אף אחד לא צפה מראש את הדרמה שהתחוללה ביום שישי שעבר בבית הרב חיים קניבסקי בבני ברק. בדירת שני החדרים הצנועה של אחד המנהיגים החרדים הכי משפיעים נכחו באותו זמן בנו ושני נכדיו. כמדי צהריים, הרב עזב את חדר הלימוד שלו במרכז הבית, ופנה לנוח במיטתו. בחדרו הפרטי נכח באותו הזמן אח בכיר מבית החולים איכילוב יחד עם בני המשפחה.
יענקי קניבסקי, הנכד הדומיננטי והקרוב ביותר למנהיג הנערץ, העיר בקול בחלל החדר "משהו לא בסדר". מיד, האח החל בסדרת בדיקות מהירה וגילה שלרב אין דופק. "זה היה בשנייה", משחזר יענקי בשיחה לוואלה!, "העיניים שלי היו על הרב כל הזמן, לא היה כל שינוי בפנים שלו, כלום. באותו הרגע הרב הפסיק לנשום. התחלתי להגיד 'שמע ישראל', זה היה אינסטינקט שאני לא יכול להסביר ולא הבנתי בכלל את גודל האירוע".
"חייגתי לכוחות ההצלה, בטלפון אחד למד"א, בטלפון השני לאיחוד הצלה. באותו רגע הראש שלך רץ לסידורים הטכניים מבלי לחשוב יותר מדי. למי צריך לקרוא כדי להיפרד? מתי הלוויה? איפה שמים את המיטה בינתיים? לשכור מיד חברת אבטחה כי תהיה סביב הבית מהומת אלוקים של כל עם ישראל. במקביל, קראנו לילדים של הרב וגם לנכדים והנכדות שהספיקו לבוא, עשו החייאה, זה היה יותר מלאכותי, סבא כבר עזב אותנו, ברגעים בודדים במיתת נשיקה. מבחינה רגשית לקח לי כמה שעות לקלוט מה קרה".
אל תפספס
עבור מי שהקדיש את רוב שעות היממה לצד סבו, החלל כעת הוא גדול בהרבה. "זה שינוי קיצוני. אני חי את האבל, חי אותו בצורה מוחשית. קרה לי השבוע שהגעתי כמה פעמים לבית של הרב, ובאופן כמעט טבעי אני הולך לחדר של הרב ומחפש אותו כאילו הוא עדיין אתנו. זה לא נתפס. הרב הלך מאתנו בחטף, לא שכב בבית החולים או היה חולה באופן קריטי. בליל פורים, יממה וחצי קודם הוא עוד קיבל קהל, הייתה אינטראקציה עם אנשים. לא היה זמן דמדומים".
זו הפעם הראשונה שבה הנכד הצעיר בן ה-32 מדבר בצורה גלויה כל כך על הרגעים האחרונים של "שר התורה", מי שליוו אותו השבוע בדרכו האחרונה יותר מ-500 אלף בני-אדם. יענקי היה בשנים האחרונות "המוציא והמביא" בביתו של הרב, האיש שכמעט בכל הזדמנות ישב לצד סבו, קיבל כל פניה, בקשה לברכה או שאלה שהתשובה עליה היא הכרעה פוליטית משמעותית. הוא זה שתיווך לרב את המידע מעולם החיצון. בגיל צעיר הוא צבר קשרים עם אישי ציבור, אילי הון ובכירי עולם התקשורת החרדית, ספג לא פעם את הביקורת הציבורית אבל הפך לאחד הצעירים הכי משפיעים בעולם החרדי.
איך מכל נכדיו של הרב דווקא יענקי הפך להיות האיש החזק ביותר בבית שבו מילה אחת יכולה להפוך עולמות, לחרוץ גורלות או להפיל ממשלות? "זה התחיל ביום שבו נולדתי", סיפר יענקי. "אבא שלי הוא בן הזקונים של הרב. לרב הייתה חיבה מיוחדת אליו. כל סדר היום שלנו היה סביבו. הוא היה מדבר ונפגש איתו 10-15 פעמים ביום. מתפלל, לומד ומדבר איתו, לא הייתה נסיעה אחת מחוץ לעיר שאבא שלי היה עושה בלי הרב. כבן הבכור במשפחה, הייתי בבית כאן הרבה. והשינוי המשמעותי קרה אחרי החתונה. עברתי לגור בבני ברק. בלילות הייתי מגיע ללמוד בחדר של סבא. כשאני, אבא וסבא שלי ישבנו סביב השולחן, הדברים התגלגלו. אנשים הגיעו לברכה, כל אחד עם הבקשה שלו והיה צריך לברר לעתים האם מדובר בבקשה נטולת אינטרסים? האם מדובר באדם ישר? הרב היה אומר 'תבדקו לי', ואנחנו היינו בודקים. וכך זה נבנה לאט לאט. עם השנים היה צריך גם לעזור לו פיזית, והנוכחות שלי כאן התגברה".
הרב קניבסקי נחשב ל"גדול הדור" במשך כמעט חמש שנים, אך למעשה נקלע "בטעות" להנהגה הציבורית, ממנה ברח כל חייו. אף שהיה בנו של הרב יעקב ישראל קניבסקי (המכונה "הסטייפלר"), ממנהיגי החרדים במחצית השנייה של המאה ה-20, ויתר קניבסקי הבן פעם אחר פעם על הזדמנויות שונות לרשת אותו וליטול לידיו את המושכות. "עניין אותו רק ללמוד. הוא לא ראה את עצמו מנהיג או אדם שהולך לציבור ואומר לו מה לעשות. כל השנים הגישה הייתה שאם שואלים את הרב, אז הוא עונה אבל בוודאי לא כופה את דעתו על אף אחד. אף פעם הוא לא ישב בבית בשולחן הקטן עם הכסא הרעוע כאחד שמנהל את הציבור החרדי, אלא אך ורק כדי לשרת את עם ישראל. את דוד מעפולה שאשתו ברחה לו מהבית ואת הילד מרכסים שאבא שלו רצה שהרב יגזור לו את התלתל לפני החאלקה (התספורת הראשונה - י"א) בגיל שלוש. אם לאחר מכן מגיע חבר כנסת שיש לו מצוקה אישית או ציבורית? זה מבחינתו היה אותו עניין".
"במשך כל השנים, הרב תמיד היה במגרש הציבורי אבל הוא לא היה מוכן להיות ראשון בקבלת ההחלטות. תמיד היה הולך אחרי רבנים אחרים. היו מבקשים ממנו לחתום על מכתב. הוא היה מסתכל אם חמיו הרב אלישיב חתם, ואז הוא היה גם חותם. לא עניין מה תוכן המכתב אבל לאט לאט נוצר ואקום, אנשים היו באים לרב ואומרים 'אנחנו צריכים שאתה תענה לנו, אין מה לעשות. אחרת, הציבור לא יהיה קשוב ויעשה מה שהוא רוצה - אז הוא לאט לאט נכנס לזה אבל הכרעות פוליטיות כמו להגיד לח"כים איך לנהוג ולהצביע בכנסת? זה היה רק בסוף, בשנים האחרונות".
וכשיענקי מדבר על הסוף הוא מתכוון לשנת 2017. עם מותו של הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, המנהיג הליטאי הקודם, קיבל הרב קניבסקי את ההנהגה באופן טבעי ומבלי שהוכרז על כך רשמית. "חברי הכנסת החרדים הגיעו לאחר הפטירה לקבל את הכרעת הרב סביב אחד המתווים שהוצעו בסוגית גיוס בחורי ישיבות. הם קבעו שעה אבל איחרו. הרב כבר יצא מחדר הלימוד והיה בדרך למנוחה. חברי הכנסת נכנסו, ואבא שלי ואני ביקשנו מהרב אם הוא מוכן לחזור לחדר כי הח"כים הגיעו. אז הוא שאל 'מה הם רוצים?', והסברנו לו שיש שאלה על חוק הגיוס והם ירחיבו בפניו. אז הוא המשיך להקשות, 'למה הם באו אליי? הא, הרב שטיינמן נפטר'. הוא סובב את ההליכון, וחזר לחדר. זה היה הרגע שהבנו שהוא נכנס לוואקום שנוצר והרב קיבל על עצמו את ההנהגה הציבורית גם בנושאים פוליטיים. מי שהכיר את הרב ידע שבאותה מידה הוא היה יכול להגיב בביטול ולהמשיך הלאה כאילו חברי הכנסת לא היו כאן".
המעורבות הפוליטית של הרב קניבסקי בהשוואה לקודמיו הייתה מינורית אבל הכרעות שכבר היה מעורב בהן, הוא יצא עבורן מגדרו. בבחירות האחרונות לראשות עיריית ירושלים, תמך הרב במועמדות של משה ליאון לראשות העיר, למרות שמולו התמודד מועמד חרדי. "זאת הייתה הפתעה. הרב הסכים לרדת לרזולוציות של שמות, וזה לא היה טבעי בכלל. בלילה שבו ליאון ניצח, גפני ואני ישבנו וסיפרנו לרב על כך, ואתה רואה כמה זה היה בנפשו וכמה זה עניין אותו".
ההחלטה הציבורית האחרונה של הרב שהעסיקה מדינה שלימה התקבלה בתקופת הקורונה. הרב קניבסקי הורה לכל מוסדות החינוך החרדיים להמשיך בשגרת הלימודים, למרות שהתחלואה בערים החרדיות הייתה גבוהה. נכדו, יענקי, ספג אז ביקורת קשה. הוא הואשם בכך שתיווך מידע לא נכון לסבו, ששיחק בחיי אדם ועוד. "הרב היה מודע לכל", מספר יענקי. "אבל לא עניין אותו. פעם אחת, באותה תקופה, ישבתי איתו בלילה ואמרת לו 'סבא, אני עובר התקפות נוראיות על זה. לא רוצים לדבר על סבא, אז מדברים עליי'. הוא הרגיע אותי במילים שלו, מילים פשוטות וקצרות. אבל אלה היו רגעים קשים".
"הרב מבחינתו, הוסיף יענקי, "לא רלוונטי או משנה לו מה חושבים או אומרים בחוץ, בתקשורת או בציבור הכללי. מה שצריך לעשות - עושים. כשהוא חשב שצריך לפתוח את המוסדות, לא עניין אותו מה חושבים. וכשהוא החליט שצריך להתחסן, הוא לא עסק במה אומרים מתנגדי החיסונים. הרב תמיד נטול נגיעות, מנותק מכל אינטרס ואין רגש שמתערבב בהחלטותיו. הכול בשכל הישר".
הלחצים על בית הרב קניבסקי בתקופת הקורונה היו משמעותיים. לשכת נתניהו שכיהן אז כראש הממשלה ניהלה ערוץ ישיר עם אנשי ביתו כדי לתאם את ההחלטות של הממשלה על קיום לימודים, פעילות בתי כנסת או חיסונים. "הרב קניבסקי לא זמין, דיברתי עם הנכד", הסביר נתניהו באותם ימים לאחר שנשאל על מעורבות הרב. "אני לא רואה בכך פחיתות כבוד". יענקי, נכדו של הרב, שקיבל את השיחה מנתניהו, טוען שזאת לא הייתה הפעם היחידה שבה פוליטיקאים רצו לדבר ישירות עם הרב. "הם מבינים שהם לא מבינים הרבה דברים על הרב וצורת חייו. נאלצתי להסביר שהרב מעולם לא דיבר בטלפון, שלא קיימת אופציה כזאת, ואם רוצים - אפשר להעביר לו את הדברים דרכי".
קניבסקי הצעיר הואשם לא מעט בכך שבהיותו גורם שמתווך את המידע לרב, יש לו אפשרות לנסח את השאלות כך שהרב יענה מה שהוא מעוניין בו. "הרב היה בודק אותנו בדרכים שלו אם אנחנו משקרים אותו", הוא מגיב לביקורת. "והיו לא מעט סיטואציות כאלה". מעבר לכך, הוא מוסיף, "אתה לא יכול לקחת על עצמך עניינים כה גדולים כמו הקורונה שזה עניין של חיים ומוות. הפחד הוא גדול, זה לא שאמרתי 'אני גבר גדול'. אתה אומר לרב את האמת, ורק את האמת ומאפשר לו לקבל את ההחלטה". אבל אתה יכול לסנן הרבה דברים, שאלתי. "נו, כמו כל עוזר של מישהו, אתה יודע לזהות מה הדברים החשובים. אתה לא תשגע את הרב כל חמש דקות 'איך מעשרים את המלח?'. אם אין משהו מהותי שיתחדש, אז מאפשרים לו להמשיך ללמוד".
הוא לא מרבה לדבר על עצמו אף שבשנתיים האחרונות היה במוקד הביקורת על בית הרב. כשסבו היה תשוש ומצבו הרפואי היה ירוד, רבים הטיחו בו כאילו הוא מנהל את ההכרעות הציבוריות לבדו. "ברור שיש רגעים שאתה מרגיש שעושים לך עוול, ואין לך איך להתגונן אבל מול זה, כשאתה מגיע לבית של הרב ובחצי שעה אתה עושה דברים שאדם רגיל לא עושה במשך שלוש שנים בחייו, אתה משמח אנשים, בונה בתים ומקים משפחות בישראל, עוזר לנשים שיילכו ללידה כשהן רגועות, דואג למוסדות חינוך ברמה הכלכלית באמצעות אילי הון שאוהבים את הרב, אתה מקבל סיפוק מטורף ששווה הכל. זה ממלא אותך, אתה יוצא בתחושה שעשית משהו טוב. זה שווה, והלוואי והיו לי עוד שנים רבות כאלה".
מה תעשה כעת?
"אני איש צעיר, הכל בסדר ברוך השם".