לקעקע את הכאב

במבט ראשון, נאוה כהן נראית כמו סבתא מגניבה, עם שיער ארוך וקעקועים על היד. אולם, כמה שניות בהן העין קולטת את השם נירן כהן ושני התאריכים ואת הסמל של גדוד 75, מספיקות כדי להבין שהקעקועים מנציחים את בנה, שנפל במבצע צוק איתן.

"לא הייתי מקועקעת. היה לי קעקוע קטן של דולפין שעשיתי בגיל 40 על הגב", מספרת נאוה. "כשהגעתי לגיל 48 וקיבלתי את המכה שלנו כשהבן שלי נהרג, לאחר כמה חודשים החלטתי שאני מקעקעת את הבן שלי על הגוף שלי, וקעקעתי את השם שלו עם תאריך לידה ונפילה שלו ואחר כך המשכתי עם עוד קעקועים שכולם מסמלים את נירן", הוסיפה אמו.

במקרה של משפחת שגיא, כבר בסוף שבעה על הבן ארז, שנפל אף הוא בצוק איתן, החליטו כל בני המשפחה לקעקע על גופם עץ ארז לזכרו. "אני קעקעתי את המילה ארז עם כתר, כי הוא היה המלך של המשפחה", מסבירה עדנה שגיא, אמו של ארז. "אחר כך הוספתי קעקועים נוספים".

כהן ושגיא אינן לבד. לצד הדרכים המסורתיות להנצחת נופלים, כמו צעדות, אירועים והכנסת ספר תורה לבית כנסת, משפחות שכולות רבות בוחרות להנציח את יקיריהן באמצעות קעקועים. "הרבה הורים מצוק איתן מקועקעים, הרבה הורים של גולנצי'קים עם עץ, אחרים עם קעקוע שקשור לבן. זו הנצחה מהלכת", מסבירה נאוה. "אנשים רואים את הקעקוע ושואלים אותך ברגישות מה הסיפור. כל מי ששואל מקבל מענה וכולם אומרים 'וואו, אילו קעקועים', מתרגשים. זה קעקוע עם משמעות, זה לא פרח או לב, זו משמעות של הבן שלי".

נירן נולד בחנוכה של שנת 1993, ומכאן שמו - נר המפיץ אור, ורן המסמל שמחה. הוא הילד השני של נאוה ועופר, אח של מור, אלמוג וקובי. "היה לי ילד מדהים. כל אימא תגיד שהילד שלה מדהים, אין דבר יותר יקר מילדים. הוא היה ילד רגוע, נוח, שליו, חברותי - ומנגד מאוד ביישן ומופנם. תמיד ידע את המקום שלו ושל האחר, ילד כל כך צנוע", מספרת נאוה. "רק אחרי שהוא נהרג גיליתי כמה הוא נתן בסתר, מרוב שהוא היה צנוע הוא לא סיפר. לחיילים, הוא היה עובד שבוע-שבוע ועבד במזגנים, גיליתי מהבוס שלו שהוא היה שולח אותו להתקנות פרטיות אצל אנשים ואם הוא היה רואה שאין מה לאכול אבל צריך לסדר את המזגן, אז הוא היה מתקין להם בחינם".

לקראת סוף התיכון נירן הכיר את חברתו אסטר, והשניים היו זוג עד למותו. באוגוסט 2012 התגייס נירן לצה"ל, והוא שירת כטבח בגדוד 75 בחטיבה 7 של חיל השריון. במהלך מבצע צוק איתן, פצצת מרגמה שנורתה מרצועת עזה התפוצצה בשטח הכינוס, ונירן נהרג, עם עוד שלושה לוחמים.

אחרי הקעקוע הראשון, כהן הוסיפה קעקועים נוספים: חנוכייה עם שלושה נרות, מאחר ונירן נולד בנר שלישי של חנוכה, כוכב לכל ילד כשלכוכב של נירן נוספו כנפי מלאך, ומשפט שנירן נהג לומר לה "אימא הכול יהיה בסדר'". גם אחיותיו של נירן קעקעו סמלים הקשורים אליו. אחות אחת קעקעה סכינים בגלל אהבתו של נירן למטבח, ואחות אחרת כבל עם אוזניות משום שנירן נהרג כאשר האזין למוזיקה כשאוזניות באוזניו.

"כל קעקוע שייך לנירן, אז הוא מקבל משמעות אחרת", אומרת אמו. "תמיד כשאנשים שואלים 'זה לא כאב לך?', אני אומרת להם שזו אפילו לא טיפה של כאב. הכאב הפנימי שלי הוא לאבד את הילד, כל מה שיעשו לי בגוף לא יכאב לי, את מתגברת על כל כאב בגוף. ככה יזכרו את נירן, ולא ישכחו אותו. כל עוד אני בחיים יזכרו אותו".

הקעקוע על ידה של עדנה שגיא הפך ויראלי לפני כמה שנים לאחר שאומנית הקעקועים העלתה תמונה עם הסיפור. שגיא ביקשה לקעקע את הודעת הווטסאפ האחרונה שארז שלח לה ליום ההולדת, עם התאריך שבו הוא "נראה לאחרונה" בווטסאפ. "כתבתי לו הודעה בשבע בבוקר 'בוקר טוב ילד שלי', ברבע לשתיים עשרה הוא כתב לי הודעה שהייתה לי מוזרה, ומתוכה בחרתי את המשפט שיש בו התחייבות מצדו כלפיי: 'אוהב אותך הכי בעולם ומקווה שיום אחד אוכל להחזיר לך אפילו אחוז ממה שנתת לי. חולה עלייך'", מסבירה שגיא "למה בחרתי את המשפט הזה? אולי כדי שיחזיר לי, אני אוהבת אותו מאוד, אם אתה רואה אותי למעלה, תראה שאני מחכה".

ארז הוא הבכור להוריו עדנה ואילן, אח לנועם ושי. הוא למד בפנימייה צבאית של הריאלי בחיפה, ותכנן קריירה צבאית. "הוא ילד מדהים, באמת לפעמים הייתי מסתכלת עליו ואומרת, 'מה, זה שלי? זה יכול להיות?'", מספרת אמו בגעגועים. "הוא נולד מנהיג מלידה, הוא סחף אנשים ואותנו אחריו. ילד שכולם אהבו לאהוב, ילד כיפי שאהב את החיים. לפעמים אני מסתכלת על החדר שלו ורואה קסדה של רכיבה על סוסים, חיים שלמים. לאיפה מיהרת? הכול הוא הספיק. הוא ידע שהוא מתגייס לשש שנים, אז הוא עשה טיול לפני צבא בתאילנד".

הקעקועים, הם חלק מהדרך של עדנה להתמודד עם המוות של בנה. "הרצון שלי זה לדבר על ארז ולהשאיר אותו פה. כשבן אדם הוא חי הוא משאיר עקבות בכל מקום, והוא לא פה כדי לעשות את זה", מסבירה. "אני רוצה שישאלו, אני רוצה שהוא ישאיר עקבות בכל מקום, בשביל זה אני פה. זה כמו סוג של הנצחה, אבל אותי אף פעם לא שאלו. את האחרים שואלים כל הזמן, פותחים שיחה על ארז, הקעקוע עשה את שלו".

שגיא הופתעה מהתגובות לקעקוע הוואטסאפ. "זה הביך אותי שזה הפך לוויראלי", היא אומרת, "מצד שני שמחתי. זה ארז, לא יודעת כמה לייקים היו, אבל כל לייק אחד זה ארז. אלה עקבות שמשאירות אותו איתנו".

עם השנים נוספו עוד קעקועים, כמו דופק שנדם עם התאריך שבו ארז נפל, או משפט שהוא הציע לבן דודו יניב לקעקע יחד: "במותם ציוו לנו את החיים", באנגלית. "יניב כתב לו - 'לא, זה מנבא רעות', וארז אמר לו 'בגלל זה אני רוצה להיות לוחם'. אז זה קעקוע שעשיתי במקומו, בשבילו".

"נהייתי כמו לוח מודעות, לוח יזכור", היא מוסיפה בציניות. "לי זה ברור לגמרי, חלק מארז צומח בי, זה הרצון העז להשאיר אותו בחיי היום יום שלנו, שלא יברח לנו, שיישאר איתנו, כמה הייתי רוצה אותו בחזרה".

"אוף, זה קשה לגדל ילד מת", נאנחת עדנה. "לכל אימא יש את הרצון לפנק את הילד שלה, כנראה כשמגדלים ילד מת זה בא לידי ביטוי ככה. לפעמים אין דרך אחרת לתת לו מתנות, לפרוק את האהבה שלי אליו, אין מי שיקבל את זה. במקום לקנות לו אוטו אני עושה קעקוע".