תא"ל עמית סער בן 43) המכונה "המעריך הלאומי של מדינת ישראל", נכנס לתפקידו כראש חטיבת המחקר של אגף המודיעין בצה"ל באוקטובר 2020, אחרי שנים עמוסות כקצין המודיעין בפיקוד הדרום. מאז שנכנס, קצב הפעילות המבצעית בזירות השונות עלה משמעותית; בממוצע, כל שבוע וחצי מפקד סער מהבור בקרייה על מבצעים חשאיים ומיוחדים ברחבי המזרח התיכון. סער נע מסביב לשעון בין דיונים בראשות ראש הממשלה, חיתוכי מצב טלפוניים עם ראשי מערכת הביטחון והקבינט הביטחוני, דרך התרחשויות בביירות, דמשק ובגדד ועד ההתקדמות בפרויקט הגרעין האיראני; בקהילת המודיעין הוא ידוע כחותר לחיכוך עם אויבי ישראל, הרחק מגבולות המדינה, וכמי שמקדם מודיעין שמאפשר מבצעים חשאיים.
מה נמצא מעל להכול במשימות שלך?
"התרעה היא לפני הכול ומעל הכול. היא הציווי שאיתו אנחנו קמים בבוקר והבסיס להבנה אסטרטגית. אני מתעסק יום יום בהתרעות. נהיה יותר מורכב להתריע".
לאורך השיחה הוא מדבר על שיתופי הפעולה בתוך אמ"ן, בין אמ"ן לשאר היחידות בצה"ל ומתגאה בשיבוץ חיילים וקצינים בתפקידים משמעותיים בשב"כ ובמוסד. "לא מושאלים אלא בגופים משותפים", הדגיש. "יש לנו גוף חדש שעובד בשיתוף עם שב"כ", חשף. "זה אירוע שלא היה קיים בעבר. בשב"כ ובמוסד יש אנשים מוכשרים מאוד, ובכל שיתוף פעולה אתה מגלה משהו טוב. זו הדרך להילחם בקונספציות".
איך אתה מגדיר את עזה של 2022?
"עזה היא בעיה כרונית. אין לה פתרון בתצורה הנוכחית שלה, של חמאס שולט בעזה. אין לה בוודאי שום פתרון מדיני. לכל אלו שרוצים להיכנס ולכבוש את עזה - אף אחד לא רוצה להישאר בעזה. אפשר לכבוש את עזה, אבל אז יש בעיה אחת קטנה - אתה נשאר עם עזה. אף אחד לא רוצה את זה, כולם למדו שעדיף לא. אין מה להרוויח. לכן, האירוע מול עזה הוא להשאיר אותה כמה שיותר שקטה. לנסות להאריך את האינטרוולים בין העימותים. עזה זו מחלה כרונית, שאתה שולט בה בכדורים נהדר. אם תהיה התפרצות, תצטרך לטפל בה".
עוד בצבא וביטחון
במבצע צוק איתן ב-2014, צה"ל התקשה בעיקר באיתור ובפגיעה במנהרות. לבסוף, נאלץ הצבא לתמרן לעומק השטח הפלסטיני. רק בזכות מפקדים יצירתיים בשטח, נפתרו בעיות בעולם התת-קרקעי - אך לא היה מענה מערכתי לפער. סער הסביר כי מאז, צה"ל נמצא ב"מירוץ למידה". "בשנים שחלפו מאז הפכנו את החיסרון הכי גדול שלנו ליתרון הכי גדול שלנו", קבע והוסיף כי המנהרות הפכו להיות "מהדבר שלא ידענו לאתר" ליתרון אסטרטגי חשוב, כי "שם היה לנו הכי נוח לפגוע בהם". "זו תחרות למידה, ככה נראה ניצחון בתחרות למידה", אמר. "כדי לנצח בתחרות למידה, אתה צריך שקט. בעזה השקט משרת אותנו".
אנחנו רחוקים או קרובים למערכה בעזה?
"מערכות בעידן הנוכחי לא מתחילות בהיגיון. אם אתה שואל אותי על ההיגיון של השחקנים, על הרצון שלהם? אף אחד לא רוצה מלחמה בעזה. חמאס מוכיחים את זה כל יום. הם ממש אומרים את זה. מלחמות מתחילות מרצף של דינמיקות הסלמה לא מכוונות, שקשה מאוד לעצור אותן, ושהדרך היחידה להתמודד איתן זה להבין שאתה בתוך אירוע דינמי. אנחנו עכשיו במערכת טיקטוק. רואים את זה באוקראינה ורואים את זה פה. אנשים לא מגיבים לא לאמת ולא לתחקיר, הם מגיבים לפרסום טיקטוק. זמני התגובה התקצרו מימים לשניות, והיכולת לשלוט במציאות כזו הופכת להיות מאוד קשה".
עד מתי חמאס ירצו שקט?
"עד מתי שזה יפסיק לשרת אותו. השינוי הגדול שעבר חמאס זה שינוי של הריבונות. אתה מרגיש את זה על סינוואר, זה לא אותו אדם שיצא מהכלא והלך לנאום באיצטדיון. הוא לא יכול להכניס את הציבור שלו כל שנה למלחמה, במיוחד אם הוא רוצה להיות מנהיג חמאס. הוא רואה את הכניסה המטורפת לאישורי הפועלים מעזה, את הטורים של 30 אלף בני האדם שרוצים להיכנס. אז מה הוא יגיד לעם? 'אני לוקח לכם את זה'?".
בנובמבר 2018 נחשף כוח מיוחד של אמ"ן בחאן יונס. מה הלקח העיקרי של חטיבת המחקר מהאירוע?
"נטילת הסיכונים הזו באמ"ן היא חלק מהחיים שלנו. אנחנו נוטלים סיכונים על בסיס שבועי. לא איבדנו את הסיסמה, 'המעז מנצח'. כמעט ואין פעולה שאין בה סיכונים, אתה חייב לקחת סיכונים. אני יודע שמערך המ"מ תחקר את עצמו לדעת אחרי האירוע. זה אירוע מטלטל. כרח"ט מחקר, הלקח המרכזי שלי הוא שאתה יכול למצוא את עצמך בערב אחד במעבר מכלום לסף מלחמה. זה אירוע כבד שיושב עלייך, יש לנו הרבה מאוד מבצעים שיכולים להגיע לדבר הזה מהר". על הלוחמים של מערך המבצעים המיוחדים באמ"ן אמר, "מדובר בחבורה יוצאת מן הכלל של אנשים. ברמה האנושית הכי גבוהה, ברמה הערכית הכי גבוהה, אמיצים וטובים. בעיניי הם מבינים היטב את המשמעות של איכות הביצוע שלהם. מבינים שאיכות הביצוע שלהם זה לא עניין טקטי. זה עניין שיכול להפוך לאסטרטגי".
מה קורה בסיני כזירה?
"קיים איום, הוא של כמה עשרות אנשים. הם מסוגלים לעשות פיגוע סמלי. המצרים משקיעים המון באזור החוף ולכן הם קצת נדחקו משם".
צבא סוריה משקם את עצמו?
"כן. האם זה כרגע איום? לא. הצבא הסורי כרגע חלש מאוד, אבל אותי לא מעניין העכשיו, אותי מעניינת המגמה. איפה הם יהיו בעוד עשר שנים ומה אני צריך לבנות מולם. אני בספק שצבא סוריה יחזור להיות עם טנקים וטבעות הגנה סביב דמשק. אני מסתכל האם הוא לומד מתופעת הדיוק והכטב"מים. פה אנחנו מסתכלים על האיראנים, כי הם ישקמו אותו".
מה לגבי האיום הכימי והביולוגי מסוריה?
"אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי זה, בעבר זה היווה איום גבוה מהזירה הצפונית. אני חושב שהיום זה לא ככה, ואנחנו צריכים להמשיך ולדאוג שזה לא יהיה ככה".
הכור הגרעיני בסוריה, יכול לחזור על עצמו?
"גם ב-2007 לא חשבו שזה יכול לקרות. הכול יכול לקרות. היום זה יותר קשה עבור הסורים כי אין להם את המשאבים, המודיעין הרבה יותר חד על הקשרים שלהם".
וכור גרעיני במזרח התיכון בכלל?
"אנחנו מאוד עסוקים בנושא ובהשלכות האיראניות על המזרח התיכון. מטריד אותי שמדינות שיחשבו שאיראן הולכת להתגרענות צבאית ילכו גם הן להתגרענות צבאית. המועמדות לכך הן המדינות הגדולות: סעודיה, טורקיה, מצרים; אלו מדינות שאנחנו חוששים מה יהיו המסקנות שלהן, כי הן כבר אמרו בפומבי, 'אנחנו לא נשאר היחידות בלי'".
איראן ממשיכה להתבסס בסוריה?
"לקסאם סולימני היה חזון, הוא ממש דיבר על 'החזית השנייה'. להקים את חיזבאללה 2 בסוריה. הוא התחיל לעשות את זה, להעביר לשם אנשים וכוח, להתבסס בחזית ובדמשק. זה חזון שכרגע באמת לא קיים, אפילו לא בראש של האיראנים. כרגע הם רוצים רק לשמר נוכחות בסוריה, לאפשר העברות אמל"ח ללבנון, לבנות יכולות מסוימות, אבל ברור להם שלא ניתן לזה לקרות. הם חשופים לנו ולא נהסס לפעול. אנחנו כל הזמן מסתכלים על שינויים. דווקא בגלל שסוריה רוצה להשתקם, נהיה מתח בינה לבין איראן".
מה עושה אסד?
"הוא מגביל את הפעולות ואת ההתבססות איראן בסוריה, ובעיניי הדבר הכי גדול. אתה לא מקבל תגובות מסוריה למרות עשרות תקיפות שלנו שם, וזה אומר שהסורים מבינים היטב שאנחנו פוגעים באיראנים, ומבינים היטב מה תהיה התגובה. לכן לא נותנים גם להם לפעול שם".
אז השינוי תהיה כשאסד יתחיל להגיב?
"זה יהיה שינוי גדול. אנחנו מבינים ואנחנו כל הזמן שולחים מסר מאוד ברור. אין לנו מערכה נגד סוריה".
אנחנו קרובים או רחוקים ממלחמה עם חיזבאללה?
"בגדול מאז 2006 יש תנאים שמאפשרים לנו לא להיכנס למערכה עם חיזבאללה. זה יכול להשתנות, בגלל דברים שאנחנו נעשה. לבנון מאוד לא רוצה מערכה. נסראללה וחיזבאללה רוצים להתעצם, הם משמרים משוואות וזה מאוד ברור. אנחנו פוגעים בחיזבאללה, אנחנו פוגעים בהם בסוריה ובמקומות אחרים ופגענו בהם גם בלבנון. הם מנהלים מערכת משוואות שתכליתה שמירה על שיווי משקל. הם לא רוצים לשנות את המצב". סער הוסיף שלבנון היא מדינה לא מתפקדת ומכך עלולה להתפתח תופעת מבקשי עבודה ופליטים בהיקף רחב, שעל הרקע הזה ינסו להסתנן לישראל פעילי דעאש ואחרים.
הירי לעבר מל"טים שלנו?
"מבחינתם זה אירוע הגנתי. אתה טס בשטחם, עליהם זה לא מקובל".
פרויקט הדיוק של חיזבאללה מתקדם?
"אי אפשר יהיה למנוע דיוק במזרח התיכון. הטכנולוגיה מתקדמת, זה הופך להיות יותר פשוט. אתה רוצה שהם יגיעו ליכולות כשאתה בשלב המתקדם יותר. אני לא אכנס לפרטים אבל זו אחת המערכות המורכבות והארוכות שאנחנו מנהלים, בהגנה, בהתקפה ובכל מימדי הפעולה של צה"ל".
מי כיום מפקד על הזרוע הצבאית של חיזבאללה?
"נסראללה. מבוגר שחווה הרבה. לפעמים הציבור הישראלי מאדיר אותו. הוא עושה טעויות. משקר. הטעויות האלה הן צרובות, ומנהיגים שצרובה להם טעות בראש - הם יותר שקולים, כי הם מבינים את ההשלכות. כמו שסינוואר הופתע מהתגובה של שומר החומות. דבר נוסף המשותף לסינוואר ולנסראללה הוא שהאחריות הריבונית שלהם הולכת וגדלה. זה כבר לא בהתנדבות. היום, כשלציבור הלבנוני אין מה לאכול, הוא תולה על הגשר גם תמונה של נסראללה".
למה נסראללה עדיין בבונקר?
"אני חושב שנסראללה משחק על העניין הזה. זו תדמית טובה, שיש לך מנהיג ברדיפה".
לא באמת מרחף מעליו איום חיסול ישראלי?
" אני מניח שהוא מבין שהוא באיום, זה חלק מתודעת המאבק התמידית שיש לו. אני מעדיף שהמנהיגים שלנו במסיבות עיתונאים ושלהם בבונקר".
למה נסראללה השתעל תקופה ארוכה? שפעת? קורונה?
"לא יודע, אבל אני תמיד אמרתי שהקורונה לא הורגת אנשים רעים. לא היה רע אחד שמת מקורונה".
מה מצבו של פרויקט הגרעין האיראני?
"איראן נמצאת במצב המתקדם ביותר שהיא הייתה מבחינה טכנולוגית. אני שופט את זה לא רק דרך השאלה כמה חומר יש לה, שזה באמת הכי קל - אלא מסתכל על תוכנית הגרעין. היא יותר חסינה. יש לה צנטריפוגות מתקדמות, היא מוגנת יותר, יש לה יותר מתקנים בתת-קרקע והיא מתקדמת יותר מבחינת תוכנית ההעשרה האיראנית. היכולת של איראן לייצר חומר שממנו אפשר בעתיד לעשות נשק גרעיני עלתה משמעותית. אם איראן מקבלת היום החלטה להעשיר ל-90% ולהשיג מספיק חומר ב-90% שיאפשרו לה לבנות פצצה, היא יכולה לעשות את זה תוך חודשים ספורים. יש לה די ידע ויש לה את היכולת לעשות את זה".
מה זה אומר על לוחות הזמנים לייצור נשק גרעיני?
"יש שלושה שלבים לייצור נשק גרעיני: השלב הראשון, הקשה, הארוך והיקר של לייצר חומר שמיועד לנשק גרעיני; השלב השני, להעביר את החומר הזה לתצורת מתכת מגז למתכת; ולבסוף, להפוך אותו לנשק גרעיני ולשים אותו על טיל. האיראנים נמצאים, להערכתנו, במרחק של כשנתיים מהשלב האחרון. לכן לא יכולה להיות מחר בבוקר פצצה איראנית. תחילה הם לא החליטו להעשיר ל-90%, וגם מבחינת יכולות ייקח להם עוד זמן, ויש להם עוד זמן. מה שמדאיג אותנו זו החסינות של תוכנית הגרעין הזו. היום האיראנים נמצאים פסע מכמות מספקת לפצצה ברמה של 60%. לעבור מ- 60% ל-90% זה רק עניין של זמן, כבר אין פה עניין של ידע. וזה לא ייקח הרבה זמן, כמה שבועות. לכן זו הסוגייה המטרידה".
חטיבת המחקר, בניגוד להרבה גורמים במערכת הביטחון, העריכה כבר בתחילת המו"מ בין ארצות הברית לאיראן שהם לא יגיעו להסכמות במהרה. "שני הצדדים צריכים לקבל החלטה פוליטית האם הם השיגו מספיק כדי ללכת להסכם", הסביר סער והוסיף, "כרגע האיראנים בעמדת יתרון. מחירי הנפט גבוהים כי העולם עסוק באוקראינה. האמריקאים המחישו להם שהם לא מתכוונים להפעיל לחץ מאוד גדול, לכן לאיראנים כרגע לא בוער כלום, לכן הם גם לא מתריסים, הם אומרים 'בסדר', אנחנו לא מתגבשים, האמריקאים יתגבשו בסוף. אלה עניינים רגשיים. אותי יותר מעניין מה ההשלכות, מה יקרה אם לא יהיה הסכם. הגישה הסקפטית אומרת שבשבועות הקרובים לא יהיה הסכם".
על השאלה מה יהיה האפקט של תקיפת פרויקט הגרעין באיראן, ענה סער כי הם מתכוננים לאפשרות הזאת. "אנחנו עובדים על מטרות, יותר מהכפלנו את כמות ואיכות המטרות שיש לנו. "אנחנו בונים ענף ייעודי ממש בימים אלה שמסתכל על תוכניות אופרטיביות בזירה הזו. זה הכול הנחיה מאוד ברורה של הרמטכ"ל, להיות ערוכים למעגל שלישי. מה שמעניין באירוע הזה זה לא רק הגרעין. איראן הפכה להיות איום קונבנציונלי. יש לה טילים, טילים מדויקים, כטב"מים".
אתה חושב שאנחנו יכולים להשמיד את פרויקט הגרעין או רק לעכב אותו?
"על הנושא הזה אנחנו פחות מדברים. שום דבר הוא לא אירוע חד פעמי. מדינה גדולה כמו איראן, היה ותחליט ללכת לגרעין, יהיה מאוד קשה לעצור אותה בלי העולם. אנחנו כן צריכים להיות ערוכים לכל דבר".
מדינות במערב מבינים את האיום כמו שאנחנו מבינים אותו?
"מודיעינית? אין פערים".
אז איך זה שרק אנחנו חושבים על תקיפה בעוד אחרים מדברים על אמצעים פרגמטיים?
"כי האיום על מדינות העולם האחרות הוא לא ישיר. איראן לא קמה בבוקר ואומרת 'אני אשמיד את צרפת', היא אומרת 'אני אשמיד את ישראל'. אני חושב שאחרי אוקראינה ורוסיה המצב ישתנה, אבל ישראל היא אחת המדינות המערביות הדמוקרטיות היחידות בעולם שמבינות שצריך להפעיל כוח. אין לה ברירות. אתה לא יכול לעמוד בצד ולהסתכל על האיומים. אנחנו לא יכולים שההקשר ישתנה ולא יהיו לנו כלים. יכול להיות שהכלים יהיו ולא יהיה הקשר. זה בסדר".
מה השתנה בשנה האחרונה בקשר לאיראן?
"השתנה קצב העיסוק שלנו בפגיעה של איראן באיזור, שעלה משמעותית. אנחנו עוסקים הרבה יותר בהתרעה מאיראן. בעבר הם לא היו מפעילים כוח ישיר נגדנו. היום, עם הכטב"מים, זה מתחיל להיות אחרת ואנחנו עסוקים הרבה יותר בסוגיית המערכה העתידית. אנחנו מתכוננים".
דוגמה נוספת להדגשת סוגייה האיראנית במערכת הביטחון באה לידי ביטוי בפעילות צה"ל. "ראש אמ"ן לקח את הפורום המוביל שלו, מפקד 8200, מפקד 9900, מ"מ, רח"ט הפעלה, רח"ט מחקר, ואמר להם באופן הכי ברור - 'לא רק בשנה הזו, בכל השנים הקרובות, איראן איראן איראן זה מעל הכול", אמר סער. "כשאני אומר איראן זה לא רק גרעין איראן, זה מב"ם, זה מלחמה. בניגוד לשמועות, אמ"ן הוא ארגון מכוון מטרה. יש יצירתיות בתוכו אבל ברגע שראש אמ"ן שם ווקטור, אנחנו כולנו רצים לשם".
איך אתם מתמודדים עם איומי הטילים או המל"טים מעיראק?
"הקמנו מדורים שמתעסקים בעיראק, אני מבצע התרעה בעיראק. כבר היו ניסיונות (שיגור מל"טים - א"ב) מעיראק. אני מניח שיהיו ניסיונות נוספים מעיראק. אני חושב שבכל מערכה עתידית בעזה, אפילו באירועים עכשיו, אם משהו יתלקח צריכים לצפות שאולי איזו מליציה בעיראק תתעורר. מה שקורה בעיראק זה דבר חמור - מיליציות קטנות יותר ויותר מקבלות אמל"ח מתקדם יותר מהאיראנים, ואז נוצר מצב שיש לקבוצה של מאות קיצוניים אמצעי שבעבר היה אמצעי של מעצמות בלבד - כלי טיס לא מאויש".
מה סיכוי שכטב"ם שמופעל ידי איראנים ישוגר מחר מעיראק לישראל?
"גבוה. יש שתי תופעות שקורות במקביל - אמל"ח יותר ויותר מתוחכם שהולך למקומות יותר ויותר קטנים: כטב"מים, מל"טים וטילי שיוט. העובדה שח'ותים בתימן מסוגלים לבצע תקיפה בטווח של יותר מאלף ק"מ על תשתית לאומית של מדינה מתקדמת שמוגנת על ידי אמל"ח מערבי, זה לא עניין של מה בכך. התופעה השנייה היא יחידה 340 (יחידת המחקר והפיתוח לטכנולוגיות מסווגות של 'כוח קודס' האיראני - א"ב), שמספרת במידה רבה את הסיפור האיראני. הם בונים לכל מדינה (וארגון - א"ב) את האמל"ח המתאים לה ועוזרים לה למבצע אותו. הם פונים לג'יהאד האסאלמי בעזה ושואלים אותו מה יש להם ואילו חומרים הם מסוגלים להביא, ומציעים להם עזרה. זה מכפיל כוח".
מה יהיה ביהודה ושומרון?
"יהודה ושומרון היא אחת הבעיות הכי סבוכות והכי מייסרות להתעסק בהן. שינויים ביהודה ושומרון משפיעים מיד על מדינת ישראל. ההיגיון המידי ביו"ש הוא לבדל את הטרור מהאוכלוסיה ולשמר את הרשות הפלסטינית כגוף אפקטיבי, כי אנחנו צריכים את הפעילות שלהם נגד טרור. פעם אהוד ברק אמר, 'כשאתה שט עם הגב לזרם אתה יודע על פיתול רק אחרי שעברת אותו'. בסוף האירועים נראה אם היינו בגל של שנה או שבועיים. בעיניי מה שעושה המשטרה בירושלים זה הישג משמעותי. זה אירוע סבוך ואני מודה לאלוהים שאני לא מתעסק בבעיות פנים".
מה דעתך על ההתבטאויות של ראש הממשלה הירדני נגד התנהלות ישראלית בהר הבית?
"סוגיית הר הבית וירדן תמיד הייתה רגישה ונפיצה. ביום-יום, שהוא לא בימי הרמדאן, יש התקדמויות משמעותיות עם ירדן. בטח ברמה הביטחונית, גם ברמה המדינית. אפילו ראינו כמה ביקורים שלא ראינו הרבה זמן. הירדנים מדברים לבייס שלהם כרגע. למלך יש בעיות מבית. אנחנו מכירים את זה. הם משתמשים ברטוריקה תקיפה. אני חושב שזו טעות כי ככה הם מזינים את האירועים וזו טעות גדולה. אבל יש להם אינטרס ביחסים האלה לא פחות מאיתנו".
גם בזירה המצרית יש שינויים.
"יש התקדמות מהותית ומשמעותית בין ישראל למצרים בשנים האחרונות. בשנה האחרונה זה מגיע לשיא. שני הצדדים גילו את נכסיות האחד של השני. זה התחיל, כמו בהרבה מקרים, ברמה המודיעינית והביטחונית. אבל לאט-לאט מגיע גם לאירועים מעל לפני השטח. אני חושב שהסכמי אברהם תרמו לזה מאוד".
להסכמי אברהם יש גם תרומה מודיעינית?
"אם פורטים את עולם האיומים שלהם ושלנו, אין הרבה שוני בין הדברים. ברגע שכל השחקנים במזרח התיכון נפגעים מאותו שחקן ואותו אמל"ח, אז יש היגיון בלעבוד ביחד, במיוחד שאנחנו שחקן שהרבה מאוד שחקנים רוצים לעבוד איתו".
הזירה הימית מתפתחת. היו לא מעט אירועים בשנתיים האחרונות.
"זו עוד זירה שמתפתחת, הכלים מאפשרים את זה. בעבר, אם רצית לנהל מלחמה ימית, היית צריך כלים. עם הטכנולוגיות של היום, אתה יכול לקחת כטב"ם, להטיס אותו לאיראן ולפוצץ אותו על ספינה. זה מקדם זירת חיכוך נוספת שבה אתה צריך הרתעה, מודיעין ועליונות".
לדבריו של ראש חטיבת המחקר, אחד השינויים המהותיים בתפקידו הוא קבלת האחריות של חטיבת המחקר על הלוחמ"ם, לוחמה מבוססת מודיעין, כשהרמטכ"ל אביב כוכבי דרש להעביר מודיעין איכותי ללוחמים בשטח. "זה מחייב אותנו לייצר מודיעין קצת אחר", סיפר סער. "יש לי ענף שלם שמתעסק באיומים על הכוח היבשתי, שצריך להבין מה הולך לעשות האויב, איך הוא מתכוון לירות את הנ"ט שלו, מהי נקודות התורפה שהוא מזהה בנו".
גם במב"ם, המערכה החשאית שבין המלחמות, חל שינוי משמעותי שהשפיע ישירות על חטיבת המחקר. "אתה חייב להתחכך", הסביר סער, ברמיזה לתקיפות ולמבצעים שמיוחסים לצה"ל ברחבי המזרח התיכון. "אתה לא יכול לשבת ולהסתכל על תהליכים קורים, יש ערך בחיכוך. רוב החיכוך נעשה על ידי חיל האוויר וגם נעשה בעומק, ואז חטיבת המחקר הופכת להיות הקמ"ן המבצעי. בשנים האחרונות, חטיבת המחקר היא תא התקיפה המודיעיני הכי גדול בצה"ל".
לסיכום, אנחנו קרובים או רחוקים ממלחמה?
"בשונה מהמלחמה בסגנון של 73', מלחמות היום פורצות אחרת. בסך הכל, ישראל במגמת התעצמות אזרחית, כלכלית, ביטחונית ודמוקרטית, ועם הרתעה מאוד משמעותית מול כל אויביה. אבל יותר מזה, ובעיניי לא פחות חשוב, ישראל מושכת הרבה מאוד שחקנים באיזור שרוצים יותר ויותר קשרים איתה. עדיין יכולה להיות הסלמה באיזור. צריך קודם לעבור את הרמדאן. אנחנו נוטלים סיכונים - יכולנו לשבת ולא ליטול סיכונים כדי להוריד את סכנת ההסלמה, אבל אז היינו יוצרים בעיות לדורות הבאים ואנחנו לא רוצים את זה. אנחנו רוצים לפגוע בהתעצמות, אנחנו רוצים לערער להם את תחושת הביטחון, אנחנו רוצים לפגוע בהתבססות. השילוב של קבלת החלטות נכונה, מודיעין איכותי שמאפשר לך לתכנן היטב ושל הרתעה חזקה, יוצר לנו תמהיל נכון ובטוח, שמאפשר לנו את אחת השנים הכי שקטות שעברנו. גם בראייה קדימה, אני חושב שנהיה בשנה בטוחה".
סער רואה ברופאים ובמורים, לדוגמה, כשליחים של החברה הישראלית, וקורא ל"הסתכלות אחרת" עבור אלו שבוחרים להישאר במערכת הצבאית. "האנשים שלי הם הכי טובים, באמת", אמר בגאווה. על הבית והמשפחה סיפר, "עשיתי ילדים בגיל מאוחר כדי להיות איתם כשהם גדלים. אני גם היום נלחם על כל דקה איתם. לא מוותר לעצמי כאבא. אני נשוי למישהי הרבה יותר חכמה ממני. היא לא אשת צבא קלאסית, היא לא מתעניינת יותר מדי. בתפקיד הזה היא אמרה לי פעם ראשונה, 'יש עלייך אחריות כבדה'. זה התפקיד היחיד שהיא אמרה לי 'תישאר כמה שיותר. טוב לנו שאתה שם'".