דוד מושיאשווילי, אב לשישה בן 49, דחה ביום את קבלת קצבת הנכות שלו. יום קודם נולדה לו נכדה והוא נשאר בבית, שמח עם משפחתו. למחרת, ביום שני, ה-30 בינואר 2012, הלך מושיאשווילי לסוכנות הדואר שברחוב חרוד בנצרת עילית. בחוץ היה קר וטפטף גשם. מושיאשווילי נכנס ב-10:30 לסוכנות הדואר הקטנה ששוכנת בקומת קרקע במה שהיה קודם דירת מגורים בבניין ישן בעיר.
בפנים היו שני פקידי דואר ושלושה לקוחות, כשלפתע נכנס פנימה רעול פנים, חמוש באקדח, לבוש שחור ועוטה כובע גרב על פניו. הוא איים על הכספרית ודרש שתעביר לו כסף. מושיאשווילי נחלץ לעזרת הפקידה וניסה לסכל את השוד האלים. השודד ירה בו ופגע בראשו. מושיאשווילי התמוטט ונפל פצוע. הוא הובהל לבית חולים "העמק" בעפולה, אולם נסיונות ההחייאה כשלו.
שי חג'ג', תושב נצרת עילית שהיה בכניסה לסוכנות הדואר סיפר ביום הרצח כי אדם שגובהו כ-1.85 מטר דחף אותו בכניסה למקום. "רציתי לומר לו משהו, לשאול למה הוא דוחף, אבל לא עשיתי את זה. עמדתי בכניסה ושמעתי אותו אומר: 'זה שוד, את השקית'. לא עיכלתי את הדברים, חשבתי שהוא צוחק ואז אני שומע שתי יריות. כולם רצו החוצה והתחבאו. ראיתי את השודד יוצא מהדואר ורץ, הוא הסתכל לכיוון הרכב שמתחתיו שכבתי ופחדתי שהוא יירה עלי, אבל הוא המשיך לרוץ. המשטרה הגיעה תוך זמן קצר מאוד, 20-30 שניות".
צבי גורן, שהיה גם הוא במקום, סיפר ששמע את השודד, גבר גבוה לבוש שחור, עוטה כובע גרב שחור, אומר: 'שוד, שוד. תנו לי את הכסף'. מיד קראתי למשטרה ואז שמעתי יריות".
תושבים בשכונה סיפרו אז שמדובר בשוד השלישי שהתבצע בסניף הזה בשנים שקדמו לאירוע. באותם ימים גם התבצעו בצפון מעשי שוד רבים, חלקם באיומי אקדח, אחרים באיומי סכין. סניפי בנק ודואר, דוכני פיס וחנויות נפלו קורבן לשודדים האלימים.
כמו בכל אירוע רצח, במשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד בניסיון להגיע ליורה. חמישה חשודים נחקרו ונעצרו במהלך החקירה, אולם לבסוף כולם שוחררו. החקירה נקלעה למבוי סתום ובמשפחה מחכים ליום שבו יתבשרו כי הרוצח נמצא והוא יועמד לדין.
"אשתו רצה החוצה אבל לא יכלה לעשות דבר"
משפחת מושיאשווילי לא לבד. משפחה נוספת בעיר חיה בצל אסון רצח אב המשפחה, רצח מוזר ומסתורי שגם הוא נותר לא מפוענח.
זה קרה בדיוק לפני 12 שנים, צהרי שישי, 13 ביולי 2007. מיכאל רונקין, בן 68, יצא מדירתו שברחוב המרגנית בעיר כדי להשליך שקית אשפה לפח הקרוב. השעה הייתה סמוך ל-14:15 , הרחוב היה ריק מאדם. כשרונקין הגיע לפח, התקרב אליו אלמוני ודקר אותו כמה פעמים בחלק גופו העליון ובצווארו. רונקין עוד הספיק לצעוד מספר צעדים חזרה לעבר פתח בניין מגוריו ואז התמוטט.
אשתו שמעה את זעקותיו, הגיעה לזירת הרצח ומצאה את בעלה מתבוסס בדמו. "היא רצה החוצה כדי לעזור לו, אבל לא הייתה יכולה כבר לעשות כלום", אמר ביום הרצח סלבה, חתנם של בני הזוג. צוות של מגן דוד אדום שהוזעק למקום קבע את מותו של רונקין. רונקין תואר כאדם שקט ומופנם ובוודאי לא אחד כזה שהיה מישהו שמעוניין לפגוע בו. רציחתו היא תעלומה.
כחודש וחצי אחרי הרצח התפרסמה הודעה בשם ארגון "חופשיי הגליל" כי אנשיו הם שביצעו את הרצח. לשון ההודעה הייתה כי מחמוד חטיב מכפר מנדא הוא שרצח את רונקין. חטיב ביצע בסוף אוגוסט 2007 פיגוע ירי בעיר העתיקה בירושלים, בשעה שחטף אקדח ממאבטח ירה בו ופצע אותו ועשרה בני אדם נוספים. חברו של המאבטח ירה בחטיב והרגו. "חופשיי הגליל" הייתה חוליית טרור מקומית של כמה צעירים מכפר כנא וכפר מנדא. בשנת 2003 רצחו את החייל אולג שייחט מנצרת עילית. החוליה נחשפה ואחד מחבריה חוסל בירי, אולם מאז פורסמו הודעות אנונימיות בשם "חופשיי הגליל" שבהן נלקחה אחריות על אירועים שונים, גם אם בדיעבד התברר כי לא היה מדובר באירועי טרור.
"פעמיים בשנה אני הולך למשטרה ומבקש שיעדכנו אותי אם יש משה וחדש בחקירה", אמר השבוע הבן, ליאוניד רונקין. "בכל פעם עונים לי שעדיין חוקרים, אבל לא מעדכנים אותי בדבר. אני לא יודע אם למשטרה היה מידע משמעותי מאז הרצח", אמר הבן. "חיי המשפחה התהפכו מאז אותו יום, אנחנו מקווים שיגיע היום שהרוצח ייתפס".