מי הרג את שמעון פרג'ון? הרצח שזעזע את צפת עדיין לא מפוענח

היה ערב קריר בצפת ב-27 במרץ 2007. בשעה שש נסגר סניף הדואר המרכזי שברחוב הפלמ"ח, ועל פי ההנחיות באותם ימים היה זה האות לסיום עבודתו של השומר המוצב בפתח המקום.

באשנבי הקבלה נסגרו הקופות והועברו לשמעון פרג'ון, בן 47, הגזבר הוותיק של הסניף. פרג'ון סיים גם הוא את עבודתו, הכניס את הכסף לכספת, נעל אותה ועמד לצאת. בחדר הסמוך עמדה עובדת נוספת לצאת לביתה, כמו גם שליח שהיה כבר בדרכו החוצה. אלא שאז התפרצו פנימה שני בני אדם מכוסי פנים ותפסו את העובדת. פרג'ון פתח את דלת משרדו ואז עזבו השניים את העובדת ונכנס לחדרו של הגזבר. תוך איומי נשק הם פקדו עליו לפתוח את הכספת. הוא הסביר להם כי מדובר בכספת שעבור פתיחתה נדרש זמן השהיה שמובנה במנגנון.

דין ודברים התפתח בין השודדים כיצד לנהוג נוכח העיכוב שהם לא לקחו בחשבון. אחד מהם אמר לשני שיירה ברגלו של עובד הדואר - ואז נשמעה ירייה. אלא שהכדור נורה בראשו של פרג'ון. הוא התמוטט, מתבוסס בדמו. שני העבריינים רצו החוצה ונכנסו למכונית מאזדה אפורה - ונמלטו מהמקום. פרג'ון מת במקום. אחיו, זוהר פרג'ון, מתנדב ותיק במד"א, שמע על המקרה ומיהר למקום. חבריו בישרו לו את הבשורה הנוראית.

צפת הוכתה בהלם. שמעון פרג'ון היה מוכר למרבית תושבי העיר. הוא היה בן לאחת המשפחות הוותיקות בה, משפחה שמתגוררת בעיר מזה שמונה דורות. מיום שהשתחרר משירות צבאי החל לעבוד בדואר והתמיד בעבודה במשך 26 שנים. הוא החל כפקיד זוטר, ועם השנים יצא לקורסים והשתלמויות רבות והתקדם בתפקידים. במשפחתו מספרים כי "הדואר הפך לביתו השני והעובדים היו כמו אחיו וילדיו". פרג'ון הותיר אחריו אישה, שרה, ושתי בנות: שני שהייתה אז בת 21, ואלינור שהייתה בת 14.

"היום הארור הזה הסיט את מסלול חיי וטילטל את כל המשפחה", אמרה השבוע הבת הבכורה, שני פרג'ון-יצחק. היא סיימה זמן קצר לפני הרצח את השירות הצבאי, ובעידודו של אביה נרשמה ללימודי משפטים באוניברסיטת בר-אילן. אלא שאחרי הרצח היא העדיפה להישאר קרובה למשפחתה: "אחרי האסון הזה החלטתי לחזור הביתה ולהיות עם אמי ועם אחותי", היא אומרת. האם סובלת מנכות בשתי רגליה, והאחות הקטנה הייתה זקוקה לאחותה הגדולה שתהיה יחד איתה.

במקום משפטים היא למדה חינוך, ולאחר שקיבלה את התואר הראשון תכננה להתחיל בעבודה בתחום זה - אלא שאז פנו אליה מהדואר ושאלו האם תהיה מעוניינת לעבוד במקום בו עבד אביה. "הפנייה הזאת נגעה לי בנקודה רגישה. עניתי בחיוב ועזבתי את תחום החינוך. התחלתי לעבוד בדואר, באותו מקום בדיוק שהיה מקום העבודה של אבי במשך 26 שנה - אותו מקום בו הוא נורה למוות. לפני חצי שנה סיימתי קורס ניהולי ואני רוצה להגיע לתפקיד שהוא עשה. אני עובדת היום בחדר הגזברות, זה החדר שבו הוא עבד ונרצח".

"הכל במקום הזה הוא אבא, הוא נוכח בכל דבר", אומרת פרג'ון-יצחק, "היו שחששו שאני לא אעמוד בזה ואתפרק. נכון, היו רגעים קשים, אבל העבודה הזאת במקום הזה דווקא נותנת לי כוח". לדבריה, "אין כמעט יום שבו לקוחות לא מזכירים אותו. שואלים לשלומי ולשלום המשפחה. צפת היא עיר קטנה והמקרה הזאת נגע בכולם. אבא היה אדם אהוב על הבריות ואנשים לא שוכחים אותו".

12 וחצי שנים עברו מאז התקרית - והרצח של פרג'ון לא פוענח עד היום. שני ואחותה כבר הקימו משפחות. בחתונות ובלידות השמחה נמהלה בעצב. הגזבר הוותיק הונצח גם במקום עבודתו: בסניף הדואר תלויה תמונתו של שמעון פרג'ון וממול לבניין הדואר הוקמה לו יד זכרון.

במשפחה עדיין מקווים שיגיע הרגע בו יתבשרו כי הרוצחים נתפסו. "אני חוששת שהאמירה שתיק רצח לא סוגרים והוא כל הזמן תיק שנחקר, היא בגדר קלישאה", אמרה שני. "אני לא יודעת עד כמה באמת חוקרים עדיין את התיק הזה או שמקווים שיפול להם משהו במקרה והתיק יפוענח. אי אפשר לחכות שיפול מידע משהשמיים, צריך לעבוד ולחקור".

לדבריה, בשנתיים הראשונות אחיו של אביה, זוהר, היה פונה מדי פעם למשטרה ומתעניין אם יש התפתחויות בחקירה, אבל מזה שנים שאין למשפחה קשר עם המשטרה. "אני מקווה שזה לא עוד תיק ששוכב במגירה", אמרה.

ממשטרת ישראל נמסר: "חקירת מקרי רצח מנוהלות במשטרת ישראל באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להגיע לחקר האמת ולהביא את הרוצחים לדין. בחקירות אלו מושקעים מיטב המשאבים המצויים בארגון, ועד לפענוחם מבוצעות מגוון פעולות חקירה ופעולות רחבות אחרות. משטרת ישראל חוקרת את כלל תיקי רצח גם לאחר חלוף שנים מיום הרצח ולראיה, לאחרונה פוענחו שני תיקי רצח מהעשורים האחרונים של נועה אייל וורדית בקרקנוט, וחקירתם כמו גם במקרה רצח שמעון פרג'ון לא פסקה לאורך השנים עד לגילוי הרוצחים והבאתם לדין.

משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפשיעה החמורה על כל גווניה בנחישות ולהעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי רצח, כפי שעשתה פעם אחר פעם במהלך השנים האחרונות ולעמוד בקשר עם בני משפחת הקורבן ככל שידרש בהתאם להתפתחות החקירה וממצאיה".