שגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן אמר בריאיון ל"ניו יורק טיימס" בסוף השבוע שעבר שלישראל יש זכות לספח שטחים מהגדה המערבית וחולל סערה בעיקר ברמאללה ובעזה.
דבריו התפרשו כ"אור ירוק" לסיפוח וכשבבית הלבן לא מיהרו להסתייג מדבריו, היו שפירשו את תוכן הריאיון כחלק מ"תוכנית המאה" האמריקנית - שהעולם עדיין ממתין לחשיפתה. לא רק הפלסטינים העלו כוננות ומוכנות להתקפה מדינית מצד האמריקנים, אלא גם המתנחלים שמאוד חוששים שסיפוח ההתנחלויות והכרה בריבונות ישראלית תגביל התרחבות ותקפיא את גבולות היישובים הקיימים. לא ברור מה באמת כורך בתוכו העתיד וכשענן אי-ודאות מתקרב אל השטחים הוא תמיד מביא עמו תופעות והשלכות אלימות - עוד דלק לקיצוניים.
השאלה הגדולה שמרחפת כעת היא האם צה"ל ערוך להתמודד עם אינתיפאדה שלישית כשגבול רצועת עזה מדמם, גבול סוריה ולבנון מתחמם אף הוא והאיראנים מניעים תהליך התבססות רחב ועמוק לא רק בסוריה.
האחריות על האיזונים בין הגזרות נופלת על כתפיו של הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי בתקופה שבה אין לו שר ביטחון קלאסי עם קשב מלא וממשלה שעסוקה בין היתר בתקופת בחירות. רא"ל כוכבי נדרש לזהות את הגלים המאיימים הגבוהים מבעוד מועד ולדאוג למוכנות הצבא ולהמליץ ולהשפיע על הדרג המדיני לבצע מהלכים מרגיעים בשטחים.
כוכבי העביר את רוב שנותיו בצה"ל בזירה הצפונית ובזירה הדרומית, למעט התקופה שבה היה מח"ט הצנחנים, בין היתר בזמן מבצע "חומת מגן". מדובר בנקודת תורפה בתהליך קבלת ההחלטות בכל מה שקשור בשטחים. גם סגנו האלוף איל זמיר התמחה לאורך שנות שירותו בזירות דומות. את המטכ"ל מאזנים ראש אגף המבצעים האלוף אהרון חליוה שהיה מפקד החטיבה המרחבית אפרים בשנים 2005-2007 ומפקד פיקוד המרכז האלוף נדב פדן, בעל ניסיון עשיר בלוחמה בטרור הפלסטיני באיו"ש במיוחד מימיו כמפקד יחידת דובדבן ומפקד החטיבה המרחבית עציון בין השנים 2003-2005.
ברקע זה, את הדינמיקה היומיומית מניע מפקד אוגדת יהודה ושומרון תת-אלוף ערן ניב שמקבל שבחים על תפקודו מראשי מערכת הביטחון ומראשי ההתנחלויות בשטחים. במיוחד בגלל שיטת הפיקוד על המציאות היומיומית שבנויה מאלפי נקודות חיכוך. אם יגיעו גלי הטרור הוא יידרש לתת את התשובות המיידיות בשטח.
כוחות אוגדת יהודה ושומרון בפיקודו של תת-אלוף ערן ניב עצרו בשנת 2018 3,000 פלסטינים שחשודים בפעילות טרור קלאסי וטרור עממי, תפסו כ-400 כלי נשק והחרימו כשני מיליוני שקלים שהיו מיועדים למימון טרור.
המגמות מתחילת שנת 2019 די דומות. מינואר עד אפריל נעצרו יותר מ-1,000 חשודים פלסטינים. בתחום הנשקים קיימת עלייה: 270 כלי נשק מתפסו. למרות החיכוך התמידי בין חיילי צה"ל לאוכלוסייה הפלסטינית, האינטרס הכללי הוא לשמר יציבות בשיטת המקל והגזר כדי למנוע הידרדרות ביטחונית שיכולה להתפרץ כל רגע בשל טעות טקטית שתוביל לאירוע אסטרטגי. קשה להעריך או לצפות מה יקרה בגדה המערבית אך הפוטנציאל ברור. שילוב זעם של המון, אלפי חמושים בשילוב תשתיות טרור ממוסדות רדומות עם הסתה פרועה והמציאות הביטחונית תחזור שני עשורים אחורה.
התקרית בשכם השבוע, שבמהלכה לוחמי חטיבת הנח"ל זיהו אנשי מנגנוני ביטחון פלסטינים חמושים כמחבלים ופתחו לעברם באש, היא תזכורת למכונת סיכול הטרור של צה"ל שפועלת ביהודה ושומרון כמעט מדי לילה אך מנגד היא מבהירה עד כמה המציאות נפיצה ורגישה.
לוחמי חטיבת הנח"ל ירו אבל לא דייקו ולא פגעו ובמזל גדול הסתיים האירוע בפצועים פלסטינים מרסיסים. כך נמנעה מבוכה ישראלית גדולה ומשבר ביטחוני-מדיני שיכול היה להעיב על הבסיס הכי רגיש בגדה המערבית: התיאום הביטחוני. עד כמה רגיש? בעקבות התקרית הוחלט לצמצם את החיכוך בשכם עד להודעה חדשה.
תא"ל ניב, שעד שנת 2000 בערך נלחם והוביל לוחמים בדרום לבנון נגד חיזבאללה, עבר ללחימה בשטחי יהודה ושומרון מראשית האינתיפאדה השנייה ומאז ראה כמעט הכול. הטרור הפלסטיני שחווה היה בהיקף נרחב שכדי להתמודד עמו בתבניות הכי קרובות למציאות, הוא אימץ לחיקו את הספר "הברבור השחור" של נסים ניקולס טאלב שבו נכתב על השפעתו המטלטלת של הבלתי צפוי על הכלכלה והחיים. כלומר, אי אפשר למנוע הפתעות בעולם של חיכוך. אפשר רק לצמצם אותן. בכנס האחרון למפקדי פלוגות שארגן באוגדה, הדגיש תא"ל ניב: "תמיד תצא מנקודת הנחה שעשר הפתעות תסכל אבל אחת יכולה להפתיע אותך. ואם חטפת הפתעה? תתרומם ותכריע. אתה לא יכול לגמור את האירוע ללא הכרעה". התפיסה המבצעית הזו מחוברת היטב למציאות בשטח. מתוך 19 מפגשים עם מחבלים, הצליחו לוחמי צה"ל להכריע ב-12 מקרים. באחד האירועים סמוך למבנה "בית השלום" בחברון במרץ השנה ניסה מחבל לדקור לוחם שהדף אותו. לוחם נוסף ירה בו והרג אותו.
ההתנהלות בפיגועים הקטלניים בשנה האחרונה (כמו למשל בצומת עופרה) היא דוגמה קלאסית לדרישות המבצעיות של תא"ל ניב מהפיקוד הזוטר והלוחמים. התפיסה המבצעית הזו נועדה לא רק למנוע פיגועים נוספים בטווח הזמן המיידי אלא למנוע את המאמץ המבצעי שאחרי במרדף אחרי המבוקש כמו שקרה, בין היתר, במקרה של אחמד ג'ראר.
ראש החולייה, שרצחה בינואר 2018 את הרב רזיאל שבח מחוות גלעד, חוסל חודש לאחר מכן בתום מרדף לאורך כ-80 ק"מ שבו השתתפו הימ"מ, מסתערבים, יחידות מבצעיות ומודיעיניות נוספות. אוגדת יו"ש פיתחה בכהונתו של תא"ל ניב תורה שלמה שבה הוחלט איך לנהל מרדף וכיצד להקצות משאבים אחרי מבוקשים שאחרי פיגוע יורדים למחתרת, מתייצבים ונערכים לשלב הפיגוע הבא.
הטרור ביהודה ושומרון לא מאיים רק על מרחב האוגדה אלא מעבר לכך. בחודש שבו נרצח הרב שבח, חשפו השב"כ וצה"ל מטעני חבלה במשקל של 160 ק"ג. אירוע חריג במיוחד בקנה מידה של יותר מעשור. גם באפריל 2018 איתר השב"כ בדקה -90 על בסיס אינטואיציה ששמורה רק לרכזי שב"כ מקצועיים וחדים שני מטענים במשקל של 10 ו-8 ק"ג. כלומר סוכלו שתי תשתיות נפרדות של חמאס שהתכוונו להניח מטעני חבלה רבי עוצמה באוטובוסים בלב ישראל.
בד בבד, גם הפיגוע באזור התעשייה ברקן שבו נרצחו שני ישראלים, נפצעה ישראלית נוספת באורח קשה והמחבל נמלט התרחש בהפתעה גמורה. לא היו באזור זה פיגועים מאז שנות השמונים. סידורי האבטחה במקום השתנו בהמלצה של צה"ל אבל האזור עדיין מעורר דאגה. המיקוד של מפקד האוגדה הוא לא רק סביב המענה האנושי אלא גם עיסוק אישי בסביבה התומכת בשטח כמו סוג העמדות במוקדי החיכוך, מרכיבי ביטחון, תפיסה וחיישנים לאיתור וניתוח מודיעין.
כדי לעמוד ברמה המבצעית הנדרשת לתעסוקה באיו"ש נקבע תו תקן ללוחם וללוחמת שכולל יכולות קליעה, קרב מגע, רמה מנטלית ויכולות לעבור במהירות רבה משגרה לסיכול פיגוע. הונח דגש גם על התרגול לפני הכניסה לתעסוקה המבצעית ותוך כדי הפעילות. לפי הנחייה ברורה של מפקד האוגדה, על המפקדים לחדד את מנגנוני ההתרעה מפני הפיגוע בשטח ולזהות שחיקה. לשם כך יש למנוע מלוחמים לעמוד יותר מארבע שעות בעמדה כמו פילבוקס, טרמפיאדה או עמדה ממוגנת.
למרות זאת, עדיין מרחפת השאלה מהיכן מגיעים המחבלים ומה צריך עוד לעשות כדי למנוע התפרצות טרור. אחת הנקודות אותן ניתחו באוגדת יו"ש עסקה סביב הגורמים האלימים בחברה הפלסטינית, שמהווים אחוזים בודדים המתחלקים לשתי קבוצות: אלימים שמחכים להזדמנות לבצע פיגוע ואלימים מורתעים שחוששים. לשאלה האם הסכינאים שרצים לדקור מגיעים מאזור האלימים שמחכים להזדמנות או האלימים המורתעים אין כרגע תשובה טובה ומקיפה.
במקביל, איכות החיים של החברה הפלסטינית ביהודה ושומרון במגמת שיפור: יותר פלסטינים עובדים ולומדים ואילו המעצרים, הפעילות האזרחית ומדיניות הפעלת הכוח הרגישה מוגדרים כפעולות מייצבות. עם זאת, מנגד יש גם מאיצי חיכוך מובהקים כמו הרוגים, פגיעה בסמלים כמו הר הבית ומערת המכפלה וחיכוך מסוגים שונים כמו פשיעה לאומנית. עד כה, בשנת 2019 היקף האירועים הלאומניים כמו השחתה והצתה נמצא בירידה כתוצאה מלחץ שמפעילים משטרת ישראל, שב"כ ומג"ב אך גם בגלל מסר עקבי מאוגדת יו"ש לחיילים: לא לעמוד מנגד. אם יש אירוע חיכוך בין מתנחלים לפלסטינים, יש לנקוט עמדה ופעולה או להזמין באופן מיידי משטרה. קווי התפר בין צבא למשטרה תמיד היוו נקודת תורפה אך בשנה האחרונה הם קיבלו מענה הולם באמצעות הקמת חמ"ל מאוחד למשטרה והצבא ואיחוד גם של פעילות מודיעינית ומרדפים כולל פעילות מעצר שמתקיימת משני עברי החומה בדגש על קו התפר בירושלים.
ובתוך כל הקדרה המבעבעת הזו, שטח הפנים ביהודה ושומרון גדל משמעותית בשנים האחרונות והוא עשוי לגדול גם בתקופה הקרובה. יש בו יותר מתנחלים, יותר פלסטינים ויותר אזורי תעשייה. יחד הם הופכים לאתגר גדול יותר עבור תא"ל ניב ואוגדת יו"ש שנערכים לטרור בודדים, גלי טרור וחמור מכך. רק הזמן יאמר האם ההיערכות תהיה מספיק טובה לכל תרחיש.