בין הדי פיצוצים וריח אבק שריפה, מפקד חטיבת השריון 401, אל"ם אוהד מאור, עמד על דיונה בחולות צאלים והסביר לרמטכ"ל, אביב כוכבי, אודות התרגיל שהתרחש במהלך הלילה, ודימה מעבר לתמרון בלב שכונה צפופה ברצועת עזה. "אל תתרשם מהרעש והעשן של הטנקים", אמר. "הארטילריה, מסת האש שמלווה את התמרון לתוך השטח הפלסטיני, היא לא פחות חשובה מהם. השילוב של כולם ביחד הופך את הכול לעוצמה קטלנית".
עם סיום מבצע שומר חומות במאי 2021, ביקש הרמטכ"ל מפיקוד הדרום לקדם תוכנית מבצעית יצירתית חדשה למלחמה עתידית נגד ארגוני הטרור בעזה, במקביל למילוי בנק המטרות המיועדות לתקיפה. הרמטכ"ל דרש לדאוג שהתוכנית תהיה "משהו אחר", תיישם בתוכה את כל לקחי המבצע ותכלול הונאות חדשות ומפתיעות, "במקסימום הישג ומינימום מחיר".
עוד בצבא וביטחון
שלב התכנון וסדרת אישורי התוכניות המטכ"לי הסתיים לפני כחודשיים. גורמים שנחשפו אליו סירבו להתייחס לפרטיו באופן ישיר, אך ציינו כי היצירתיות שבו "מעוררת הערכה". בעקבות מתן האור הירוק מהרמטכ"ל, יצא פיקוד הדרום לסדרת תרגילים שקיבלו את הכינוי "מעברי האש". את התרגילים צפויים לעבור כל האוגדות, שביום פקודה יתמרנו לעומק רצועת עזה.
עם קבלת האישור, מפקד פיקוד הדרום, אלוף אליעזר טולדנו, נדרש לאמן את מפקדי המחלקות, מפקדי הפלוגות ומפקדי הגדודים בדרך הכי קרובה לדימוי שדה קרב אמיתי ובאופן המותאם ביותר לתוכנית מבצעית שלמה ומדויקת. זאת, על אף שחלקם לא חוו מעולם מלחמה.
אל"ם אוהד מאור שירת כמ"פ טנקים בשלהי האינתיפאדה השנייה ולקח חלק במבצעים כמו ימי תשובה ועמוד ענן, שכללו תמרון לרצועת עזה. במלחמת לבנון השנייה הוא נלחם בוואדי הסלוקי, ובמבצע צוק איתן הוא היה מפקד גדוד השריון 46. כשהרמטכ"ל כוכבי סיים את הביקור בשטח, סיפר המח"ט על אתגרי התרגיל. "זה לא רק לשלוט בטנק, זה להילחם ביחד במסגרת צוות קרב חטיבתי", אמר. "אני צריך לראות איך מתחברים יחד בלחימה נגמ"ש (נושא גייסות משוריין) נמר של גדוד שקד, נגמ"ש נמרה של חיל ההנדסה, טנקי מרכבה סימן 4 וחי"ר ואחר כך לחבר אותם לתוכנית האופרטיבית".
כשנשאל אם לדרג המדיני בישראל ובצמרת צה"ל יש אמון בתמרון היבשתי, בחר לענות בחיוך: "אני מנפגעי מבצע 'עמוד ענן'", אמר והתייחס למבצע בו צה"ל גייס עשרות אלפי חיילי מילואים לצד עשרות אלפי חיילי סדיר - ולבסוף החליט שלא לתמרן יבשתית לעזה אלא להסתפק בתקיפות אוויריות. לדבריו, הוא הבין "מהר מאוד" למה צה"ל בחר שלא לתמרן. "הגענו להישג הנדרש, לא היה צריך תמרון יבשתי", הסביר מאור. "זה דוחף אותי להיות טוב יותר לפעם הבאה. דרך אגב, אני חי באותה תחושה עכשיו. אני חייב להיות מוכן בצורה הכי טובה שיכולה להיות, כי אולי יטילו אותי בשדה הקרב", אמר.
"אני לא נכנס לקלישאות ולהסברים מיותרים, אבל תראה מה עשיתי באימון הזה", הוסיף. "אם היו פעולות לא טובות בטיהור המרחב, ביקשתי מהכוחות לחזור אחורה ולהתחיל מחדש; תחמושת? נביא עוד. זמן אימון? נסתדר". מאור הצהיר כי הוא מתכוון לתמרן במלחמה האפשרית בעזה. "אני לא מוותר", הסביר. "המסר לפקודים שלי הוא שמבחינתם זה אימון אחרון לפני מלחמה, לא יהיה לכם עוד זמן להתכונן כי עוד מעט אתם הולכים לתעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון". ממראה התסיסה באזור, העימותים בהר הבית ומטח הרקטות הלילי מעזה, ניתן להסיק שדבריו מדויקים.
במרחק שבע דקות נסיעה משטח האש, נערך מפקד פלוגת החוד של גדוד שקד, סרן דוד בן סעדון, בן 24, לשלב הבא של התרגיל. "האתגר שלי כמ"פ הוא לבנות נוהל קרב מסודר", הסביר. "הכול על הראש שלי - לוחמים, נמרים, מנהלות ועוד".
גם הוא נשאל על אמון הדרגים הבכירים בתמרון, וענה כי הוא מודע שצה"ל ייכנס לתמרן בעזה וישלם מחיר - אך הוא מרגיש מוכן לכך. "כולם רוצים לתמרן, אף אחד לא שוכח שנהרגו 68 חיילים בצוק איתן", הסביר. "ברור שיהיו נפגעים. אבל בתור התחלה, אם אתה שואל אותי? אנחנו מוכנים. אני מרגיש חופשי לתמרן", הצהיר.
סעדון התגייס במרץ 2017 כלוחם לחטיבת גבעתי. מאז שירת כמפקד מחלקה בגבעתי ובבה"ד 1, מפקד פלוגה בבסיס הטירונים של גבעתי ובחודשיים האחרונים מ"פ בגדוד שקד. הוא לא חווה קרב מאודו ולא משהו שקרוב לזה. האתגר הגדול ביותר שלו היה לפקד על כוחות מפוצלים בתעסוקה מבצעית באוגדת יהודה ושומרון. המסר של סעדון ללוחמיו - "אם תהיו מוכנים, תהיו הכי טובים", אמר. "עברנו תרגיל לילה פלוגתי באש חיה, זה מורכב ועמוס. הלוחמים צריכים לחשוב כל הזמן בראש של שילוביות עם טנקים והנדסה. תמיד יש איפה להשתפר".
הרגע המורכב ביותר בתרגיל, לדבריו של סעדון, הוא היציאה להתקפה. "אתה נותן פקודות, 100 לוחמים מקשיבים לדרך בה אתה פוקד על תקיפה והם רוצים ביטחון בקשר", סיפר. הוא העיד כי יש לו עוד הרבה "כאבי ראש". "לבחור מי עולה לנמר ומי הולך ברגל, לדוגמה", הסביר. "יש לי לוחמים עם מוטיבציה גבוהה, שרוצים ללכת ברגל". במקביל, הוא מעיד על עצמו כ"מ"פ טכנולוגי", שנדרש לדבר במערכות דיגיטליות, להטיס רחפנים, להכווין אש ולהעביר מידע מדויק למפקד הגדוד דרך עזרים טכנולוגיים שונים. "אנחנו הולכים לעידן טכנולוגי, זה יילך ויתגבר", העריך. "גם בתמרון של האוקראינים, הם מתמודדים בעזרת טכניקות מקצועיות ותרגולות עד לרמת המחלקה", הסביר.
לדבריו, החלק הכי קשה בהתקפה הוא דווקא ירידת המתח שבסיומה. "ההיערכות להגנה על היעד, המעבר לשגרת הגנה קשה יותר", הסביר. הוא הוסיף כי האתגר העיקרי שעומד בפני הלוחמים הוא חוסר הוודאות והקושי המנטלי, לצד שעות ארוכות ללא שינה ועומס פיזי. "באופן אישי, האתגר העיקרי עבורי הוא לשלוט בטנקים ובכל הכוחות, לא רק לדעת, אלא גם ללמד", ציין. "דברים פשוטים לכאורה הם מורכבים, כמו טיפול ברק"מ". סעדון חש סיפוק, לדבריו, מלשמוע את מפקדי המחלקות מדברים ביניהם ברשת הקשר. "לראות שכל מה שביקשתי עובד נכון, שחיבור הלגו שלך עובד". כשנשאל היכן יהיה בעוד חמש שנים, הצהיר - "לא יודע איפה, אבל לוחם, הורג מחבלים".
למפקד פיקוד הדרום טולדנו ולסגנו בחירום, אלוף (מיל') יוסי בכר, קצין עתיר ניסיון קרבי ופיקודי, היה ברור שיש לדרוש מהאוגדות לבצע אימונים בתצורה מדויקת. זאת, כדי לסגור את פערי הכוחות הלוחמים, אחרי כמעט 20 שנה בהן צה"ל לא תמרן לעומק שטח אויב. האלוף טולדנו החליט לשלב קצונה בכירה ומנוסה מהעבר בתרגילים, כדי שיתרמו מניסיונם מהלחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובלחימה נגד קני הטרור בראשית האינתיפאדה השנייה.
בין הקצינים הבכירים תא"ל (מיל') צ'יקו תמיר, ששירת כמח"ט גולני במבצע 'חומת מגן', מפקד אוגדת עזה במבצע 'חורף חם' וכן עוזרו של אלוף פד"ם במבצע 'עופרת יצוקה'; תא"ל (מיל') עופר לוי, ששימש בתפקידו האחרון כראש מטה פיקוד דרום, ומכיר את רצועת עזה לעומק ולרוחב מתפקידיו הקודמים כולל מפקד חטיבת גבעתי; אל"ם (מיל') מרדכי (מוטי) כידור, שפיקד על חטיבה 401 במלחמת לבנון השנייה ושימש כסגן מפקד אוגדת עזה, וקצינים בכירים נוספים בהם אורן אבמן, מרדכי כהנא ורון וייסל. הקצינים השיבו לקריאה בחיוב ללא היסוס, ואף בחרו להגיע בבגדים אזרחיים, ללא דרגות.
את שלבי ההכנות לתרגילי "מעברי האש" והחניכה הוביל תא"ל (מיל') צ'יקו תמיר, שנכח בשטח בעת ביקור הרמטכ"ל. "המתקן שאתה רואה בצאלים הוא אחד מתוך שלושה, סידרנו אותו בדיוק כמו שנראית התוכנית האופרטיבית, בדיוק לפי מה שמחכה לחטיבה הזו בקרב בעזה", ציין. "חשבנו כאן על כל פרט - מלחימה בשטח בנוי, דרך ציר הומניטארי לפינוי אוכלוסייה, ועד איך נעים נכון בשטח עם נגמ"ש כדי שלא ידביקו מטען עלוקה לדופן ה'נמר', איך מתקדמים בסמטה עם דחפור בחיפוי", פירט.
תמיר הוסיף כי הלוחמים יפגשו במהלך התרגילים בצלפים, מטענים, פצצות מרגמה, ירי נ"ט ומנהרות. "כמו שאתה רואה, אני כאן כדי לתרום מניסיוני", סיפר. "זה חשוב לי מאוד כמו לשאר הקצינים. לכולם יש ילדים בצבא. יש לי גם ארבעה בנים בצה"ל, שניים בסדיר ושניים במילואים", אמר בגאווה. לטענתו, צה"ל לא היה מוכן מספיק למבצע צוק איתן. "מפקדי השטח מגולני ומגבעתי נאלצו לאלתר, כמו התוכנית לטיפול במנהרות", גרס. "זו דרך רעה לצאת למלחמה".
תמיר חזר בדבריו על חשיבות החניכה של קציני העבר את הלוחמים. "אין כאן מעשה פלא, אלא תרגום התוכנית המבצעית לשיטות פעולה מדויקות ב'מעברי האש'", הסביר. "כל יחידה והמשימה שלה. המטרה שלנו היא להביא את הכוח עם הפער הכי קטן לשדה הקרב".
באחד מימי התרגיל, תמיר שוחח עם לוחמי גדוד הסיור של חטיבת גולני ונשאל שאלות רבות. "אתה מרגיש את הצמא לידע על הניסיון שלנו, את הרצון לנצח", סיפר. "המסרים שלי הם פשוטים. ההבדל בין יחידות מוכנות ללא מוכנות היא הסוגייה המנטלית, מקצועיות ואימון מדמה או לא. המטרה כאן היא לצמצם פער לקראת מלחמה. מלחמה זה גיהנום. אי אפשר להתכונן באמת לגיהנום, אפשר רק לצמצם פערים".