחרונה בסוריה?
רס"ן ע': "איראן כמדינה רוצה יחסים רשמיים. היא רוצה הסכמי שיתוף פעולה בתחום הכלכלי. רואים את זה גם בעיראק. למרות כל זה, איראן רוצה לבסס את ההשפעה שלה באמצעות המדינה האיראנית ולא רק באמצעות המיליציות. לבסס השפעה כדי לוודא שהאינטרסים שלה יתממשו. מטרת העל הייתה ונשארה שרידות המשטר. שישמרו את השיטה והצביון המשטרי".
רס"ן ע' חושב שהסיכוי של ראיסי לזכות בכהונה שנייה תלויה בהשפעות על תהליך קבלת ההחלטות. "הוא לא גאון הדור, אבל משפיע על סוגיות. יכול מאוד להיות שבעתיד נמצא אותו בפוזיציה יותר משמעותית", הוא אומר. לדברי סגן ח', אחרי מותו של המנהיג העליון חמינאי, המערכת האיראנית תעוצב כולה מחדש. "יהיו קבוצות כוח שיתחרו על הבכורה. ראיסי יכול מאוד להיות כמנהיג עליון בובה לחבר'ה שרוצים בכך. בינתיים חמינאי נראה חד וצלול ונראה טוב. על ראיסי אין שום איום. הוא מגובה מספיק".
בראייתם של הקצינים מחטיבת המחקר החיבור של ההתקדמות בהעשרת האורניום בפרויקט הגרעין, החיבור של צה"ל למפקדת סנטקום של צבא ארה"ב, שיתוף הפעולה המתגבר והתרגילים המשותפים עם הצי החמישי, והיעדר מו"מ על פרויקט הגרעין עם המערב, יוצרים בצמרת איראן תחושה של איום מצד ישראל. מנגד, מעריכים האיראנים, לדבריהם כי ללא גיבוי אמריקני, ייתכן שצה"ל לא יתקוף את איראן ושיש להוסיף לכך את האופן שבו האיראנים תופסים את החמאות בישראל כמרחיקות אופציה צבאית נגד איראן, כולל ההסכם עליו חתמו בתיווך סין סעודיה באופן שימנע קיצור דרך לתקיפה באמצעות טיסה מעל שמי סעודיה. ברקע השיח על האפשרות של חזרת דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארצות הברית לכהונה יכול להוות שינוי מרכזי במדיניות האיראנית על פרויקט הגרעין וביחס למזרח התיכון כולו.