סילבסטר 2021, פרויקט השנה האבודה שלי. עיבוד תמונה, מערכת וואלה!
צילום: עיבוד תמונה, מערכת וואלה!

השנה האבודה שלי

האדמה רעדה והשמיכה נמשכה, התקווה הוחמצה והפנטזיה התנפצה: 365 ימים של WTF, דרך 22 עיניים שרואות ולא מאמינות. שנה לקורונה, פרויקט מיוחד של וואלה! NEWS

מערכת וואלה! חדשות

לא חשבנו שנתלונן על זה אי פעם - אחרי הכול אנחנו קצת מתפרנסים מזה - אבל השנה הזאת סיפקה לנו יותר מדי חדשות, יותר מדי סיפורים והרבה יותר מדי כותרות.

לכאורה, שאיפתה של כל מערכת עיתונאית. בפועל עומס-יתר על הגוף ועל הנפש, על הראש ועל כל מה שפועם ומזיז אותנו ביומיום. הלב, למשל.

והזרם לא פוסק. עשרה חודשים ארוכים של מגיפה זולגים כעת לתוך 2021, מבטיחים לנו עוד ועוד מאותו דבר, ורק תחושת החיסונים האופטימית שבאוויר תצליח לעצור את זה אולי, להשתלט על מעגל המידע ולטשטש מעט את התחושה הכללית.

את התחושה הכללית הזאת, אגב, ניתן להגדיר כתערובת של "מספיק", "נמאס" ו"די כבר".

השנה האבודה שלי - פרויקט מיוחד של וואלה! NEWS

והאירוניה היא שכל הכותרות האלה, כל המילים שנכתבו (ואלה שלא הצלחנו להגיע אליהן) לא יעזרו ל-2020. כשנביט לאחור בעוד שנים, נזכור בוודאות את ההיסטוריה והדרמה, אבל לוח השנה הרגשי שלנו יציג חור שחור ענקי בדיוק במשבצת שבין 2019 ל-2021.

אנשים וארגונים, קהילות שלמות ומדינות ענק יתייחסו ל-365 הימים האלה כאל שנה אבודה. זה מה שמגיע לה. זה מה שהרמנו לכבודה.

מקדם הקלקה

האייטמים הגדולים של שנת הקורונה

לכתבה המלאה

לקחת את הטוב

שגיא מוקי (צילום: עיבוד תמונה, אסף קליגר)

שגיא מוקי נכנס לשנה הזאת "הכי מוכן שיש". הספורטאי שסומן כפייבוריט למדליית זהב במשחקים האולימפיים של טוקיו 2020 הרגיש טוב, התאמן כרגיל ושמע את רעשי הרקע רק, ובכן, ברקע.

בריאיון ליניב טוכמן, עם זאת, הוא בחר לא לדבר על פספוס או בזבוז. "מכל דבר אני לוקח את הטוב. עברנו שנה לא פשוטה, זה נכון. אבל בשנה הזו קרו הרבה דברים. יכול להיות שהרעב עכשיו יהיה יותר גדול בזכות השנה הזו שלא התחרינו. אני בוחר איך לראות את הדברים ואיך לקחת אותם".

לכתבה המלאה

איקס מול העיניים

עדן אלנה (צילום: עיבוד תמונה, רן יחזקאל)

וכמו המשחקים האולימפיים, גם האירוויזיון. אירוע ענק שמכנס תקוות של שנים, שברירי הזדמנויות ולא מעט צירופי מקרים וגורלות, עד כדי כך שאתה לא מאמין שהוא יכול להיפגע מנגיף.

"כל הזמן אמרו שהאירוויזיון נדחה. וזה מה שהיה לי בראש כל הזמן", סיפרה עדן אלנה לניר יהב, "עשינו חזרות מתוך הנחה שהאירוע יקרה חודש-חודשיים אחרי המועד המקורי. הגעתי להתראיין בתכנית 'סוכן תרבות' ופתאום אני רואה את הכותרת של האייטם שלי משתנה מול העיניים. פתאום היה כתוב שם 'עדן אלנה מדברת לראשונה על ביטול האירוויזיון'. ככה בעצם גיליתי".

לכתבה המלאה

צל חיוור

נתב"ג (צילום: עיבוד תמונה, רשות שדות התעופה)

גם נתב"ג חיכה לשנה הזאת בכיליון עיניים. בתחילתה, הוא עמד במרחק פסיעה מכניסה למועדון האקסקלוסיבי של שדות התעופה הבינלאומיים המרשימים והמתקדמים בעולם. בסופה הוא מעט רחוק מאותה תקווה.

המגיפה הפכה את אחד מסמלי חברת השפע והכפר הגלובלי שלנו לצל חיוור של עצמו, ומאות פרויקטים שהיו אמורים לשדרג אותו הואטו, עוכבו או נעצרו כליל.

לכתבה המלאה של קינן כהן

חיסול החיסול

רשת DMF (צילום: עיבוד תמונה, צילום מסך)

רשת DMF ישראל הייתה אמורה לבשר על מכירת החיסול הראשונה בארץ, או לפחות על מכירת החיסול הראשונה שנמשכת 365 ימים בשנה. במקום זה חיסלה הקורונה את המכירה, וענקית הקמעונאות התקפלה מכאן במהירות.

הקהל הישראלי התרגל לקנות בזול. הוא כבר לא מוכן, ולצערנו היום גם לא יכול, לשלם סכומים גבוהים. רוב החנויות לא מצליחות לשלב בין איכות גבוהה למחיר נמוך. DMF הייתה אמורה לשבור את השוק ולתת לנו הזדמנות אמיתית להעמיס מותגים במחירים שלא מוצאים אפילו באאוטלטים הזולים ביותר. זו הייתה הזדמנות לחוויית לואו-קוסט של טיקטים איכותיים. היא עברה.

לכתבה המלאה של דוד רוזנטל

חלומות צריך להגשים

ספא יונס (צילום: ניב אהרונסון)

מיזם עסקי אחר, המשלב אוכל, תרבות וקהילה ביפו, עדיין לא מוכן להתקפל.

ספא יונס עזבה את עבודתה והקימה את "דה יאפא", מקום שבו נשים מקומיות יכולות לבשל ולהעביר סדנאות לתיירים. כן, תיירים. זוכרים אותם?

"שנים חלמתי להקים את העסק הזה. עשיתי החלטות לא פשוטות והלכתי על זה, גייסתי את כל המשאבים הנדרשים ולקחתי את הסיכונים, כי זה חלום וצריך להגשים חלומות", סיפרה לסוניה גורודיסקי, "אחרי כל התרוצצויות והארגונים שקדמו לפתיחה, פתאום צריך לעצור את הכול ולהבין שאין אפשרות לפתוח".

לכתבה המלאה

עם הגב לקיר

מור קורל (צילום: ראובן קסטרו)

מור קורל בכלל תיכננה לנקות את הראש כאן במשך זמן קצוב בלבד, לפני שהיא ממשיכה לתחנה הבאה במסע הנדודים הגלובלי שלה.

"נחתתי קודם בארץ כדי לכתוב את התזה. הכרתי את בן הזוג שלי, ומצאתי את הדירה הזאת ופתאום נהיה לי נעים פה אחרי שנים של טיולים", סיפרה ליניב גרנות, "אבל כל מה שאני מכירה כמקום פרנסה נגמר, קמתי כל יום עם הגב לקיר, ובכל יום מחדש הייתי צריכה להבין במהירות - אוקיי, איך אני מתפרנסת ממה שאני אוהבת, ועכשיו?".

לכתבה המלאה

תחושה לחה של ייאוש

מור בירן (צילום: ראובן קסטרו)

מור בירן גילתה בדרך הקשה - וכמעט כמו כולנו - איך היא הופכת לצל חיוור של מישהי עם קליפס ותחושה לחה של ייאוש. ההבדל העיקרי הוא שהיא ידעה שזה הולך להגיע.

"פחדתי כמו שלא פחדתי מעולם. מלחלות שניה לפני הלידה וללדת בבידוד כשצוות עם חליפות מסביבי, מלחלות ולהדביק את התינוק, לחלות ולהדביק את ההורים שממש בקושי פגשתי, בגדול שלל וריאציות של הדבקות שוקללו אצלי במוח", כתבה לוואלה! בריאות, "פשוט שמתי את עצמי בבידוד מונע, ומזל, פשוט מזל, שאת העבודה שלי אפשר לעשות מהבית".

לכתבה המלאה

עיניים גדולות

נייג'ל האסלביינק (צילום: דני מרון)

גם נייג'ל האסלביינק צעד לתוך השנה הזאת מפוכח והחלטי, ואולי זאת בדיוק הייתה הבעיה שלו.

החלוץ המוכשר עזב את הפועל באר שבע עם חלומות על חוזה משודרג, אבל הניסיון לחלץ תוספת נוספת וחוסר ההפנמה של המשבר עלו לו ביוקר."הפסדתי 250 אלף יורו בגלל שעזבתי את באר שבע כי הייתי בטוח שאשיג חוזה טוב יותר", סיפר לאופיר סער, "הייתי יותר מדי זמן בבית וזה הרתיע קבוצות, עכשיו אני חייב לתת עונה טובה".

לכתבה המלאה

הפחד המשתק

הלית זיו-הדס-פארי (צילום: ראובן קסטרו)

הקורונה הובילה את הלית זיו-הדס-פארי, מנהלת הצגות בתיאטרון הקאמרי, למצוקה כלכלית קשה, להתקפי חרדה, ובעיקר לאובדן אמון כמעט מוחלט בהנהגת המדינה.

היא סיפרה לשגיא בן נון על מעבר למצב של "ואקום מטורף ובלתי נתפס. מ-200 לאפס", ועל משבר גדול מאוד".

לדבריה, "ההרגשה הכי נוראית היא שאת לא יודעת מה יהיה. חוסר הידיעה זה הדבר הכי נורא בעולם. אם יחליטו מחר לבטל את האבטלה, מה אני אעשה? אני והילדים נחיה ברחוב? זה פחד משתק".

לכתבה המלאה

הבוס הגדול שלי

איל שפירא (צילום: אייל שפירא, איל שפירא)

בתחילת 2020, עוד לפני שמישהו ידע מה ראשי התיבות של חל"ת, נפערו כבר סדקים עמוקים בעולם התיירות הנוצץ.

איל שפירא הרגיש את זה מהר, אבל קפא מול אורות המשאית שבאה ממול "כמו ארנב בכביש חשוך". בבוקר ה-6 באפריל הכול השתנה.

לכתבה המלאה

חומר אחר

(צילום: רויטרס)

לאנאדולו אפס היה כוכב על בשיאו, מאמן מושמץ בקאמבק הוליוודי, כדורסל אדיר ומגיפה עולמית שהרסה הכול.

מובן ששליטתה בטבלת היורוליג לא הבטיחה דבר לקבוצה הטורקית, אבל אפס קורצה מחומר אחר. בפנטזיסטיות שלה היא הזכירה, יותר מכל קבוצה אחרת, את השושלת המפוארת של מכבי תל אביב ב-2004 וב-2005, עם שרונאס יאסיקביצ'יוס, אנתוני פארקר וניקולה וויצ'יץ'. זה נגמר בפתאומיות.

לכתבה המלאה של אהרל'ה ויסברג

  • 2020

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully