איראן ויתרה על ההצגה, ודרכו של איש הדת הקיצוני לנשיאות בטוחה מתמיד

מדי ארבע שנים, איראן נהנית לשחק בדמוקרטיה ולאפשר לאזרחים לבחור את נשיאה של הרפובליקה האסלאמית. זהו רק משחק משום שהמועמדים ממויינים בקפידה על ידי מועצה שאינה נבחרת בידי הציבור, ומאחר שסמכויותיו של הנשיא מוגבלות ממילא וחוסות תחת המנהיג העליון.

ואולם, השנה נדמה שאיראן ויתרה אפילו על ההצגה הזו. מועצת שומרי החוקה, שמחצית מחבריה ממונים על ידי המנהיג העליון, סללה את דרכו של ראש הרשות השופטת איברהים ראיסי אחרי שפסלה את יריביו הפוטנציאליים הבולטים ביותר, בראשם יו"ר הפרלמנט לשעבר עלי לריג'אני.

ראיסי, איש דת קיצוני שהיה מעורב בהוצאות להורג המוניות בשנות ה-80 לאחר המהפכה האסלאמית, נתפס כמועמד המועדף של המנהיג העליון עלי חמינאי. הוא אף נחשב כמי שעשוי לרשת את השליט הוותיק ביום מן הימים, שבעצמו היה נשיא לפני שנכנס לנעליו של רוחאללה חומייני עם מותו לפני יותר מ-30 שנה. אחרי שנחל הפסד לנשיא היוצא חסן רוחאני ב-2017, השייך לזרם המתון יותר בין הפלגים הממסדיים במשטר, לא נותרו לו הפעם אתגרים משמעותיים.

פסילתם של לריג'אני ושל סגן הנשיא הנוכחי אסחאק ג'האנגירי מעידה כי חמינאי נכון להסתכן בשיעור הצבעה נמוך במיוחד כדי לחזק את ראיסי. ללא אף מועמד רפורמיסטי, ספק רב שהאיראנים ינהרו לקלפיות, או אפילו ידדו אליהן. ההתלהבות שליוותה את ניצחונו של חסן רוחאני בבחירות 2013, אחרי שמונה השנים הקשות של מחמוד אחמדינג'אד (שבעצמו הגיש פעם נוספת את מועמדותו ונדחה כפי שהיה ידוע מראש), התפוגגה אחרי שהסכם הגרעין לא הזניק את כלכלת איראן כפי שהבטיח.

מחנהו של רוחאני טוען להגנתו כי נשיא ארצות הברית הקודם דונלד טראמפ אחראי למצב הכלכלי הקשה בשל פרישתו החד-צדדית מהעסקה והטלת הסנקציות, אולם המחנה השמרני באיראן ניצל את ארבע השנים של הנשיא הרפובליקני כדי לסגור חשבונות. הוא האשים את רוחאני ובעלי בריתו בכניעה למערב תוך ויתור על האינטרסים הלאומיים רק כדי שאמריקה, "השטן הגדול", תחליט על דעת עצמה לפרק את החבילה באופן חד-צדדי.

אחרי הבחירות, כשהשמרנים ישלטו על כל זרועות השלטון, חמינאי עשוי לתת את האור הירוק לחזרה להסכם הגרעין וכך לטעון שהקו הרפורמיסטי התומך בפתיחות למערב אינו רלוונטי עוד. הסרת הסנקציות האמריקניות תוצג כניצחון של המשטר, ללא התרפסות בפני אויביה של הרפובליקה האסלאמית. אבל עד אז, הלגיטימציה מבית של השלטון עשויה להתערער אם שיעור ההצבעה יהיה נמוך אף יותר מזה של הבחירות האחרונות לפרלמנט בשנה שעברה, שהיה הנמוך ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב-1979.

"זאת הפיכת בחירות", תקף מוסטפא תאג'זאדה, מועמד רפורמיסטי שנפסל בידי המועצה ודחק בתומכיו להחרים את הבחירות. "כולנו חייבים להצהיר ולומר כי העם לא יתן לגיטימציה לבחירות. העם לא ישתתף בקרקס הזה", הכריז בכינוס וירטואלי בקלאבהאוס בפני 12 אלף איש.

אחמדינג'אד, שביתו כותר בידי כוחות הביטחון לקראת ההחלטה של המועצה בחודש שעבר, הצטרף לקריאות להחרים את הבחירות. הנשיא לשעבר, שהיה מקורב לחמינאי וזכה בכהונה שנייה מפוקפקת תוך מחצית "המחאה הירוקה" של יריביו, ניסה בשנים האחרונות למתג את עצמו מחדש. הוא מיתן, לפחות בפומבי, את עמדותיו הקיצוניות, וצידד ברפורמות מקיפות ברפובליקה האסלאמית. כל אלו הבטיחו את פסילתו, כפי שקרה ב-2017.

"למה שפשוט לא תקחו כבר את כל הרפובליקה ותגידו שכל המשטר הזה שלנו ושלאף אחד אין זכות להפגין?", תהה אחמדינג'אד בפני תומכיו באינסטגרם.

צמצום שדה הקרב לראיסי ועוד שישה - בהם מפקד משמרות המהפכה לשעבר מוחסן רזאי ודמויות רדיקליות או לא מוכרות אחרות - הוביל לביקורת גם מצד נאמני המשטר. כיאן עבדוללהאי, העורך הראשי של סוכנות הידיעות תסנים המזוהה עם משמרות המהפכה, תקף את ההרשימה הסופית שאושרה על ידי מועצת שומרי החוקה ואמר כי על המועמדים לקבל את תמיכת הציבור וכי "העם חייב להכריע".

השיח הער ברשתות החברתיות, במיוחד בקלאבהואס שהפכה לפופולרית ביותר באיראן, הוביל גם את ראיסי להשמיע דאגה ולקרוא להחזרתם של חלק מיריביו כדי שהבחירות יהיו תחרותיות יותר. אפילו חמינאי הגיב וקרא ולהגן על שמם הטוב של המועמדים שנפסלו והוכפשו על ידי הצד השני.

"לחלק מהמומעדים נעשה עוול, הם הואשמו בדברים לא נכונים שלרוע המזל הופצו גם באינטרנט. הגנה על כבודם של אנשים היא אחד הדברים החשובים ביותר. אני קורא לגופים האחראיים להחזיר את כבודם", אמר המנהיג העליון בנאום ששודר ביום שישי בטלוויזיה.

רבים פירשו זאת כהכנה להכשרתם של לריג'אני ומועמדים אחרים, אולם מועצת שומרי החוקה הבהירה כי היא לא הושפעה מאותם דברים וכי אין בכוונתה להכניס שינויים לרשימה. וכך, אם לא יהיו התפתחויות לא צפויות ברגע האחרון, האיש של חמינאי יהיה הנשיא השמיני של הרפובליקה האסלאמית, כהכנה אפשרית לתפקיד המנהיג העליון הבא של איראן.