לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו יש תוכנית "זבנג וגמרנו" להקמת ממשלתו השישית, עם דדליין יומרני ושאפתני: ביום ראשון הוא יקבל מהנשיא הרצוג את המנדט ויתחיל רשמית במאמצים להרכבת הממשלה, וכבר ביום שני הוא שואף להתקשר לנשיא בחזרה ולהודיע לו "עלה בידי" ושהשלים את המשימה.
צוות המו"מ של הליכוד החל אתמול במשא ומתן מרתוני עם השותפות בקואליציה במטרה לסיים את כל ההסכמים הקואליציוניים עד תחילת השבוע, ולהגיש אותם לכנסת, חתומים, עוד לפני טקס ההשבעה של הכנסת ה-25 ביום שלישי. אז, אם לוח הזמנים האופטימי יתקדם כמתוכנן, נתניהו יבקש מיו"ר הכנסת מיקי לוי להודיע מיד על כינוס ישיבה להשבעת הממשלה, ולמחרת, ביום רביעי, הוא ועוד לפחות 30 שרים יעלו בזה אחר זה לדוכן ויצהירו אמונים לממשלה ה-37 של מדינת ישראל.
גם בסביבתו של נתניהו יודעים שמדובר בלוח זמנים יומרני. בפלאן בי אם המשא ומתן הקואליציוני ייקלע לקשיים ויהיו עיכובים בחלוקת התיקים, הוא מתכנן לנצל את הישיבה הראשונה במליאה לתפיסת בעלות על הכנסת ולהחליף את מיקי לוי ביו"ר זמני, עד שחלוקת השלל בליכוד תסתיים ותקבע מי יתיישב בכיסא באופן קבוע לשנים הקרובות. כמה ימים לפה, כמה ימים לשם, זה לא מאוד משנה. לנתניהו יש 28 ימי מנדט ועוד אפשרות להארכה של שבועיים, אבל בניגוד למנהגו בעבר, אין לו - או לשותפיו - שום סיבה או רצון למשוך עד הרגע האחרון את חזרתם לעמדות הכוח והשלטון. לכן, הם הסכימו לחתום על הסכמים קואליציוניים רזים וכוללים יחסית, מבלי להיכנס לקוצו של יוד על כל דבר חקיקה, ולהתמקד קודם כל בחלוקת תיקים ותפקידים בממשלה ובכנסת.
עוד בוואלה!
המכשול העיקרי שיכול לעכב את התוכניות של נתניהו כרגע הוא אגו, כדרכו בפוליטיקה, וקרבות עוצמה ויוקרה אישיים ופוליטיים של שותפיו בקואליציה וחבריו במפלגה. יו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', דורש לקבל את תיק האוצר או הביטחון ומסרב בינתיים בעיקשות לכל ההצעות לפיצוי כמו תיק הפנים, המשפטים או החינוך. נתניהו, לעומת זאת, מתעקש שהתיקים הבכירים יישארו קרוב אליו. אם יו"ר ש"ס, אריה דרעי, ירצה להיות שר אוצר, הוא יקבל; אבל את תיק הביטחון, כך לפי מקורביו, הוא לא מתכוון להפקיד בידי סמוטריץ', אלא לדבוק במועמד הליכוד המוביל והמתאים, האלוף במיל' יואב גלנט.
העין הבינלאומית והאזורית גם ככה פתוחה עליו בחשש ובתדהמה מכך שאיתמר בן גביר, מיורשיו של מאיר כהנא עם עבר של תמיכה בטרור, בקרוב יהיה השר לביטחון הפנים. מינוי של סמוטריץ', שתומך בפירוק הרשות הפלסטינית, הריסות בתים, וגירוש משפחות מחבלים גשר ביטחון, עם סמכויות ואחריות ישירות על חיי הפלסטינים, רק ילהיט עוד יותר את גובה הלהבות באזור.
כל עוד האירוע עם סמוטריץ' פתוח והמו"מ עם השותפות נמשך, הליכודניקים ממתינים בדריכות לחלוקת השלל שיישאר, שלא בהכרח יהיה תואם לציפיותיהם המוקדמות או הולם למעמדם בפריימריז. מקורבו ונאמנו, יריב לוין, שגם הגיע במקום הראשון בפריימריז, מסומן כמועמד המוביל לתיק המשפטים, אלא אם כן יעדיף ללכת למשרד החוץ, אותו נתניהו הציע גם לאיש אמונו השגריר בארצות הברית לשעבר רון דרמר. תיק האוצר, אם יישאר בידי הליכוד, ילך כנראה לאלי כהן, ואת אמיר אוחנה נתניהו מייעד לתפקיד יו"ר הכנסת.
כל משחקי הכיסאות בממשלה העתידית נתונים לשינויים בכפוף לשאריות המו"מ הקואליציוני, אבל כבר עכשיו ברור שחלק ממטפסי ההרים בליכוד יצטרכו להוריד אל קרקע המציאות. דוד אמסלם סימן את משרד המשפטים כתיק היחיד שהוא מוכן לקבל בממשלה, ואם לא, יסתפק רק בתפקיד יו"ר הכנסת, עליו איים גם דני דנון בימים האחרונים. ההקלטות המביכות של ישראל כץ שפרסם עמית סגל בתחילת השבוע, שחשפו את הניסיון שלו לסנדל את נתניהו למנות אותו לשר האוצר באמצעות הקמת סיעה פנימית, כנראה סנדלו רק את השאיפות שלו להתמנות מחדש לתיק בכיר.
הודות לממשלת השינוי של בנט ולפיד שהכשירה את השרץ שלו של ממשלות גדולות ומנופחות, לנתניהו יש מספיק תפקידים לחלק לכ-ו-ל-ם. עם מפתח שרים נדיב של שר אחד על כל שני ח"כים הוא מתכנן להקים ממשלה גדולה של לפחות 30 שרים, עם עוד סגני שרים וראשי ועדות בכנסת. ואף אחד בקואליציית ה-64 לא ירצה לקחת אחריות על סיכול, וגם לא עיכוב, בהקמת הממשלה. לכן, אם לא יצוצו משברים מפתיעים או התפתחויות לא צפויות בעלילה, עד סוף החודש ממשלת הבזק שלו קום תקום.
אחרי קרוב לארבע שנות פלונטר ושנה וחצי במדבר האופוזיציוני, הבלוק של נתניהו חזק ומלוכד, וצמא לחזור למסדרונות הכוח. האופוזיציה שמולו, בתמונת מראה מנוגדת, מרוסקת ומתבוססת בתבוסתה. ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, לא שוחח עם ראשי המפלגות בגוש שלו מאז הבחירות, וקיבל את אמונם רק של 28 חברי כנסת במצעד ההמלצות אצל הנשיא - רק מפלגת העבודה הכריזה עליו כמועמד לראשות הממשלה, בעוד במחנה הממלכתי, ישראל ביתנו ורע"ם העדיפו שלא להמליץ על אף מועמד. בדרכו חזרה לראשות האופוזיציה, הוא קרא אתמול "לאחד כוחות להגנה על הדמוקרטיה" במאבק נגד פסקת ההתגברות, אחת המשימות הראשונות על שולחנה של הממשלה החדשה. אבל עם 56 מנדטים שמפוצלים בין ימין ושמאל, יהודים וערבים, ראשי מפלגות טעונים בכעסי עבר ויומרות עתיד, הוא יתקשה לגבש אופוזיציה בוערת ולוחמת.
בחסות ראשי הפרקים הרחבים של ההסכמים הקואליציוניים, הרפורמות שהממשלה החדשה מתכננת במערכת המשפט יקבלו כותרת כללית, ככל הנראה, לפי דרישת נתניהו, מבלי להתחייב על שינויי החקיקה הספציפיים או מספר מינימלי של חברי כנסת שיידרשו כדי שהכנסת תוכל לפסול החלטות בג"ץ. תחת הכותרת הלקונית צופנים התוכניות של יריב לוין וסמוטריץ' לשינויים מרחיקי לכת באיזונים ובבלמים של הפרדת הרשויות, שיחלישו את ההגנה על המיעוטים בדמוקרטיה הישראלית.
במשך שנים, נתניהו בלם את היוזמות הללו, ונודע בתור מגן גדול של בית המשפט העליון, אך משהפך לנאשם בפלילים הוא אימץ בחום את הקריאות לתיקונים במערכת המשפט, כדרך מילוט ממשפט שלו עצמו. עכשיו, עכשיו, כשסוף סוף השיג את הרוב של 64 מנדטים לחזור לשלטון, שותפיו מחכים ליישם את כל ההבטחות, ודורשים לנצל את המומנטום של תחילת הקדנציה למהלך חד וממוקד, עוד זבנג אחד וגמרנו, מול אופוזיציה מפורקת ומפוצלת.