פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלוש בחודש אחד: כך רוצחי נשים מחקים זה את זה

      צילום: עיבוד תמונה

      כתב אישום הוגש השבוע נגד אלירן מלול בגין רצח אשתו מיכל סלה, האירוע הראשון מתוך שלושה מקרים דומים שזעזעו את המדינה. בדיקת וואלה! NEWS מעלה כי גברים שרצחו את בנות זוגם פעלו בדפוסים כמעט זהים. "הגבר מקבל אומץ כי עשו את זה לפניו"

      3 באוקטובר, יום חמישי, 20:50 בערב. את הכותרות על השבעת הכנסת ה-22 והיום השני לשימוע בתיקי ראש הממשלה, החליפו מבזקים דרמטיים בכל כלי התקשורת על "חשד לרצח וניסיון התאבדות ביישוב בהרי ירושלים".

      בהודעה מטעם דוברות המשטרה נמסרו פרטים ראשוניים: "בזירה נמצאה אישה ללא רוח חיים וגבר פצוע כאשר סימני דקירה על גופו. בזירה אותרה גם סכין".

      עם ההבנה כי יש כאן אירוע חריג בין בני זוג צעירים בדירתם ביישוב המבוסס מוצא, התקשורת כדרכה מיקדה בכך תשומת לב יתרה. שכנת בני הזוג התראיינה למהדורות הטלוויזיה, שעדיין היו בשידור, וסיפרה כיצד שעתיים קודם לכן, בשבע בערב לערך, הגיע הגבר כשהוא שותת דם ומסר לה את בתו התינוקת. לפני שהתמוטט אמר לה כי "הוא ואשתו החליטו להתאבד". דברי השכנה שודרו שוב ושוב במבזקים ובמהדורות בהמשך.

      אלירן מלול, החשוד ברצח מיכל סלה בדירתם במוצא (עיבוד תמונה)
      "כשבעל רוצח את אשתו - שני מקרים נוספים יהיו בתוך שבועיים". אלירן מלול

      ביום שישי בבוקר פורסמו שמה ותמונתה של הנרצחת, מיכל סלה. הרשתות החברתיות סערו בגלל המקרה המזעזע ובין היתר כיוון שאחותה הגדולה של סלה הייתה פעילה חברתית מוכרת.

      ביום ראשון הבעל החשוד ברצח שב להכרה, שמו הותר לפרסום - אלירן מלול - ותמונתו הלא מטושטשת, בה הוא ואשתו נראו מחובקים, הופצה. מעבר לעדות הראשונה בפני השכנה, מלול שמר על שתיקה, ועורך דינו צוטט אומר: "מדובר בטרגדיה נוראית".

      מריה טל, הנרצחת בדירה בקריית ביאליק. בעלה מקסים טל חשוד ברצח ונעצר בזירה. (אתר רשמי)
      "לא הצליח לסייע לה". מריה טל

      שבוע חלף, במהלכו ישראל מתכנסת ליום כיפור, ואז ב-11 באוקטובר, יום שישי בשעה 8:00 בבוקר, גבר התקשר למד"א והודיע שאשתו התאבדה בדירה בקריית ביאליק. כשפרמדיקים הגיעו לזירה הם מצאו אישה צעירה, מוטלת ללא רוח חיים על הרצפה ליד הדלת כשחתכים עמוקים על צווארה וסכין בקרבת מקום. בן זוגה, עמו חיה בנפרד - כך התברר מאוחר יותר - חזר על טענת ההתאבדות ואמר כי "לא הצליח לסייע לה".

      בהתחלה האירוע כמעט ולא קיבל תהודה. דוברות המשטרה מעבירה רק בצהריים, שעות רבות לאחר מציאת הגופה, הודעה מעורפלת על "קבלת דיווח הבוקר במוקד 100" וכי "חוקרי הזיהוי הפלילי בודקים את המקום לבחינת הנסיבות". ישראל נכנסה שוב לחג, ורק שבוע לאחר המקרה הותרו לפרסום השמות והתמונות: מקסים ומריה טל. באחת מהארכות המעצר אמר עורך דינו כי "מדובר בטרגדיה משפחתית".

      עבר עוד סוף שבוע וחג שני של סוכות, הארץ חזרה לשגרה. ואז ב-3 בנובמבר, שעת ערב, שוב חשד לרצח של אישה, אסתר אהרונוביץ', בידי בן זוגה גיורא פרי במושב תלמי אליהו. שבועיים אחרי שהתפרסמו בהרחבה פרטי הטרגדיה בקריית ביאליק, וחודש בדיוק אחרי הרצח במוצא.

      האישה רוצה לעזוב, הגבר קנאי

      הרקע למעשה, מתברר בדיעבד, זהה אצל כולם: קשיים מתגלעים בזוגיות. האישה רוצה לעזוב. הגבר נעשה קנאי. קיים דפוס דומה בעבר וסימנים מקדימים.

      בקריית ביאליק היה זה תמרור אזהרה זוהר בדמות צו הרחקה מהאישה, עקב אלימות קשה כחודש לפני המקרה. שתי נשותיו הקודמות של פרי העידו על מעקבים והתעללויות מסוגים שונים, ומסתבר שאצל מלול היו דפוסי אלימות קשים נגד כמה בנות זוג לשעבר.

      גיורא פרי ואסתי אהרונוביץ' (צילום מסך)
      שתי נשותיו לשעבר העידו על התעללויות מסוגים שונים. גיורא פרי ואסתי אהרונוביץ'

      כשהרקע דומה כל כך, אפשר לטעון שהתוצאה הטרגית הייתה מתרחשת בכל מקרה. אולם, ניצב-משנה בדימוס סוזי בן-ברוך, לשעבר ראשת מחלקת חקירות במשטרה שעסקה רבות במקרי אלימות במשפחה, טוענת שלרצח קודם יש תרומה דרמטית לסיכוי לבצע רצח אחר, בזמן קרוב. "גברים שרוצחים את נשותיהם הם בהחלט מודל לחיקוי בעיני גברים אחרים", היא קובעת. "אנחנו יודעים במשטרה שאם פורסם על בעל שרוצח את אשתו ומנסה להתאבד או מתאבד - לפחות שני מקרים נוספים יהיו בתוך שבועיים. לצערי אנחנו גם צודקים".

      פרופ' ארנון אדלשטיין, מרצה לקרימינולוגיה מהמכללה האקדמית אשקלון, שפרסם את הספר "רצח בנות זוג בישראל", מסביר כי "זה לא בדיוק קופיקאט, אין כאן חיקוי אחד לאחד של כל הפרטים בזירה כמו שקורה במקרים של רוצחים סדרתיים, והרוצח כאן לא מייחל לתהילת עולם כפי שזכו לה רוצחים נודעים ומטילי אימה - אבל אנחנו כן מזהים כאן דפוס שנקרא 'הדבקה'".

      הצהרת תובע בעניינו של מקסים טל, השלום קריות 14 בנובמבר 2019 (אדריאן הרבשטיין)
      ביקר ידיעות עיתונאיות שעסקו ברצח במוצא. מקסים טל בהארכת מעצרו (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      "הדבקה", לדברי אדלשטיין, היא מוטיב מוכר בעיקר בהתאבדויות בכל העולם ובמקרי רצח המוני בבתי ספר בארצות הברית. בישראל הוא זוהה בשנים האחרונות גם בגל הטרור של המפגעים הפלסטינים הבודדים. לטענת אדלשטיין, "אנחנו רואים את זה גם ברצח בנות זוג".

      "הגבר המתלבט מקבל אומץ או אשרור, למעשה בגלל שאחד או שניים או שלושה עשו את זה כבר לאחרונה. 'אני לא המטורף היחיד שהולך לעשות את זה, יש עוד אנשים שחשבו על זה והוציאו את זה לפועל'", אמר אדלשטיין.

      יהודים, חילוניים מיישובים נורמטיביים

      לעניין זה של "קבלת אומץ" או "השראה" יש כנראה גם משמעות לזהות הרוצחים והנרצחות. הדבר בולט במקרים במוצא ובקריית ביאליק. הנרצחת הראשונה, סלה, היא ילידת הארץ, עובדת סוציאלית בת 32. אימא יפה לתינוקת קטנה. הנאשם ברצח הוא בן זוגה ואבי התינוקת בן ה-34. "הם נפגשו במוסד לנוער בסיכון שבו עבדו או התנדבו", סופר עליהם בימים הראשונים לאחר הטרגדיה. השבוע הוגש נגד מלול כתב אישום המגולל רצח אכזרי.

      הנרצחת הנוספת, מריה, היא עולה ותיקה. בת 29, מש"קית חינוך בעברה, אימא לשתי בנות בגיל גן. החשוד ברצח הוא בן זוגה בן ה-30, אבי שתי בנותיה. השבוע הוגשה הצהרת תובע נגד בן זוגה והוארך מעצרו, ובשבוע הבא צפוי כתב האישום.

      הדמיון לא נעלם מעיני החוקרים שחקרו את הפרשה. "כשהתוודעתי לנסיבות מציאת הגופה של מריה טל, ישר קפץ לי הדמיון בין המקרים", אמר גורם הבקי בפרטי החקירה של מקסים. "מה שהכי הדליק לי נורה הייתה דווקא הטענה הדומה שהאישה עצמה שלחה יד בנפשה". לוואלה! NEWS אף התברר כי במהלך החקירה החוקרים הטיחו בחשוד טל, כי במהלך צו ההרחקה שלו בבית דודתו בצפון הוא ביקר ידיעות עיתונאיות שעסקו ברצח במוצא.

      במקרה השלישי בתלמי אליהו מדובר בזוג מבוגר, והרצח נעשה באמצעות אקדח שהיה לבעל ברישיון. בכל מקרה האוכלוסייה ממנה מגיעים החשודים והנרצחות דומה: כולם יהודים, חילונים, חיים ביישובים נורמטיביים. על פרי פורסם כי הוא רופא.

      גיורא פראף פרי החשוד כי רצח את אשתו אסתי אהרונוביץ' בתלמי אליהו, הארכת מעצר בית משפט השלום ב"ש, 14 בנובמבר 2019 (שי מכלוף)
      טען כי "נפלט לו כדור". גיורא פראף פרי, החשוד ברצח אשתו אסתי אהרונוביץ', בהארכת עצרו (צילום: שי מכלוף)

      נצ"מ בדימוס בן-ברוך מחדדת את נושא "ההעתקה" ממי שדומה לך. "לגבר אלים יש פרופיל", היא מסבירה. "מה שמאפיין אותם זו חרדת נטישה גדולה, פוחדים שהאישה תעזוב אותם. לרוב זה אנשים שהיו בעצמם ילדים מוכים או שאבא היכה את אימא שלהם".

      "כשמתגלים סימנים שליליים בעיני הגבר - האישה מאחרת לחזור מהעבודה, היא מתנהגת אחרת, הם רבים יותר - הוא מתחיל לשקול את האופציות והשיקולים אבל גם אומר לעצמו - 'אני לא אהיה כמו אבא שלי, זו עבירה על החוק, מה יהיה עם הילדים'", הוסיפה בן-ברוך. "יכול להיות שזה יירגע, או תהיה אלימות מסוימת שלא תהפוך לרצח. אבל כשהוא רואה שמישהו נורמטיבי, שפחות או יותר דומה לו, עושה את זה, הוא אומר לעצמו שהוא לא משוגע ואולי זה מה שצריך לעשות. זה נותן לו חיזוק".

      לעובדה שהרצח הראשון התרחש בסביבה נורמטיבית ואף הגיע מתוך שכבה חברתית גבוהה יחסית יש משמעות נוספת - תקשורתית - שתורמת להיווצרות "הגל". "כשרוצחים כאלה מגיעים משכבה סוציו-אקונומית נמוכה מאוד או מעולם עברייני, התקשורת בקושי מזכירה אותם", אומרת בן-ברוך. "התקשורת מעצימה את המקרים של אנשים נורמטיביים לכאורה, ואז גם קל יותר לרוצחים פוטנציאליים להיחשף למקרה".

      להשלמת התמונה מדוע רצח הוא "פתרון" לגברים האלה מסביר פרופ' אדלשטיין כי "יש כאלה שהאישה רוצה לעזוב ועל ידי הרצח הם מנציחים את המצב שלפני העזיבה, ויש כאלה שנוקמים - 'היא רצתה לעזוב אותי, אז היא תשלם על זה, היא לא תהיה של אף אחד'".

      "נתתי לה הכול"

      בדיקה קצרה בעבר הקרוב מאששת קיומם של "גלי רציחות". דוגמה בולטת היא רציחתן תוך שבוע אחד ביוני 2017 של אודליה בכר, מיה גורן ודליה ברוך בידי בני זוגן. נסיבות הרצח של ברוך, ארבעה ימים לאחר הרצח של בכר דומות מאוד: חנק בחדר מלון שבו שהה הזוג והתאבדות או ניסיון התאבדות של הגבר הרוצח.

      בעיצומו של "גל" זה נרצחה בידי אביה הנרייטה קרא בת ה-18, ערביה נוצריה מרמלה, כיוון שיצאה עם גבר מוסלמי. בגלי רציחות נוספים נרצחו לצד נשים יהודיות, נשים מהחברה הערבית, אולם אלה כמעט תמיד לא נרצחות בידי בני זוגן אלא בידי בני משפחה אחרים על רקע "כבוד המשפחה".

      אודליה בכר, הצעירה שגופתה נמצאה אתמול במלון הרודס באילת יוני 2017 (צילום מסך , פייסבוק)
      גל רצח דומה. אודליה בכר, נמצאה ללא רוח חיים במלון באילת ביוני 2017, לצד בן זוגה ברוך אינדיג

      על פי נצ"מ בדימוס בן-ברוך, במשטרה מפרידים או מגדירים אחרת רצח בידי בן זוג לבין רצח בידי בני משפחה אחרים - ובוודאי מעורבים כאן רקעים ומניעים נוספים, אבל לעניין ההעתקה או "ההדבקה" הדברים עדיין רלוונטיים.

      ככלל, בזמן החקירה, הגברים הרוצחים שומרים על שתיקה ובכל מקרה לא מודים ומתפתלים במיני פיתולים שיסבירו את המעשה. מלול לא שיתף פעולה עם חוקריו מאז שב להכרה. טל דבק בטענת ההתאבדות ופרי שחזר השבוע את הרצח וטען כי "נפלט לו כדור". גם עורכת דינו, הפלא ופלא, דבקה בנוסח המוכר: "לדבריו מדובר באירוע טרגי ומצער".

      "עוד אלמנט דומה בין כל המקרים, שאולי מגיע לחיקוי של ממש, הוא ההצדקות או התירוצים שהרוצחים נותנים לרצח אם או כשהם מדברים", אומר פרופ' אדלשטיין. הם אומרים דברים כמו 'נתתי לה הכול, מה עוד היה חסר לה', 'זו היא שזלזלה ורצתה לפרק את הקשר'. זה הרי נשמע מאוד נורמטיבי, כולנו גדלנו על רומנים וסיפורי אהבה וחיים יחד לנצח נצחים. העובדה שהקודמים להם היו 'נורמטיביים' וההצדקות הנורמטיביות - עוד יותר גורמת לרוצחים להרגיש נורמטיביים במעשה שלהם".

      מיה גורן 11 ביוני 2017 (מערכת וואלה! NEWS , באדיבות בית ליסין)
      מיה גורן, נרצחה בידי בן זוגה בביתם בבת ים ביוני 2017

      השאלה המתבקשת, אם כן, היא מה עושים עם כל זה. האם, בהינתן ההבנה שיש כאן חיקוי, ניתן למנוע את הרצח הבא. "היה פעם דיון אם לפרסם בתקשורת על אנס סדרתי בחיפה", סיפר אדלשטיין. "כי גם במקרי אונס יש את תופעת 'ההדבקה', וגם כדי שנשים יוכלו להיזהר". אי אפשר להימנע מפרסום מקרי רצח כמו שהיו בחודש שעבר, בטח בעידן שלנו. "אבל אני כן אומר, בתקופות כאלה צריך לגלות יותר ערנות, לבדוק את מצבן של נשים שהתלוננו בעבר, לפתוח 'קווים חמים' וגם ברמת הפרט, אם אישה מרגישה מאוימת, לעשות פעולה יותר ממשית".
      דוגמא לתגובה כזו לחודש המדמם האחרון היא קמפיין גיוס המונים לטובת קו חירום שהשיקו לאחרונה אתר און לייף ועמותת לא לאלימות.

      "כעקרון יש במשטרה מדיניות לזה", מספרת נצ"מ בדימוס בן-ברוך. "במקרה הראשון של רצח אישה אחרי תקופה ארוכה, אם הגבר נשאר בחיים, לרוב משתדלים להחצין את מצבו בתקשורת ולהגיד שהוא נכלא והודה והוארך מעצרו, כדי שמי שעלול לראות בגבר הזה מודל לחיקוי לא יפספס שהוא בסוף לא הצליח להתאבד והולך לשבת שנים ארוכות בכלא. אולי בזכות הפמפום של מה קרה עם הבעל הזה, בסוף הוא לא יעשה את זה. אבל לרוב, לצערי יש לנו מקרה אחרי מקרה".