גם חוקרי שב"כ לא הצליחו לפצח: תעלומת הרצח שזעזע את מגדל העמק

כשחיים פלח הובא למנוחות בבית העלמין של מגדל העמק, הגיעו אלפים להלוויה. פלח, בן 32, היה הילד השני שנולד ביישוב. בנם של רינה ויוסף פלח שעלו לישראל מלוב היה אהוב ומוכר לכולם בעיירה הצפונית. "אדם עם לב טוב וידי זהב", אמר עליו השבוע אחיו, שמעון.

שלושה ימים קודם לכן, ביום שישי אחר הצהריים באוקטובר 1985, נמצאה גופתו של פלח מוטלת בשדה שבין קיבוץ שריד ומגדל העמק. הוא נורה למוות. חייל משריד שיצא לחופשת סוף שבוע הוא שהבחין בגופה. הסוסה עליה פלח רכב והסיח שלה, שבו כעבור שעתיים לביתו.

ביום ההלוויה מגדל העמק נחסמה לתנועה וכבישים נסגרו. עשרות בני אדם התעלפו וצוותי מד"א הגישו עזרה. הקבר כוסה בערימה של זרי פרחים ושר החקלאות, אריק נחמקין, מהמושב השכן, נהלל, אמר מעל הקבר כי "ידם של המרצחים השפלים תגדע" והבטיח "כי נלחם כאיש אחד בכל מי שיסה לפגוע בחיים המשותפים בעמק ובכל מקום ומקום בארץ". ראש המועצה המקומית, שאול עמור, קרא לממשלת ישראל "להמשיך להכות במחבלים בכל דרך ובכל מקום".

בימים שאחרי הרצח לאף אחד לא היה ספק כי המניע לרצח הוא לאומני. כך סברו גם במשטרה. ישראל בערה באותם ימים ופיגוע רדף פיגוע בתוך גבולות המדינה ובארצות שכנות; על יאכטה בקפריסין נרצחו שלושה ישראלים. יום אחרי הירצחו של פלח נמצאו ביער ליד ירושלים גופותיהם של צעיר וצעירה שנרצחו בידי חוליית מחבלים שפעלה זמן ממושך באזור. באותה שבת נוראית ירה חייל מצרי במטיילים ישראלים בראס בורקה שבסיני. שבעה נהרגו, בהם ארבעה ילדים.

בים, ליד אלכסנדריה, חטפו מחבלים אוניית נופש איטלקית ודרשו לשחרר מחבלים מבתי סוהר בישראל. כעבור כמה ימים רצחו נוסע בשם ליאון קלינגהופר, רק בשל היותו יהודי.

בתווך, חיל האוויר הישראלי הגיע עד טוניס והפציץ את מפקדת אש"ף.

חבר הכנסת מאיר כהנא ניסה לעשות נפשות לרעיונותיו הגזעניים, אבל נתקל בהפגנה של עשרת אלפים איש בשעה שערך כנס בגבעתיים. הוא גם ביקש להגיע להלוויה במגדל העמק, אך המשטרה מנעה זאת ממנו. חודש קודם לכן כבר הצליח כהנא לעורר מהומות קשות בעפולה, אחרי ששני תושבי העיר ותושבת חדרה נרצחו בפיגועים בגלבוע ובשכם. אזרחים ערבים הוכו ברחובות העיר, וראש העיר, עובדיה עלי, יצא נגד הפורעים. בעיתונים כונו האירועים בעפולה "פוגרום".

השב"כ הצליח לשים ידו על הרוצחים בכל הפיגועים ורק אל הרוצח של פלח לא הגיעו. ככל שעבר הזמן החלו לעלות חשדות כי הרקע לרצח היה פלילי ולא לאומני. המשטרה פרסמה כי סמוך לשעות הרצח נראה באזור טנדר "סוסיתא" לבן או בהיר וביקשה ממי שראה שיעביר את המידע למשטרה. אולם זה לא הוביל לפריצת דרך בחקירה.

פלח, אח לעשרה, היה נשוי ואב לבן ובת, יוסי וקרן, בני 9 ו-11. הוא התפרנס בזכות תבונת כפיו ועבד כמתקין גגות רעפים, מסגר ושיפוצניק. מעולם לא היה מעורב בפלילים ולא היה מסוכסך עם אחרים ולכן היה קשה להבין מי ביקש לפגוע בו.

כשנה אחרי הרצח עלתה בטלוויזיה הישראלית תכנית חדשה שעוררה עניין רב בציבור. שם התכנית, שאותה הגיש רפי גינת, הייתה "בשידור חוקר". בתכנית, שנעשתה בשיתוף עם משטרת ישראל, הוצגו שחזורים של פשעים חמורים שלא פוענחו. בסוף כל תכנית מרכזיית הטלפונים של המשטרה הייתה מוצפת בשיחות של צופים. לא אחת הפשעים פוענחו בזכות אותה תכנית.

בתכנית השנייה, בדצמבר 1986, הוצג מקרה הרצח של חיים פלח. בשחזור הוצג איך באותו יום שישי, 4 באוקטובר 1985, יצא חיים לרכוב על סוסתו, כפי שעשה פעמים רבות בתום יום עבודה. הוא טייל בשדות ולא אחת פגש בדרך מכרים, מגדלי סוסים בקיבוצי ומושבי הסביבה ורועי צאן. לצדם הלך הסיח של הסוסה.

בשדה מול קיבוץ שריד המתין לו אלמוני. כנראה היה זה אדם בודד. הוא נורה בבטנו ובעורפו ממרחק קצר ביותר. האח שמעון סבור כי היורה הכיר את חיים וככזה ידע על תחביב הרכיבה, על מסלול הרכיבה ובגלל ההיכרות גם היה יכול להתקרב אליו. אחרי התכנית הגיעו פריטי מידע שונים למשטרה וכעבור זמן מה נעצר חשוד בשנות ה-20 לחייו, תושב מגדל העמק. אלא שאחרי ימי מעצר ממושכים הוא שוחרר.

האח, שמעון, סיפר כי המשפחה הייתה פונה אז למשטרה, מתעניינת ומעבירה מדי פעם מידע. "אמרו לנו שאנחנו רק מפריעים וביקשו שנפסיק להתערב", הוא נזכר. לדבריו המשפחה שקלה בשלב מסוים לפנות לחוקר פרטי ואחרי כשנתיים אף יצרו קשר עם מישל חדד, חוקר משטרה מפורסם שפרש אז משירות.

"לא היה לנו כסף עבור חקירה כזאת וזה גם לא היה מקובל כל כך להתערב בעבודת המשטרה. היה לנו אמון במשטרה שתצליח לפענח את הרצח", אמר שמעון. "היום ברור לי שהיינו צריכים לקחת עורך דין שילווה את החקירה וייצג אותנו. הכול התנהל בעצלתיים", הוסיף בכאב. הוא סבור שהיום המשטרה בעלת יכולות גבוהות בהרבה וביחד עם האמצעים המתקדמים שברשותה וההתפתחות בבדיקות המעבדה "אולי יצליחו לנער את הדברים ויפענחו את התיק".

יוסי, הבן, סיפר כי המשפחה גוננה עליו ולא ששיתפה אותו במידע. הוא כן זוכר אלמוני שהתקשר הביתה ואמר שהוא מצטער על המעשה. "המשטרה אמרה לנו שנקליט את השיחות ונביא להם את ההקלטות", תיאר.

המשפחה שקעה באבלה. אביו של חיים מת כעבור זמן קצר משברון לב. שני הילדים שהתייתמו עוד הוצאו פעם אחת לקייטנה של משפחות נפגעי טרור, אבל אחריה כבר לא הוזמנו יותר. הם נותרו עם חלל גדול בחייהם. לפני כמה שנים קרן, בתו של חיים, מתה ממחלה קשה.

יוסי עורך מדי שנה אזכרה ומראה לילדיו את תמונות אביו. שמעון אומר כי דמותו של אחיו מלווה אותו בבוקר עם קומו, ובלילה לפני שהוא הולך לישון. "זה פצע שמדמם כל הזמן", אמר. הם עדיין מקווים כי אחרי כל השנים אדם שבידיו פרטים על הרצח יפתח את פיו וידבר והרוצח יבוא על עונשו.