פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חיים בצל הטורבינות: סיפורה של תחנת החשמל בטבריה

      צילום: באדיבות המשפחה

      בימים שבהם הייתה עיר קטנה ושולית, התנוסס בגאון המבנה הלבן של תחנת הכוח מעל חומות העיר העתיקה בטבריה. זמירה ניר, בתו של מנהל התחנה ההיסטורית, מספרת על ילדות עם "רעש וחום כבד" ועם ברגים ששימשו כצעצועים. "החיבור לרשת החשמל היה עבור ישובי הצפון ימי חג"

      בשעות הצהריים הלוהטות של טבריה היה עולה יצחק חייט בגרם המדרגות הצר, נכנס לדירת המגורים הקטנה של משפחתו ונשכב לישון ולאגור כוחות. מאוורר מתכת פיזר אוויר לוהט ובעזרת סמרטוט צונן שנמתח על ארגז תפוזים, ניסה לצנן מעט את החלל. זמירה, בתו הקטנה, ידעה: "כשאבא ישן אסור להפריע לו".

      אבל באחד הימים מישהו דפק על דלת הדירה. "הוא אמר לי שהוא רוצה לדבר עם אבא. אמרתי לו שאי אפשר, אבא ישן. הוא התעקש ואמר שזה דחוף. עליתי לדירה והערתי את אבא. אמרתי לו שאיש זקן רוצה לדבר איתו", נזכרה בשבוע שעבר זמירה ניר בדירתה הממוזגת והנעימה שבשרון, במפגש שלה עם פנחס רוטנברג.

      עוד בוואלה! NEWS:

      סוף דרכו של "אבי הסליקים"? מחסן הנשק הסודי בכפר גלעדי התמוטט

      "הכנסנו פרה לבנק הפועלים": המושב שעמד על סף תהום - וחזר לשגשג

      מהמעטים ששרדו: הלך לעולמו אחד מאחרוני המשתתפים במרד בסוביבור

      עובדי חברת החשמל מעמידים את העמוד הראשון בתחנת הכח בטבריה (באדיבות המשפחה)
      התקנת חשמל בעיר העתיקה בטבריה. מימין, יצחק חייט (צילום: באדיבות המשפחה)

      היה זה רוטנברג, אולי גדול הסטארט-אפיסטים של התנועה הציונית, מייסד חברת חשמל והמעסיק הגדול בארץ ישראל בשנות העשרים. כושר היזמות שלו, החזון האדיר של אספקת חשמל ומנהיגותו הפכו אותו לאגדה עוד בחייו. "הזקן מנהריים" היה כינויו כבר בשנות החמישים לחייו ולא פלא שגם זמירה הילדה הקטנה ראתה בו זקן. זקן שהגיע להטריד את מנוחת הצהריים של אביה.

      היום, ממרום 85 שנותיה, היא נזכרת בהתרגשות באותו מפגש בתחנת הכוח של טבריה. לאחרונה שבה לביקור בתחנה שעם השנים הפכה למשרדי חברת חשמל בטבריה ובכך גם הצליחה להשלים את הפאזל שהרכיבו אנשי הארכיון והמורשת של החברה.

      צפו:

      צילום: אלי אשכנזי, וואלה!NEWS

      בארכיון עברו על התיק העבה של תחנת החשמל בטבריה, אחת משלוש תחנות החשמל הראשונות בארץ ישראל. התיק מכיל מידע רב באמצעות מסמכים ותמונות, אולם אף אחד מהם לא גילה מי המשפחה שגרה בדירה הקטנה שבתחנה. היו סברות כי רוטנברג עצמו היה בא לנוח בדירה בעת בניית מפעל החשמל בנהריים, בעוד אחרים העלו השערה כי הדירה שימשה את העובדים במשמרות להפעלת הטורבינות.

      מדובר בדירה קטנטנה, כ-20 מטרים רבועים גודלה. בתוך חלל תחנת החשמל נבנו מדרגות שמובילות אליה. הדירה נמצאת בצלע המזרחית של המבנה. בניין תחנת החשמל נבנה בסגנון מודרני עם קווים ישרים. על התכנון חתום סורסקי, מהנדס הבניין של חברת החשמל ועל השרטוטים מצורפת הערה: "א. ברוולד". אלכסנדר ברוולד היה אז מחשובי האדריכלים בארץ ישראל. עוד לפניו פנה רוטנברג לאדריכל הנודע ריכרד קאופמן, אך מסיבה לא ברורה העבודה עברה לברוולד. עם זאת, יש המוצאים בבניין השפעות של קאופמן בכל זאת.

      עובדי חברת החשמל מעמידים את העמוד הראשון בתחנת הכח בטבריה (באדיבות המשפחה)
      התקנת עמוד חשמל בדרך לצפת (צילום: באדיבות המשפחה)

      בהיסטוריה הציונית מוכר רוטנברג בעיקר בשל המיזם השאפתני שהקים בנהריים: תחנת חשמל שפועלת בכוח מי הירדן והירמוך. אולם יש לזכור כי קדמו לתחנת הכוח בנהריים שלוש תחנות חשמל אחרות שהוא הקים: ב-1923 תחנה בתל אביב שנמצאת ברחוב החשמל וכעבור שנתיים בטבריה ובחיפה. שתי התחנות נחנכו באותו יום: 10 ביוני 1925.

      טבריה של אותן שנים הייתה עיר קטנה ולא חשובה בשוליה של ארץ ישראל, אולם רוטנברג בחר בה ככל הנראה בשל רצונו לבסס את אחיזתו באזור הכנרת שמדרום לה עמד לבנות את המפעל המשמעותי יותר, בנהריים. העובדה כי בראשות תל אביב ובטבריה עמדו ראשי עיר יהודים - מאיר דיזינגוף ויצחק זאכי אלחדיף - סייעה לו בקידום שני המיזמים.

      זמירה ניר בביתה שבטבריה (אתר רשמי)
      זמירה ניר בחצר תחנת הכח של טבריה (צילום: באדיבות המשפחה)

      "ויפה היא התחנה הלבנה כצופה עומדת היא בבניינה היפה בראש ההר על יד פתחה של (שכונת) 'קרית שמואל' ומצפה ומחכה ליום שבו תוכל להביא את התועלת המקווה לעיר ולסביבתה", תיאר כתב עיתון "דואר היום" בהתפעלות את מבנה תחנת הכוח שהוקם במעלה טבריה בכניסה לשכונה שהוקמה על שם הרברט סמואל, הנציב הבריטי הראשון בארץ ישראל של שלטון המנדט הבריטי שחנך את השכונה בשנת 1922.

      לא היה דבר מרשים וסמלי יותר מאותו בניין בולט שהשקיף על העיר העתיקה, בה חיו אלפי תושבי טבריה בצפיפות גדולה בין החומות.

      חשמל יהודי

      שנתיים קודם לכן נבחר יצחק זאכי אלחדיף לעמוד בראשות העיר. טבריה החלה לחוות תנופת פיתוח והתפתחות מחוץ לחומות. מערכת מים החלה להיפרש, בתים נאים נבנו בשכונות החדשות, כבישים ורחובות נסללו. סוף סוף העיר החלה לנשום אחרי מאתיים שנה של התכנסות בתוך "החומה הבצורה והשחורה שנדמתה כמבצר ותושביה כאסירים שעליהם נגזר להתנון מחוסר אויר לנשימה", המשיל כתב דואר היום, ששמו "שריה הסופר".

      תחנת הכוח של רוטנברג החליפה גנרטור ישן שפעל בעיר מימי השלטון העותמאני. התחנה החדשה סיפקה מגה-וואט שלם. לשם השוואה, היום מיוצרים בתחנות הכוח בישראל 13 אלף מגה-וואט.

      בערוב ימיו של הגנרטור הופקד על הפעלתו יצחק חייט. חייט נולד בלטביה בשנת 1900 והיה אח בכור לחמישה אחים ואחות. ב-1920, אחרי שסיים לימודים בטכניקום בלטביה, הגיע לארץ ישראל וללא שידע מלה אחת בעברית הגיע לטבריה והחל לעבוד בעבודות לסלילת כביש טבריה-צמח. בשלב מסוים מונה לתפקיד האחראי על הגנרטור של העירייה.

      יצחק חייט מנהל תחנת הכח בטבריה (באדיבות המשפחה)
      יצחק חייט, מנהל תחנת הכוח בטבריה (צילום: באדיבות המשפחה)

      כשרוטנברג החל לחפש אנשים שיעבדו בתחנת הכוח שהוא החל לתכנן בטבריה, גויס חייט למיזם שנחנך ביוני 1925. במשך חצי שנה התחנה החדשה עמדה דוממת משום שעירית טבריה סירבה לחבר אליה את מערכת החשמל בשל אי הסכמות שונות על תנאי החוזה. עוד נטען שאחת הסיבות הייתה התנגדות שהביעו ראשי הציבור הערבי בעיר לחיבור ל"חשמל היהודי".

      כעבור כחצי שנה הגנרטור הישן התקלקל ויצא מכלל פעולה והעיריה נאלצה להתחבר לתחנה של רוטנברג. שמועות ייחסו לחייט את השבתת הגנרטור. חייט עמד לעבור לעבוד מהעירייה לעבוד אצל רוטנברג וסופר כי היו לו יד ורגל בתקלה שנגרמה לגנרטור.

      זמן קצר לאחר שהתחנה החלה לעבוד התחתן עם מנוחה-מוסיה ולזוג נולדה בת, תמר. המשפחה הצעירה נכנסה לתוך הדירה הצרה שבתוך תחנת הכוח. ב-1934 נולדה בתם השנייה, זמירה. לאחר שהיא נולדה זכו בני הזוג שדירתם תשופץ ואפילו הוסיפו לה מטבחון. ב-1932 החלה לפעול תחנת הכוח בנהריים והתחנה בטבריה הפכה להיות תחנה לגיבוי ולחירום ולא עבדה באופן קבוע.

      זמירה ניר ביתו של יצחק חייט מנהל תחנת הכח בטבריה (באדיבות המשפחה)
      "ויפה היא התחנה הלבנה". זמירה ניר, בתו של יצחק חייט, כיום (צילום: אלי אשכנזי)

      משפחת חייט המשיכה לגור בדירה. זמירה ניר זוכרת היטב את חבריה לשכונה מגיעים לתחנה כששרשראות הברזל הגדולות באולם הטורבינות משמשות כנדנדות וברגים וצינורות ברזל היו הצעצועים שלהם. בימים בהם התחנה הופעלה היא זוכרת "רעש נוראי וחום כבד", כל זאת באותם שמעליו התגוררה המשפחה.

      זמירה זוכרת ילדות נפלאה בשכונה ואורחים רבים שבאים לבקר את הוריה. בבוקר היו הילדים עולים על המכונית של חייט בדרך לבית הספר.

      עשן שחור

      השמחה והתקווה ששררו בשכונה המתפתחת נקטעו בליל ה-2 באוקטובר 1938. 19 מתושבי השכונה, בהם 11 ילדים, נטבחו בידי פורעים ערבים. זמירה זוכרת איך בבוקר עמדה על מרפסת הבניין וצפתה בעשן השחור שעלה מהבתים השרופים. כעבור 26 ימים נרצח ראש העיר זאכי אלחדיף בידי מתנקשים ערבים בעת שצעד בעיר העתיקה של טבריה.

      חייט מונה כמנהל חברת החשמל בכל אזור הגליל ולכל מקום שנסע הצטרפה אליו בתו הקטנה. היא זוכרת ביקורים רבים בנהריים וגם בישובים שחוברו לראשונה לרשת החשמל. "אני זוכרת, לדוגמה, את היום שהגענו למושב שדמות דבורה כשחיברו אותו לחשמל. הייתה שם שמחה אדירה והם חגגו את המאורע. החיבור לרשת החשמל היה עבור הישובים בצפון ימים של חג, היו רוקדים ושרים", היא נזכרת.

      עובדי חברת החשמל מעמידים את העמוד הראשון בתחנת הכח בטבריה (באדיבות המשפחה)
      התקנת עמוד חשמל בדרך לצפת. משמאל, פנחס רוטנברג (צילום: באדיבות המשפחה)

      ב-1948, עם כיבוש נהריים בידי הצבא הירדני והשבתת תחנת הכוח שם, שבה תחנת החשמל של טבריה לפעול שוב למשך תקופה קצרה. כעבור זמן מה חוברו טבריה והסביבה לרשת החשמל הארצית.

      משפחת חייט המשיכה להתגורר בדירה הקטנה שמעל תחנת הכוח עד סוף שנות ה-60. לימים הבנה שומר בידי חברת חשמל ובליווי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל והפכה מוקד שירות אזורי של החברה.

      לאחרונה התקשרה למשרדי החברה זמירה ניר וביקשה לבוא ולבקר עם נכדיה בדירה בה גדלה. לתיק התיעוד העבה נוספו לפתע תמונות רבות שהיו בידיה, וכעת לצד תמונות ושרטוטים של מכונות, תופים לגלילת כבלים, שרשראות וקירות בטון, נוספו חומרי תיעוד בהם רואים ילדות קטנות וחיים של תא משפחתי קטן בצל הטורבינות.

      העמדת עמוד החשמל הראשון על ידי עובדי תחנת כוח טבריה (אתר רשמי)
      העמדת עמוד החשמל הראשון על ידי עובדי תחנת כח טבריה בשנת 1925 (צילום: באדיבות זמירה ניר)
      מבנה תחנת הכוח בטבריה, חברת חשמל, 29 יוני 2019 (חברת חשמל)
      מבנה תחנת הכוח, היום (צילום: חברת חשמל)