עבור הרב אביגדור חיות, שאיבד באסון מירון את בנו הבכור ידידיה בן ה־13 ואת תלמידו, מוישי לוי, ובעצמו נפצע קשה יחד עם בנו שמואל בן ה־11, השנה החולפת הייתה התקופה הקשה ביותר בחייו. "אני לא מחפש אשמים", הוא אמר. "זאת גזירת שמיים, אבל יש לי אכזבה גדולה מהמדינה. הדבר היחיד שקיבלתי זאת תעודת פטירה, ומכתב מביטוח לאומי שמפסיקים לשלם לי קצבת ילדים. ריבונו של עולם, חוץ מהפקת לקחים, איפה אנחנו ששרדנו את האירוע הזה ומתמודדים עם אובדן של ילד קטן?".
חיות התגורר במשך 12 שנים בוונצואלה. האסון שנחת על משפחתו הגיע חודשים בודדים לאחר שחזר לישראל. "חיינו שם בזמנים הכי קשים, כשהמדינה הייתה תחת הפיכה, ידענו אנחנו הישראלים שאנחנו בטוחים כי ישראל תדע לחלץ או לדאוג לנו, אבל דווקא כאן, במגרש הביתי שלה - המדינה כשלה. רק לאחרונה קיבלתי פנייה מחברת הביטוח הממשלתית עם טופס שעליי למלא כדי לקבל את הפיצויים שעליהם החליטה הממשלה. אני לא נזקק לתרומות או לצדקה, למרות ש־80% מהמשכורת שלי אני משלם לטיפולים לי ולבן שלי שעוד מתאוששים מהאסון ולשאר בני המשפחה. כל יום אני עובד עד השעה 19:00 בערב, לא החלמתי לגמרי מהפציעה. למה? אני אזרח פה. חווינו אסון גדול, איפה המדינה? למה אף אחד לא מדבר איתנו? אתה יודע שעד היום אנחנו לא קיבלנו שום הודעה רשמית על הבן שלי מלבד תעודה ששלחו לנו בדואר? הייתי מצפה ליחס קצת אחר".
עוד על אסון הר מירון
את כתב האישום הזה משחרר חיות בשיחה לוואלה! כשלושה שבועות בלבד לפני ההילולה הקרובה בל"ג בעומר על קבר רבי שמעון בר יוחאי ביישוב מירון הצפוני, ומתוך תקווה שהמחיר שהוא שילם יהיה לפחות נקודת המפנה, כך שמעתה ואילך ינהלו בצורה שונה את מה שזכה לכינוי "האירוע השנתי ההמוני הגדול ביותר בישראל". אם לשפוט לפי האירועים האחרונים - לווית הרב קניבסקי וברכת כהנים המסורתית בכותל המערבי בחג הפסח האחרון, יש מי שלמד את הלקח. הדחיפות והצפיפות אולי עדיין כאן, אבל על דבר אחד אין חולק: התרבות הארגונית של "יהיה בסדר" השתנתה ב-180 מעלות, הרבה אודות להחלטת ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון.
"למצוא את האשם, מה זה ייתן לי?", אמר חיות. "לוועדה יש חשיבות כי בזכות עבודתה יתחדדו נורמות חדשות. יש כמובן אנשים שזה לא מצא חן בעיניים ורואים בכך התרסה או פגיעה נגד מקום קדוש, אבל צריכים להבין שהאסון שאירע כאן מחייב אותנו כחברה לחשבון נפש ולשינויים משמעותיים. אנחנו נצטרך לתחזק את זה כל הזמן, אחרת זה עניין של חיים ומוות. שילמתי מחיר כבד, לא רוצה שעוד מישהו ישלם מחיר כזה".
ל"ג בעומר הפך מאחד הימים המשמחים בשנה בחייו של חיות ליום מורכב, שבו כל הזיכרונות והרגשות צפים מחדש. חיות טרם החליט אם יגיע לקברו של רבי שמעון ביום ההילולה הקרוב, אך באיזור האסון הוא ביקר כמה פעמים בשנה החולפת. "את החגיגה של החלק'ה לבן הקטן שלי, בן השלוש, החלטתי לערוך לפני כמה חודשים, בדיוק במקום שבו אני וילדיי שכבנו תחת ההמונים. איפה שהסתיימו חיים, שם יתחילו חיים חדשים. תמיד כשאני מגיע לשם, יש לי התרגשות ודמעות. לא המקום גרם למוות. במקום הזה עלו 45 נשמות לשמיים כי הם סיימו את התפקיד שלהם בעולם. אני רק רוצה לקוות שלמדנו את הלקח".
על התקווה הזאת אין ידיעה ודאית מראש. עשרות חרדים קיצוניים הגיעו אתמול למתחם הקבר במירון. הם החלו בהתפרעויות אלימות שכללו ניסיון להרוס את התשתיות שנבנו לקראת ההילולה הגדולה בעוד כשלושה שבועות, שנה בלבד לאחר האסון. כוחות משטרה שהוזנקו למקום ביצעו ארבעה מעצרים והחזירו את הסדר על כנו. במשטרה הבטיחו לנקוט "ביד קשה" נגד אותם פורעי חוק אבל האירוע הזה מעמיד בספק קל את כל השינוי שהבטיחה הממשלה, המשטרה ועסקני המגזר החרדי.
כלל הגורמים רוצים בשינוי המיוחל. מתוך רצון משותף, הפקת לקחים ובהתאם להחלטת ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, הם פועלים בחודשים האחרונים כדי להתאים את השטח ולהכין את הציבור לקראת האירוע שבו צפויים להשתתף עשרות אלפי מאמינים, ואולי אפילו יותר. אבל פתגם ידוע אחד מרחף מעל הכל - "מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם". אם הקיצונים יבחרו להופיע שוב ביום ההילולה ולעורר במקום מהומה, כל ההכנות עלולות לרדת לטמיון.
וכך גם השבוע, מבלי לייחס חשיבות גדולה מידי לקיצונים - נמשכו השבוע במירון ההכנות לאירוע הגדול, ועל דבר אחד כולם מסכימים: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. הפעם זה יתנהל אחרת לגמרי. השבוע הודיעו לראשונה באופן רשמי כי הכניסה להר מירון תותנה ברכישת כרטיס נסיעה שיהווה כרטיס שהייה במקום, תתקיים הדלקה מרכזית אחת, השהות בהר תוגבל לזמן קצוב בהתאם לכרטיס שנרכש והכניסה להר תהיה רק באמצעות שאטלים. האסון הכבד לא הותיר ברירה אחרת.
מתוך הבנה שהמתווה דורש שיתוף פעולה ציבורי והנגשה של מידע קיבל ממונה ההילולה, ניצב בדימוס צביקי טסלר, החלטה על הקמתו של מטה הסברה ייעודי. יועצי התקשורת מני חדד ואבי בלומנטל, שמנהלים את מטה ההסברה למאבק בקורונה במגזר החרדי, נדרשו למשימה.
"יש חשיבות מאוד גדולה ליידע את הציבור שההילולה השנה לא דומה לשנים קודמות", אמר חדד לוואלה!. "חוגגים, אבל עם סדר. כל אדם, בין אם הגיע בתחבורה ציבורית ובין ברכב פרטי חייב בכרטיס מראש. ניתן לרכוש באינטרנט או בעמדות דיגיטליות בבתי כנסת. כרטיס הנסיעה משמש גם כאישור השהייה בהר למשך ארבע שעות". בלומנטל הוסיף כי "מסבירים לציבור שאם אדם נשאר בהר מעבר לזמן שנקבע בכרטיס שלו הוא גורם לכך שאדם אחר עומד בכניסה ללא יכולת להיכנס אליו וזה יכול להיות איש או אישה מבוגרים שעשו דרך ארוכה להגיע להתפלל. לכן, יש מחויבות, מוכרחים לגלות אחריות וערבות הדדית".
מול המגזר החרדי האתגר מורכב, זאת לנוכח העובדה שהמפלגות החרדיות יושבות באופוזיציה, וגורמים קיצוניים בחברה החרדית מבקשים לצייר תמונת מצב כאילו ההנחיות החדשות שנולדו בעקבות האסון הן מזימה לפגוע בחופש הפולחן והחגיגות בהר. הקיצוניים שהתפרעו אתמול במתחם הקבר הם דוגמה טובה לכך, אבל במגזר החרדי סבורים כי ביממה של ההילולה - הדברים צפויים להתנהל כשורה.
"ישנו חידוש מרענן נוסף השנה", הסביר חדד, "שכולם יכולים להיכנס למתחם הקבר עצמו בלי להידחף או להימחץ כפי שקרה בשנים קודמות. הוחלט להכניס את הציבור בשיטת הסרט הנע - כניסה ממקום אחד ויציאה ממקום אחר - וככה לא תהיה קבוצה שמתלבשת על הציון ולא מאפשרת לאחרים להיכנס. מי שירצה לסיים את ספר התהילים סמוך לציון יוכל לעשות זאת באוהל סמוך".
שאלה אחת עדיין נותרה פתוחה, והיא משמעותית לניהול המופתי של האירוע - מה תהיה כמות המשתתפים השנה בהילולה? אם לשפוט לפי הארגונים שמספקים את הארוחות והאוכל חינם, המספר לא ישתנה. "אנחנו נערכנו עם אותן כמויות אוכל", סיפר ברוך גולן, מנהל חפ"ק בארגון אור הרשב"י. לדבריו, מדובר על מאות אלפי כוסות שתייה, טונות של ירקות, אלפי מנות קוגל, חמין, שניצלים, בסך הכל כ-100 אלף מנות אוכל.
גולן, שאוהלי הענק שהקים מדי שנה היו ממוקמים במעלה ההר, ייאלץ השנה לנדוד לשטח מחוצה לו, בהתאם להחלטת ועדת החקירה, לפיה, גם מזון לא יוגש בהר אלא למטה, סמוך לחניון האוטובוסים, זאת כדי לא לייצר שהות ממושכת בהר. "אנחנו היינו בלי שום ציפיות", הוא הוסיף.
"מתוך הבנה שהציבור שעושה דרך ארוכה מכל רחבי הארץ והעולם למירון, נדרש בסוף גם לאוכל ושתייה, החליט הפרויקטור טסלר וצוות ההפקה להקצות לנו שני שטחים גדולים מחוץ לשטח ההר. מתחם אחד ישמש חלוקת מזון לנשים ומתחם שני לגברים. ההיערכות שלנו היא רגילה. הקמנו מטבחים מקצועיים, סירי ענק וכמויות של אוכל כמדי שנה. באולמות ההסעדה שלנו יש מקום למאות אנשים בזמן נתון אבל הבטיחות היא מעל הכול. כל עמוד מצריך רישיון ואישור, ואין תזוזה אחת מבלי שהכול נבדק ונסרק בזכוכית מגדלת. התקנים הכי מחמירים שיש".
גולן סיפר כי הוא הותיר "חללים ריקים לפינוי פצועים במקרה של אסון, מסלולים, עמדות רופאים ועזרה ראשונה ועוד". לדבריו, חלק מהאוכל כמו עופות ותוספות נגיש בחמגשיות סגורות וחלק אחר כמו קוגלים או דברים קלים יותר בהגשה פתוחה, בהתאם לדרישות של משרד הבריאות. "אנחנו בטוחים שאם נערך כרגיל, הציבור ירגיש את זה, יידע את זה, יהיה אפשר לבוא בצורה בטוחה במקסימום וכולם יצביעו ברגליים ויגיעו".
רבי נחום דב בראייר, האדמו"ר מבויאן, ידליק סמוך לשעה 21:00 את המדורה הראשונה והיחידה באזור הקבר ובכך ייתן את האות לתחילת החגיגות. הזכות להבעיר את האש בהילולה נחשבת למכובדת מאוד בציבור החרדי, ובשנים עברו חלק מההדלקות נמכרות על ידי החסידויות והקהילות למרבה במחיר, כאשר הכסף נתרם למטרות צדקה, מה שהופך השנה את המדורה של האדמו"ר למיוחדת יותר. הסגולה בהצתה נזקפת לזכותו של הקונה. מחיר ההדלקה הראשונה, הנחשב למכובד מאוד, טיפס בשנים קודמות ליותר מ-150 אלף שקלים.
לפי המסורת, ל"ג בעומר הוא היום שבו נעצרה המגפה שפגעה בתלמידי רבי עקיבא, ובכך תמים ימי האבלות הנוהגים עד תאריך זה. המנהג להדליק מדורות מקורו בהילולת הרשב"י, שעל-פי המסורת מת באותו מועד. הדלקת המדורות וריבוי האור הם ביטויים לשמחה. הנהירה למירון צפויה להתחיל מבעוד מועד, הכבישים המובילים להר ייחסמו והכניסה ברכב למתחם ולאזורים הסמוכים תיאסר.
עבור הציבור החרדי והדתי, ההילולה במירון היא הזדמנות לשים ליום אחד את כובד הראש התלמודי בצד ולשחרר אנרגיות של רגש עמוק והתעלות נפש. אלפים מהמבקרים מגיעים גם מכוח האמונה שלפיה העלייה לקברו של רבי שמעון תזכה אותם בנס נסתר או גלוי, השנה כולם מקווים, יהיה גם ניתן לחזור הביתה בשלום ללא פגע או אירועים מיוחדים.