תמרון עמוק בשטח והרס עצום של תשתיות טרור: כך תיראה המערכה הבאה בעזה

באוהלים במרכז לאימוני יבשה בצאלים, במתחם סגור, הצטופפו זה לצד זה מפקדים ומאות חיילים מאוגדה 162 בפיקודו של תת-אלוף סער צור כדי להתאמן על תרחישי המלחמה הבאה ברצועת עזה. אחדים מהמפקדים התגאו באותו הלילה כי לא ישנו שלושה לילות ברציפות מרוב עומס שמדמה מלחמה בחזית הדרומית - מלחמה שתיראה אחרת לגמרי ממבצע "צוק איתן" בהרבה פרמטרים, עם תמרון קרקעי שיגיע בפעם הבאה לעומק השטח הפלסטיני.

הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי סימן שלוש מטרות עיקריות: להרוג כמה שיותר מחבלים, בדגש על כוחות עלית של חמאס, בפרקי זמן קצרים ובמספרים שצה"ל לא הכיר עד היום; לבצע הרס עצום של תשתיות טרור; וכדי להגדיל ולהרחיב את הספקי התקיפה מהאוויר, מהקרקע ומהים - דורש כוכבי דיוק שיבטיח שכוחות צה"ל יהלמו בדיוק במטרה ולא באוויר. די ברור שכל מי שרוצה לקצר מערכות - בטח אחרי 51 ימי הלחימה במבצע "צוק איתן" - יידרש להתחיל את המערכה הבאה חזק ככל הניתן בהתקפות רחבות על האויב.

חמאס הציב לצה"ל שני אתגרים משמעותיים. הראשון שבהם הוא הניידות. ממש כמו חיזבאללה (כפי שניתן לראות בלחימה בסוריה), חמאס מתאמץ לנייד את כלל המערכים שלו ובכך למנוע את השמדתם. התנועה המהירה, שמזכירה בהכרח ארגון גרילה, מאתגרת מאוד את המודיעין ואת יכולות האש, שנדרשים להיות מדויקים.

האתגר השני הוא העולם התת-קרקעי. הכוונה אינה בהכרח לאותן מנהרות שחוצות את גדר המערכת בדרך לישראל - לכך נתן צה"ל פתרון הנדסי וטכנולוגי שמתקדם בהתאם לתכניות ומסכל את פעילות הזרוע האסטרטגית של חמאס - אלא למנהרות בעומק השטח הפלסטיני, אלו שנועדו לנייד חוליות ממקום למקום, להסתיר מטעני חבלה רבי עוצמה ומשגרי רקטות, לשמש כמקומות למפקדות וחמ"לים ועוד.

באוגדה 162 אמרו במהלך התרגיל כי התכניות היצירתיות של צה"ל לקראת המערכה האפשרית הבאה ברצועת עזה יביאו למדינת ישראל הישגים צבאיים גדולים. צוות הקרב החטיבתי בתרגיל, בפיקודו של מפקד עוצבת עקבות הברזל (401) אל"מ דודו סונגו, כלל פלוגות שריון, גדוד מחטיבת גבעתי, גדוד מחטיבת הנח"ל, כוחות הנדסה וכוחות ארטילריה.

"כבר בהתחלה ברור לכולם שמה שהיה בצוק איתן הוא לא מה שיהיה במערכה הבאה. התמרון לא יהיה אותו הדבר בכלל", אמר אל"מ סונגו והוסיף: "האיום על התמרון הפך להיות רב-ממדי. מהאוויר (רחפנים ומזל"טים, אוספי מודיעין וחמושים, פצצות מרגמה שיתקפו לא רק את קו הגבול או את שטחי הכינוס אלא את התמרון על שלביו, א"ב), מעל הקרקע (ירי נ"ט, צליפה, מטעני חבלה וכוחות עלית) ותת-קרקע (מנהרות מסוגים שונים)".

כדי להתמודד עם האתגרים נדרש צה"ל לשלב את כוחות האוויר, היבשה, הים והמודיעין ובכך לגבות את התמרון היבשתי במודיעין איכותי, מדויק ובזמן אמת - ובאש מדויקת. לדברי קצין בכיר באוגדת 162, כוחות האוגדה מצוידים כבר היום באמצעי זיהוי וגילוי של רחפנים, ולחלק מהם יש אף את היכולת ליירט רחפן (שאר היחידות נמצאות בתוך תהליך רכש של אמצעי יירוט פעילות רחפנים, א"ב). עוד אמר הקצין הבכיר כי היו לא מעט מערכות מתקדמות שלא נעשה בהן שימוש במהלך מבצע "צוק איתן" ועשויות להפתיע את האויב במערכה הבאה.

מודיעין? לפי המפקדים בתרגיל - הוא ראשית הצירים. במבצע "צוק איתן" היה מודיעין איכותי - שסבל מכמה חולשות, ובראשן: הצפה של מודיעין, שלא בהכרח ידעו מה לעשות אתו, ומנגד מודיעין חשוב שנעצר בצווארי בקבוק ולא הגיע בזמן הנכון. השלב הקריטי היה המימוש: היה מודיעין, הוא הוטמע במפקדות ובחדרי הפיקוד הקדמיים - אך עד שהשתמשו בו הוא הפך לחסר משמעות.

לאחר שהופנמו הלקחים ממבצע "צוק איתן" ונעשה ארגון מחדש בצוות הקרב החטיבתי, הוחלט בין היתר להתמקד ברמת הגדוד: לתת לו יותר יכולות, סמכויות ולבסוף גם תקנים שיעמדו בעומס המשימות והאתגרים. "האויב הנעלם" זהו מושג שחוק אבל הוא מקבל משמעויות חדשות כשהתמרון הופך להיות עמוק ורחב ולכן מפקדת הגדוד שכוללת את קציני המודיעין (קמ"ן א' וקמ"ן ב') ומפקד המכלול המבצעי (שמנהל את הלחימה הגדודית מול מסכי המחשב ומאגרי המידע הממוחשבים), נדרשת לתכנון מדויק של מסלול התמרון ודרכי הטיפול המקדימים, תמיכה בו בזמן אמת באמצעות מודיעין רלוונטי שכל הזמן מוזרם לחמ"ל ומשתנה בהתאם לתנועות האויב.

"אנחנו רוצים לדעת שהטיל של צה"ל פוגע במבנה בזמן שבו יושבים לוחמי חמאס ולא כשהוא ריק, שהפגז פוגע במשאית המשגרים לפני שהיא נעלמה", הסביר אחד הקצינים, "אנחנו נהיה במרדף מתמיד אחרי מיקום האויב. לכן המכלולים וקציני המודיעין יצטרכו לדרוש מודיעין מהשטח והיחידות השונות כולל מהמ"פים ומפקדי הצוותים שמנהלים חיכוך עם האויב. כל מידע שעולה בזמן אמת בשטח יכול לתרום לנו. אנחנו רוצים לסגור עליהם מעגלי אש לפני שהם נעלמים. אנחנו רוצים תמיד לראות את התמונה המלאה".

התכנון המוקדם הוא סוגיה רגישה וחשובה שלרוב הופכת לנקודת תורפה. היצירתיות נפגעת בגלל השינויים התכופים בתכניות לקראת אישור סופי של התמרון היבשתי. אך גם במבצע "צוק איתן" הוכח שאפשר ליצור סדר בבלאגן. בחיל האוויר יודעים לספר כי לפי תכנון ודרישה של מפקדת חטיבה 401 במבצע "צוק איתן" תקפו מטוסי הקרב יותר מ-40 מטרות בשכונת אל-עטטרה, שכונה פלסטינית בצפון רצועת עזה, ובכך השמידו תשתיות, הרגו אויבים והבריחו את האזרחים לפני כניסת הטנקים לאזורים הבנויים.

את המטרות שהציב הרמטכ"ל כוכבי לכוחות המתמרנים תתמוך מערכת הצי"ד (מערכת שליטה ובקרה שנקראת: צבא יבשה דיגיטלי). "הקדמית", אותו חמ"ל שאמור להתיך את כל המידע ולנהל את המערכה באש נראה בתרגיל כמעשה קסם. צפיפות בלתי הגיונית, עשרות מסכי מחשב, פקודות שעוברות באמצעי הקשר והטלפונים המוצפנים - אך לפי הדריכות שמתחלפת מעת לעת בחיוכים, אתה מבין שזה עובד יפה למרות הלחץ והעייפות.

מערכת הצי"ד של חטיבת התקשוב בחברת אלביט מערכות, שפועלת מרמת המפקדה ועד מפקד המחלקה, מגבירה את יכולות הלחימה של צבא היבשה במיוחד בשטחים צפופים וסגורים ובעיקר על רקע הניידות של האויב. צי"ד גדעון, השלב החדש של המערכת שייכנס לפעילות מבצעית כבר בחודשים הקרובים, מהווה קפיצת מדרגה משמעותית בחיבורים בין הכוחות והמפקדות: יותר מידע; ניתוח רחב; תכנון עצמאי שחלקו מבוסס בינה מלאכותית; מיצוי של המודיעין ליצירת מטרות בזמן אמת; וסגירת מעגלים מהירה לתקיפת מטרות מרגע זיהוי האויב ועד הפגיעה בו על ידי כוחות שונים, ממפקד המחלקה ועד מטוס הקרב. בשונה ממבצע "צוק איתן" המערכת יודעת לשלב מודיעין גם על המרחב התת-קרקעי ועל זה האווירי. "ברגע שייכנס רחפן לזירה וגורמי האיסוף יזהו אותו, כולם יידעו עליו כי הוא יסומן", אמר קצין בכיר באוגדה 162.

ההתפתחות המשמעותית הנוספת באוגדה היא שילוב של יותר נגמ"שי הנמר, תוספת המהווה קפיצת מדרגה לתמרון; טנק "ברק" שמחכה לטבילת האש הראשונה שלו; וחימושים מדויקים וחדשים נוספים.

אך ישנם גם אתגרים: הרמטכ"ל הקודם הגה ודחף את גרף האימונים הטוב ביותר שבוצע בצה"ל בעשורים האחרונים, הכולל 17 שבועות אימון ו-17 שבועות תעסוקה מבצעית. צריך להקפיד על הגרף ולראות שכלל החטיבות מתאמנות באותו קצב והיקף.

אתגר מבצעי נוסף הוא ההתמודדות עם האוכלוסייה הפלסטינית. אם צה"ל רוצה לתמרן בעומק השטח הפלסטיני עליו להתמודד עם הבעיות שאוכלוסייה מייצרת, ובשלב זה קיים פער בהבנה, בתרגול, ובתפיסות שבשטח. מתאם פעולות הממשלה בשטחים בכלל ומפקד התיאום והקישור של של צה"ל ברצועת עזה צריכים ליזום ולקדם נוכחות של קצינים ומפקדים בתרגילי האוגדות, החטיבות והגדודים כבר בשלבי התכנון, להטמיע את הפנמת הבעיות ולהציג דרכי התמודדות. אם יהיו מכשולים לתמרון שבו חמאס עשוי להשתמש אלה יהיו האזרחים הפלסטינים והניסיון לייצר משברים הומניטריים כדי לפגוע בלגיטימיות של התמרון.