פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      80 שנה אחרי המלחמה: כשנוער יהודי-ערבי פגש את צאצאי הנאצים

      צילום: אתר רשמי, גבעת חביבה

      לפני שני עשורים התבקשו תלמידים בפרנקפורט ללמוד על עבר משפחתם בתקופת השואה, וכך גילה אחד מהם כי לפני פרוץ המלחמה למדו במוסד שלושה יהודים. אחד מהם היה צבי אהרוני, לימים בכיר המוסד שאיתר את אייכמן. מאז מארח בית הספר בכל שנה מפגש מרתק בין נערים מישראל וגרמניה

      חילופי נוער יהודים-ערבים-גרמנים (מנהלי הפרוייקט פיטר שטאפה ומרה ליסט-אבנר) (אתר רשמי , גבעת חביבה)
      ראש פרויקט חילופי נוער של תלמידים מישראל. פיטר שטאפה ומרה ליסט-אבנר (צילום: גבעת חביבה)

      "לכו לאסוף חומר וללמוד מה קרה בבית הספר שלנו בתקופת מלחמת העולם השנייה", פנה לפני 20 שנה המורה פיטר שטאפה לתלמידיו. שטאפה, מורה לתיאטרון, היסטוריה ושפה גרמנית, מונה אז מטעם בית הספר פרידריכגימנסיום (Friedrichsgymnasium) שבעיר פרנקפורט אודר (העיר פרנקפורט על נהר האודר, במזרח גרמניה - א"א) לעמוד בראש פרויקט חילופי נוער של תלמידים מישראל.

      שטאפה לא הסתפק בכך ואתגר אותם עוד יותר: "לימדו גם מה המשפחות שלכם עשו בזמן המלחמה". כעבור זמן מה שבו אליו התלמידים ללא סיפורים מבני המשפחות. יחלפו עוד כמה שנים וככל שבית הספר העמיק בפרויקט, חלק מדפי המחברות הלבנים ראו כמה סיפורי עבר של סביהם, אתם נאלצו התלמידים ומשפחותיהם להתעמת.

      במקביל, אחד התלמידים של שטאפה שהעמיק בחקר עברו של בית הספר גילה כי במוסד היו שלושה תלמידים יהודים בימים שלפני פרוץ המלחמה. שמו של אחד מהם היה הרמן ארונהיים, שלימים שינה את שמו לצבי אהרוני.

      צעירות גרמניות מראיינות את צבי אהרוני (אתר רשמי , גבעת חביבה)
      צעירות גרמניות בשיחה עם אהרוני (צילום: גבעת חביבה)

      אהרוני, שהתייתם בנעוריו מאביו ועזב את גרמניה הנאצית עם אמו ואחיו ב-1938, הפך להיות בכיר במוסד הישראלי. ב-1960 איתר את אדולף אייכמן בארגנטינה והיה בצוות החוטפים של אחד הבכירים במימוש התכנית השטנית של השמדת היהודים. אהרוני היה הראשון שחקר את אייכמן ואחרי שזה ניסה להוליך שולל את שוביו בדבר זהותו, אהרוני הוציא מפיו את הודאתו כי הוא אכן אייכמן.

      אחר כך מונה אהרוני לעמוד בראש יחידת המבצעים של המוסד, יחידת "קיסריה". לימים פנה לעסקים ובגמלאות עבר לחיות בבריטניה. לפני שבע שנים הלך לעולמו בגיל 91.

      כששטאפה ותלמידיו נסעו אליו לפגוש ולראיין אותו, פנו אליו בבקשה כי יבקר בבית הספר בו למד בנעוריו. אהרוני השיב להם כי יעשה זאת רק אחרי שידאגו להנציח במקום את שמו של בוגר נוסף של בית הספר, הוא שושו שמעון יואכים, בן דודו שבזמן המלחמה הבריח ילדים יהודים להולנד, וב-1942 נתפס בידי הנאצים ונרצח. בבית הספר אכן נתלה לוח זיכרון בו נכתב גם שמו של פרנץ גומפרט, בוגר נוסף של בית הספר שנרצח ב-1941.

      התלמיד המנודה שהפך ללוכדו של אייכמן

      בשנת 2001 הגיע אהרוני לבית הספר ביחד עם משלחת תלמידי בית ספר תיכון מאזור המועצה האזורית מנשה, ביחד עם תלמידים פלסטינים מבית ג'אלה. אהרוני סיפר על ילדותו בעיר ועל התקופה האפלה בו הופנה אליו ואל משפחתו עורף והם נרדפו ונודו מהחברה בה חיו. החיבור של אהרוני למפעל החינוכי עורר עניין רב אצל אחד התלמידים הגרמנים וכשהגיע לאוניברסיטה החליט כי עבודת המאסטר שלו תעסוק באהרוני.

      בעת ביקורו של התלמיד המנודה שהפך עם השנים ללוכדו של אייכמן, נערך ביקור בבית הקברות היהודי הישן של העיר בו קבורים בני משפחה שלו. בית הקברות נמצא בגדה השנייה של נהר האודר, שאחרי המלחמה הפכה להיות חלק מפולין. בית הקברות העתיק הוזנח ונפגע על ידי הפולנים ואהרוני היה נסער נוכח המראה. היסטוריון מפרנקפורט שהיה עד לכך חקר ולמד את עברו של בית הקברות ויצר שחזור של המקום לפני שנהרס.

      השופט גבריאל בך, 18 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      "חד, חכם, רוצה לשמוע ומקשיב". גבריאל בך (צילום: ראובן קסטרו)

      השנה תצטרף למשלחת בני הנוער מישראל גם יהלי אהרוני, נכדתו של צבי אהרוני. בעת ביקור בני הנוער הגרמנים בישראל, השנה, יגיעו התלמידים הגרמנים והישראלים ליד ושם, שם יפגשו את גבריאל בך, מי שהיה בצוות התביעה במשפט אייכמן.

      מרה ליסט-אבנר, מנהלת פרויקט חילופי הנוער ב"מרכז לחברה משותפת" שבגבעת חביבה, נפגשה עם בך כהכנה לשיחה עם בני הנוער. "הוא איש מרשים. חד, חכם, רוצה לשמוע ומקשיב", אמרה. לדבריה, "הוא חי את משפט אייכמן מדי יום ולבני הנוער מצפה מפגש מרתק שיהיה עבורם חוויה לכל החיים".

      לצדה של ליסט-אבנר הרוח החיה במפעל החינוכי הוא שטאפה. הוא כבר יצא לגמלאות אבל ממשיך לעמוד בראש המיזם מהצד הגרמני. ההובלה שלו מעוררת אתגר לא פשוט ולעתים אף התנגדויות וכעסים בתוך הקהילה בה הוא חי. נקודת ההתחלה שלו הייתה קשה משום שבחלק שהיה בעבר מזרח גרמניה לא היה תהליך של התמודדות עם העבר הנאצי. שם הדגישו את הסבל של הקומוניסטים בלבד.

      הדיכוי והקיבעון שהשליט המשטר הקומוניסטי במדינה יצרו חברה שונה לגמרי מזו שחיה במקביל במערב גרמניה. שטאפה לא חשש לאתגר את תלמידיו, לעמת אותם עם עברה של החברה שלהם והתעקש כי התלמידים שלו יסגלו חשיבה ביקורתית ועצמאית.

      "פיטר טלטל את העיר"

      "זה לא תהליך פשוט", העידה ליסט-אבנר. "התלמידים היו צריכים ללמוד מה קרה בבית הספר שלהם בתקופת הנאצים, מה קרה בעיר ואפילו במשפחות שלהם". לדבריה, השנה תשתתף במשלחת הגרמנית צעירה שסבה היה פעיל נאצי בולט.

      "פיטר טלטל את העיר", תיארה. "גם היו לו מתנגדים ועל קיר ביתו אפילו צויר פעם צלב קרס. מדובר באדם עם אידיאלים ועם כריזמה. הוא לא מוותר. באחד המפגשים איתנו הוא הביא בני נוער ניאו-נאצים שפגעו ביד זיכרון לבית כנסת שהוחרב על ידי הנאצים. בכל קושי הוא רואה אתגר".

      בתכנית חילופי המשלחות של גבעת חביבה משתתף נוער יהודי וערבי במסגרת תכנית הדגל של המוסד החינוכי ששמה "שותפות בין קהילות יהודיות וערביות". לדברי ליסט-אבנר, "במפגש באירופה, הנוער היהודי-ערבי מהארץ נפגש עם קבוצות נוער מגרמניה ופולין, יחד הם עוברים תהליך לימוד אינטנסיבי ומעמיק. התהליך כולל חקר, בחינת ההיסטוריה והנרטיבים השונים של היהודים, הפלסטינים, הגרמנים והפולנים. במהלך התהליך המונחה מתאפשר לנוער לבחון סוגיות מורכבות המתייחסות לקהילות מהן הם מגיעים, השפעתן על חייהם והשלכתן על חיי היומיום של הנוער. לאחר הנסיעה לאירופה, הקבוצות המקומיות מארחות ביחד את הקבוצות האירופאיות וממשיכות כאן את תהליך ההיכרות והלימוד".

      חילופי נוער יהודים-ערבים-גרמנים (אתר רשמי , גבעת חביבה)
      תהליך לימוד אינטנסיבי ומעמיק. חילופי נוער יהודים, ערבים, גרמנים ופולנים (צילום: גבעת חביבה)

      המשלחות שהתקיימו עד כה ייצאו תחת חסותן של הרשויות מנשה ובאקה אל-גרביה, מעלה עירון, מגידו וכפר קרע. השנה מצטרפות לתכנית משלחות מחריש ומבסמ"ה (מועצה מקומית ובה שלושה ישובים מוואדי ערה - א"א).

      "הדבר המרכזי בפרויקט הוא המפגש בין בני הנוער - יהודים, ערבים, גרמנים ופולנים", הסבירה ליסט-אבנר. "אנחנו כל הזמן מתאימים את הפרויקט לנושא אקטואלי ומחברים אותו לציר הזמן. בין הנושאים שעסקנו בהם היו גזענות, הגירה ופליטות".

      לטענתה, "בני הנוער רואים את העולם מנקודת מבט רחבה מעבר למבט היומיומי והמקומי. לומדים להכיר עוד תרבויות ועוד אוכלוסיות, לומדים לגלות סובלנות ולקיים דיאלוג בין-תרבותי. בני הנוער האלה הם מנהיגות הנוער האזורית".

      חילופי נוער יהודים-ערבים-גרמנים (אתר רשמי , גבעת חביבה)
      (צילום: גבעת חביבה)