שעה ורבע בין שמיים וארץ: נחיתת החירום הדרמטית של חיל האוויר

במהלך טיסת אימון שגרתית בבוקר יום שישי, 3 בדצמבר 2021, לוח הבקרה במטוס "רעם" F-15I התריע כי הגלגל הימני תקול. במשך שעה ורבע, הטייס רס"ן (מיל) ע', בן 42 והנווט רס"ן (מיל') ש', בן 40, היו תלויים בין שמיים וארץ ותוך כדי טיסה ובסיוע חיל האוויר מהשמיים ומהקרקע, היו צריכים לתקן את התקלה החריגה.

מפקד בסיס חצרים, תא"ל גיא דוידסון, נזכר ברגעים הדרמטיים של התקלה במטוס האסטרטגי מטייסת "הפטישים". התקלה אירעה ב-07:55, במהלך טיסת אימון במבנה מטוסים שמדמה תקיפה בעומק, הרחק מאוד מגבולות ישראל. תחילה, הוא סיפר, הגלגל לא ירד, ולאחר מכן התקלה החריפה. "לא משנה מה הם ניסו לעשות, הם לא הצליחו לשנות את המצב", שחזר. "לימים גילו שגם לא ניתן היה לשנות את התמונה במצב הזה, כי מדובר באירוע טכני מאוד מורכב". דוידסון הסביר כי בעקבות עייפות החומר, לאחר אלפי שעות של טיסה, נוצרה חריטה פיזית בתוך בוכנת המטוס, שפגעה בגלגל.

מרגע זיהוי התקלה היה ברור לטייסת "הפטישים" כי מדובר באירוע חריג בקנה מידה עולמי, מאחר וזו תקלה ראשונה מסוגה בדגם זה של המטוס. במשך 75 דקות מורטות עצבים, כלל המערכות בבסיס חצרים נדרכו לקראת האפשרות של נחיתה במצב חירום ללא גלגל ימני. מפקד טייסת "הפטישים", סא"ל ע' (41) שבחודשים הקרובים יתמנה למפקד מחלקת התקפה בחיל ויועלה לדרגת אל"ם, ריכז את הפעילות מול הצוות בקוקפיט.

"ברגע שזוהתה התקלה, הטייס והנווט התחילו לבצע סט של פעולות", שחזר מפקד בסיס חצרים. "אני מניח שהם ציפו שזה יוביל לפתרון, זה מה שבדרך כלל קורה. התקלה נפתרת ואתה ממשיך או לנחיתה או לביצוע אימון". ככל שעבר הזמן, כולם הבינו שהתקלה היא חמורה מהרגיל. "הצוות, בשמיים ובקרקע, הבינו שלא מצליחים לטפל בתקלה, והבינו שאנחנו הולכים לכיוון של נחיתת חירום חריגה בתצורה מאוד לא סטנדרטית, ללא גלגל. זה אירוע שהוא לא קורה הרבה, זו התקלה הכי חמורה שמערך ה'רעם' חווה".

טייסת "הפטישים" היא הטייסת האסטרטגית של חיל האוויר, ומטוס הרעם נחשב מטוס איכותי ביותר מבחינת יכולותיו הטכניות. "זה מערך מאוד אמין", ציין דוידסון. "מחיר מטוס בשנת 1998 היה 80 מיליון דולר, היום זה הרבה יותר. זה מהמטוסים היקרים ביותר שיש לנו במערך. לא סתם יש לנו טייסת אחת כזו. מטוס שאתה נוטש בסבירות גבוהה שהוא ייהרס לחלוטין. מבלי יכולת שיקום בכלל".

באותן דקות קריטיות, אנשי צוות האוויר לא חושבים על המשפחה, הבית, או על הפחד; הם מתרכזים רק בביצוע המשימה. מי שמקבל החלטות לגבי ההתנהלות באוויר הוא הטייס, בהתייעצות עם מפקד הטייסת שעל הקרקע ואנשי הצוות האווירי מהמבנה שמלווה אותו באוויר. למקום הוקפץ טייס ניסוי ותיק ומנוסה, שהוקפץ אל המרחב בעוד היה בטיסה.

הטייס והנווט החליטו שינסו לתפעל את התקלה עד שיגיעו לסף דלק מסוים, על מנת שלא ייאלצו עם כמות דלק גדולה, שעלולה לסכן אותם ברגע של התלקחות על המסלול. מרגע זה, הם מתחילים להיערך לנחיתת חירום. לאורך כל האירוע מפקד חיל האוויר דאז, אלוף עמיקם נורקין, מקבל עדכונים בזמן אמת, אך בפועל הגורם היחידי שמתקשר עם הצוות במטוס הוא מפקד הטייסת, כדי לאפשר ניהול אירוע מקצועי ורגוע.

מדוע לא לנטוש את המטוס? תא"ל דוידסון השיב בפשטות, "הנטישה היא בהחלט כלי בארגז הכלים, אבל זה לא הכלי הראשון שאתה בוחר בו. אתה מנהל סיכונים בצורה מושכלת. יש סט של פעולות שאתה יכול לעשות, זה סיכון יותר מהסיכון הממוצע הרגיל אבל הוא עדיין סיכון מנוהל, מושכל ושקול, וגם אם אתה לוקח אותו אתה לא מוותר על נטישה בארגז הכלים שלך", הסביר. "הטייסים יכלו לגשת לנחיתה וגם כשהמטוס על הקרקע, כיסא המפלט מאפשר לנו לנטוש על המסלול. זה עלה בתדריך, מפקד הטייסת אמר בצורה ברורה, אם משהו מסלים, לא מסתדר, מפתיע, לתעדף את הצוות על המטוס".

מי שהתכונן על הקרקע לנחיתת החירום הוא מפקד תחנת הכיבוי בבסיס חצרים, רס"ב ע', בן 41. באותו הרגע שהמנהל התורן מסר לו על מצב החירום, ע' עזב הכל ואיסף את כוחות החירום. "ברור לכולם שהכוח האווירי בסכנה כרגע", שחזר. "אנחנו אמורים להיות לו לעזר. זה הייעוד שלנו יום יום בתחנה הכי גדולה בחיל האוויר בגלל אופי הפעילות והיקף ההמראות והנחיתות".

הוא מיהר להגיע למקום הנחיתה כשאיתו חמש כבאיות, שבהן 25 כבאים, ערוכים עם מערכות נשימה פתוחות וציוד מלא. "מבחינתי אנחנו ערוכים כל שנייה לקלוט את המטוס", אמר. "אנחנו ערוכים כל הזמן לכל נחיתה, כולל מקרה שבו מגלים תקלה במטוס על הקרקע". ע' הכריז על לקיחת פיקוד מלא על הפעילות בקרקע ממגדל הפיקוח, וקיבל החלטה לנטרל כל טיסה או המראה, "שלא נקבל בנוסף אירוע הקטן ביותר", נימק. הוא הזמין אמבולנסים צבאיים ושל מד"א, לצד כוחות בינוי, מחשש שהמטוס יתהפך. "שעה ורבע עוברת מהר מאוד", סיפר.

את הזמנים ע' מקבל ממגדל הפיקוח ומעביר בקשר לפקודיו. שתי דקות, דקה, 15 שניות, שלוש שניות. "כל הכוחות דרוכים מאוד", תיאר את הרגעים הקריטיים. "אני בקשר עין על המסלול, הלוחמים שלי על המסלול, מחכים". ברגע שהמטוס נוחת, הכבאיות מתחילות לרדוף אחריו במסלולו. "המרדף של הכבאיות אחרי המטוס הוא חלק מלקיחת סיכון", הוסיף ע'. "אם אני לא מגיע אליו בזמן והוא מתחיל לבעור, אנחנו בבעיה".

כעת, זה עניין של שניות. "כנף ימין נוגעת במסלול, מתחילים לעוף לעברנו חלקיקי הגלגל", תיאר ע'. "חלקיקי כנף וגיצים עפים, כנף המנוע נוגעת בקרקע, פורצת בערה. המטוס נוגע בכבל על המסלול, הוו של המטוס נתפס בו - ומיד, עם הנגיעה בכבל, המטוס לוקח פנייה חדה ימינה ויורד מהמסלול. המקום נראה כמו זירת לחימה, בגלל כמות האבק לא רואים כלום, הכבאים נוסעים פנימה לתוך הענן, כי כל שנייה קריטית להצלת חיים".

"המטוס נעצר והצוות פתח את החופה, קפץ החוצה ורץ", המשיך ע'. "זיהינו את הדליקה בחלק האחורי והתחלנו להתיז מים לעברו". מרגע הנחיתה ועד כיבוי האש, חולפת דקה בודדת. "אני מכריז 'סוף אירוע', הרגשתי גאווה מטורפת וירידת מתח", סיכם ע'. "כל עוד החבר'ה לא נפגעו, אני שמח. זה חיל האוויר שלי", המשיך. "חיל האוויר הוא תעודת הביטוח של מדינת ישראל ואנחנו תעודת הביטוח של חיל האוויר".

ע' חיבק את הטייסים, שנחתו בהצלחה. "התבוננתי לו בלבן של העיניים, העיניים שלו דיברו. זה מספיק", סיפר. "הן מסרו הבעת תודה והכרת הטוב". הוא מתאר את טייסי חיל האוויר כקרי רוח, מיומנים ומקצועיים. "אני חושב שהם היו גאים לראות את המעטפת שהבסיס הכין להם על הקרקע", אמר. "צוותי רפואה, חילוץ, תחזוקה, 669 לפינוי במידה ויקרה משהו, אמבולנס לכל טייס והיקף כבאים גדול, בנתב"ג אין כזו היערכות לנחיתת חירום. עמדנו במבחן".

כנהוג בחיל האוויר, מיד לאחר האירוע החל התחקיר. תא"ל דוידסון, טייס קרב ותיק שפיקד בעבר על טייסת "הפטישים", התגאה כי עוד לפני שהסתיים התחקיר בטייסת, הגיעו הטייס והנווט מהבדיקות בבית החולים סורוקה בבאר שבע, נעמדו על הבמה, בריאים ושלמים ללא כל פגע, וסיפרו לשאר הצוותים בתחקיר מה התחולל באוויר. "הדבר המרכזי שבלט בתחקיר זה הקור רוח והמקצוענות בה פעל הצוות", סיפר דוידסון. "לא היה לחץ, הייתה תקשורת רגועה, פעולות שקולות, הרבה מחשבה, עבודת צוות, תיאום בין הנווט לטייס".

לדבריו של דוידסון, בלט בתחקיר שהטייס והנווט חשו עטופים בסיוע מהאוויר מהקרקע. במעמד התחקיר, הם אמרו כי הם הרגישו שהם לא לבד. "אומנם רק אנחנו בקוקפיט הזה, אבל יש מאחורינו את כל הטייסת והבסיס, זה הכול", סיפרו. "מפקד הטייסת פעל בצורה נהדרת, צוותי הכיבוי היו מוכנים. אם צוותי הכיבוי לא היו מגיעים בתזמון שהם הגיעו, אז בקלות הייתה מתלקחת שריפה", ציינו. "אומנם הצוותים לא היו נפגעים, אבל המטוס היה ניזוק בצורה הרבה יותר משמעותית עד כדי כך שהמטוס היה עלול להיהרס לחלוטין".

דוידסון סיכם כי "התוצאה מצוינת". בעוד כמה חודשים, מטוס ה"רעם" F-15I צפוי לחזור לטיסות מבצעיות, "כאילו התקלה לא הייתה", הסביר מפקד בסיס חצרים. "התוצאה הסופית הזו לא הייתה מחויבת מהמציאות. זה יכול היה להיגמר אחרת לחלוטין".