פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בחצר האחורית של טראמפ: פוטין פורש כנפיים לדרום אמריקה

      צילום: AP

      שליחת המפציצים הגרעיניים לוונוצאלה מאותת כי רוסיה מגבירה את מאמציה להתבסס שוב באמריקה הלטינית, כחלק משאיפתו של פוטין להשיבה למעמד מעצמת על ולדחוק את ארה"ב. כתבה ראשונה בסדרה

      חצי עולם גמאו שני מפציצים גרעיניים רוסיים כדי לשלוח מסר שיהדהד בכל דרום אמריקה: רוסיה היא שחקן שיש להתחשב בו גם באזור זה, הנחשב לחצר האחורית של ארצות הברית. המפציצים, שלוו על ידי מטוסים נוספים, נחתו במדינה המבודדת ביותר באמריקה הלטינית, ונצואלה. זאת לא הפעם הראשונה שמוסקבה עושה מפגן כוח כזה, שבאופן מוצהר הוא חלק מתרגיל צבאי משותף לגיטימי בין שתי בעלות ברית. בפועל, הוא מדאיג רבים, במיוחד בבית הלבן.

      התזמון לתמרון האווירי בשמי הים הקריבי הוא החשוב. הפעם הקודמת שזה קרה הייתה ב-2013, פוסט עידן הוגו צ'אבס וטרום הפלישה הרוסית לאוקראינה וסיפוח חצי האי קרים - 2014 ואילך - ומעורבותה במלחמה בסוריה - 2015 ואילך. כיום, ונצואלה היא אחת המדינות המבודדות ביותר בעולם ומשטרו של ניקולס מדורו, יורשו של צ'אבז, מתקשה להאכיל את תושביו ומדכא אותם ביד רמה.

      זה לא מנע מחברו ולדימיר פוטין לחבק אותו בקרמלין ולהציע לו סיוע של השקעות בסכום של שישה מיליארד דולר החיוניים כל כך לקופתו המתרוקנת והנאנקת תחת עול הסנקציות. גם כשהכלכלה הרוסית אינה במיטבה, הרבה בשל ההרפתקנות הצבאית שמנהיג פוטין בעשור האחרון בשאיפתו להשיב את רוסיה למעמד של מעצמת על, המשחק הגיאו-פוליטי חשוב יותר בראייתו הרחבה של המרגל לשעבר.

      הוא חווה ירידה דרסטית בפופולריות שלו מאז ההכרזה על הרפורמות השנואות בפנסיה עם תחילת המונדיאל ביוני, ולכן חיזוק המורל הלאומי וכיפופי ידיים עם ארצות הברית הם מרשם שהוכח כיעיל לשיקום יוקרתו של פוטין. ברם, יש לכך מחיר לא מבוטל.

      מטוסי קרב רוסיים בנמל תעופה סמוך לקראקס, ונצואלה, 10 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      מטוסי הקרב הרוסיים בשדה תעופה צבאי בסמוך לקראקס, שני (צילום: רויטרס)

      הסנקציות של המערב שהוטלו על מוסקבה בשל בחישתה באוקראינה לא הולכות לשום מקום, במיוחד לא אחרי התקרית הימית בחודש שעבר לחופי הים השחור, כשהצי הרוסי השפיל את הצי האוקראיני, השתלט על שלוש כלי שיט שלו - כשליש מכלל חיל הים האוקראני - ושבה 24 מלחים. הם יועמדו לדין במשפטי ראווה וייספגו עונשי מאסר כבדים, שלמעשה יהפכו אותם לקלף מיקוח עתידי מול קייב.

      נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שהיה נלהב לבטל את העיצומים אם פוטין רק יאפשר לו ולא ימשיך בפרובוקציות ברחבי הגלובוס, נאלץ לבטל פגישה עמו בפסגת ה-G20 האחרונה בארגנטינה. מבקריו של הנשיא סבורים כי הסיבה העיקרית הייתה ההסבתכויות בחקירת המעורבות הרוסית, אולם כך או כך הממשל האמריקני בכללותו נותר תקיף נגד הקרמלין ונגד בעלי בריתו בעולם.

      אחד מהם הוא מדורו, שאהדת הציבור אליו רחוקה שנות אור מזו שעטפה את קודמו ורבו צ'אבס. בניגוד אליו, הוא לא נהנה ממחירי נפט גבוהים והירידה התלולה בהם נגסה ביכולתה של המדינה להמשיך ולתחזק את המדיניות הסוציאליסטית הריכוזית שלה. בשנה שעברה הוא צלח הפגנות ענק גד משטרו, לא כי שכנע את העם בצדקת דרכו אלא כי הפעיל את כוחות הביטחון ועקף את מוסדות המדינה שהתנגדו לו באמצעות הקמת מוסדות מקבילים נאמנים. כך הוא הסיר את האיום הפנימי, אך לא את החיצוני.

      נשיא רוסיה פוטין ונשיא ונצואלה מדורו במוסקבה, 5 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      נתן לו קרש הצלה לכלכלה. פוטין ומדורו, בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      רודנים נוטים לדמיין ולבדות אויבים כדי להצדיק אמצעי הדיכוי שהם מפעילים. במקרה של מדורו, הוא לא מנותק מהמציאות. טראמפ, שנוקט יד קשה נגד ממשלו, העלה את האופציה הצבאית בכמה הזדמנויות. בסוכנות הידיעות אי-פי אף דווח שהוא הציע זאת בפני מנהיגי ממשלות ימין ביבשת, שדחו זאת על הסף. בניו יורק טיימס דווח כי התנהלו מגעים בין גורמים אמריקניים לקושרים בצבא ונצואלה, אולם אלו לא הבשילו לכדי תמיכה מקיפה בהפיכה נגד הנשיא.

      הפחד שלו מובן - מל"טים חמושים ניסו להתנקש בחייו במצעד צבאי בקראקס, שיצר מבוכה רבה בשורות כוחות הביטחון כשהחיילים שעשו תרגילי סדר נצפו מתפזרים לכל עבר. קדמה לכך תקיפה ביזארית של בית המשפט העליון ומשרד הפנים במסוק של שוטר מורד, שירד למחתרת וניסה להתקומם נגד המשטר עד שחוסל מוקדם יותר השנה.

      מדורו מפנה את האצבע המאשימה לעבר ארצות הברית, ובמיוחד אל היועץ לביטחון לאומי הנצי ג'ון בולטון. האחרון הכליל לאחרונה את ונצואלה ב"טריומווירט הרודנות" יחד עם ניקרגואה וקובה, שגם בהן שולטים משטרים שמאליים ידידותיים לרוסיה.

      "ג'ון בולטון קיבל את המשימה לארגן את ההתנקשות בחיי, לשלוח כוחות זרים ולהקים ממשל זמני בוונצואלה", אמר מדורו לכתבים השבוע וייתכן שרמז לאופיו האמיתי של המטס הרוסי: "אזרחי ונצואלה מוכנים להילחם בחזרה עם עזרתן של 'מדיניות ידידותיות'". לאור מצבו בזירה עולמית, אין הרבה מדינות פרט לרוסיה שעונות על ההגדרה הזו.

      נשיא ארה"ב טראמפ חולף על פני יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא רוסיה פוטין בפסגת G20 בארגטינה, 30 בנובמבר 2018 (רויטרס)
      טראמפ חולף על פוטין בפסגת ה-G20 בארגנטינה, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      גם מתנגדי השמאל בדרום אמריקה לא ששים אלי תמיכת צבא ארצות הברית. הם זוכרים היטב את ההיסטוריה הלא רחוקה של מעורבות צבאית אמריקנית ביבשת. עד נפילת ברית המועצות, האסטרטגיה האמריקנית הייתה להושיט יד לכל הכוחות המוכנים לבלום את מי שהיה מזוהה עם הגוש הקומוניסטי. לעתים - כמו בפלישה הכושלת למפרץ החזירים בקובה - גם להוביל את הפעולה להפלת המשטר העוין. אותן דיקטטורות צבאיות העלימו, עינו ורצחו אלפי אנשים וראשיהן נותנים את הדין על כך עוד בימים אלו.

      עם זאת, משבר הפליטים הבורחים מוונצואלה בהמוניהם למדינות היבשת מחריף ומנהיגי הימין החדשים של קולומביה, ברזיל ופרו מעלים את הטון נגד מדורו, שחש במצור עם התמעטות ממשלות השמאל ביבשת. אחרי שהעשור הראשון של המאה הנוכחית אופיין במנהיגים פופוליסטיים מהשמאל דוגמת צ'אבס, מאמצע העשור השני חלה תפנית ימינה. ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה ופרו שינו כיוון, וגם אקוודור מנסה להתקרב לארצות הברית. על שארית ממשלות השמאל מנסה רוסיה לשמור.

      עריכה: ליר שפיגלר

      פוטין מצולק מנפילת המשטרים הידידותיים לרוסיה מאז תחילת המאה. מי שביכה את נפילת ברית המועצות כאסון הגיאופוליטי הגדול ביותר של המאה ה-20, הזהיר בכמה וכמה הזדמנויות כי רוסיה לא תעמוד עוד מנגד למול "מהפכות צבעוניות", הכינוי שהודבק לנפילות ממשלים פרו-רוסיים מושחתים במרחב השפעתה. הוא הוכיח זאת כשפלש לגיאורגיה ב-2008 ועקר שני מחוזות שלה וכשסיפח את קרים והקים ממשלי בובות במזרח אוקראינה ב-2014.

      "על היבשת להיות בכוננות"

      ב-2015, כשהציל את אסד מהתמוטטות מוחלטת, הראה נשיא רוסיה כי הוא מוכן לעזרת חבר גם הרחק מהבית. "האביב הערבי" מוטט את הסדר המזרח התיכוני הישן והוציא מהבקבוק רעיונות דמוקרטיים וליברליים במדינות שלא ידעו דבר זולת מנהיגים כוחניים ושלטון מושחת. ההחלטה של נאט"ו להפיל את מועמר קדאפי בלוב, מעבר למנדט שלו הסכימה רוסיה במועצת הביטחון, הדליקה נורות אדומות שמא שארית הדספוטים במזרח התיכון יתפוגגו.

      אסד היה מועמד מוביל להיות הבא בתור, אך פוטין התקבע בסוריה והנשים את משטרו המלאכותי עד כדי השבת מרבית שטחה של המדינה לידיו ומחצית אויביו המכותרים באידליב. התמורה - בסיסי קבע ימיים ואוויריים בטרטוס ובחמימים.

      ילדי מהגרים מונצואלה ממתינם לקראת רישום כניסתם לאקוודור 18 באוגוסט 2018 (רויטרס)
      מהגרים מוונצואלה בתור במעבר גבול עם אקוודור, אוגוסט (צילום: רויטרס)

      רוסיה אותתה בשנים האחרונות על רצונה לתקוע יתד במדינות מרוחקות יותר, שהיו חלק מהגוש הקומוניסטי. וייטנאם, קובה וניקרגואה הוזכרו כמועמדות, אולם ייתכן שברת המזל תהיה ונצואלה. בעיתון נזביסימיה דווח ביום רביעי כי מוסקבה שמה את יהבה על בסיס אווירי של ונצואלה באי הקטן לה אורצ'ילה, שלחופי ונצואלה. חוקת המדינה אינה מאפשרת הקמה של בסיסים זרים בשטחה, אולם היא כן יכולה לארח זמנית מטוסי קרב זרים. לדברים זמניים יש נטיה להפוך לקבועים וזה מדאיג את השכנות.

      "על היבשת להיות בכוננות", הזהיר נשיא קולומביה איוון דוקה, שתיאר את התרגיל המשותף בין ונצואלה לרוסיה כ"פעולה לא ידידותית". קולומביה מכחישה כי היא פועלת להדיח את מדורו, שמאשים אותה בתכנון מזימות נגדו ונגד ארצו. עם גיבוי רוסי כה מהדהד, רוחשי המזימות, לכאורה או שלא, יחשבו פעמיים.

      מלח מהצי של אוקראינה מובל לדיון בבית משפט בחצי האי קרים, רוסיה, 27 בנובמבר 2018 (רויטרס)
      אחד המלחים האוקראינים שנשבו לחופי חצי האי קרים מובל לבית המשפט, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      רוסיה, לטענת הבית הלבן, הבטיחה להשיב את המטוסים עם סיום התרגיל ביום שישי. בממשל לבטח זוכרים ומודעים לכך שהבטחות והצהרות של הקרמלין לרוב נעות בין עיוות המציאות לסילופה המוחלט ולזריעת דיסאינפורמציה. בשבועות שקדמו לכניסתה למלחמה לצד אסד נאספו צילומי לוויינים רבים שהעידו על בניין הכוח שלה, מבלי שיידעה על זאת בפומבי.

      בסוף, זה הסתיים בהכנסת מטוסי קרב, מפציצים, מערכות הגנה אווירית מתקדמות, כוחות מיוחדים ושכירי חרב. מאזן הכוחות במלחמה שונה לבלי הכר ואסד הסיר את המצור על דמשק ועל מעוזי העדה העלוואית. בסיסים במדינה הפכו לשטח רוסי לכל דבר ועניין וגם מערך ההגנה האווירי של אסד הוכפף לצבא רוסיה בעקבות הפלת המטוס בלטקיה.

      המצב הנוכחי בוונצואלה רחוק מלהזכיר את זה של סוריה. אין מלחמת אזרחים, גל העריקות אינו דרמטי ואין לוחמים זרים שנוהרים ממדינות שכנות כדי לזרוע הרס ולהקים מדינה דתית. גם ייתכן שהפעם רוסיה תעמוד במילתה, מתוך האינטרסים שלה.

      לפי אותו דיווח על כוונתה להתבסס בוונצואלה, זהו מהלך תגובה לאולטימטום של ממשל טראמפ לפרוש מהסכם בקרת הנשק הגרעיני לטווח בינוני שנחתם בזמן המלחמה הקרה. מוסקבה קיבלה בתחילת החודש 60 ימים כדי לחדול מהפרות האמנה, שזוהו עוד בממשל אובמה, אך כשהיא מכחישה כהרגלה שהיא אינה מקיימת את מחויבויותיה קשה לראות שינוי באופק. טראמפ יפרוש מעוד הסכם ופוטין יצטרך להגיב.

      לחופי פלורידה

      קובה, האי שכמעט הוביל למלחמה גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות, לא נזנחה על ידי מוסקבה. אחרי ההפשרה עם ארצות הברית תחת ממשל אובמה, הגיע טראמפ ששב למקורות ולרטוריקה הישנה. משפחת קסטרו פינתה את דרכה - פידל מת, ראול זז מתפקיד הנשיא - לטובת אדם שלא ידע את המהפכה, מיגל דיאז-קנל.

      הנשיא החדש הוא פקיד נאמן של המפלגה הקומוניסטית ולא ניכר שינוי של ממש במדיניות החוץ המסורתית של הוואנה. במסעו הראשון כנשיא בחודש שעבר הוא ביקר בכל המדינות בעלות המשטר הקומוניסטי האחרונות בעולם, קוריאה הצפונית, סין, לאוס ווייטנאם, וגם ברוסיה. לאור הלחץ המחודש שמפעילה ארצות הברית, רוסיה היא פעם נוספת המשענת של הוואנה.

      לפי גורמים אמריקניים, היא אף זו שאחראית לתקיפות העל-קוליות המסתוריות שפגעו והטילו מום בדיפלומטים אמריקנים וקנדים בשנים האחרונות. התגובה למחלותיהם המסתוריות הייתה צמצום משמעותי של סגל השגרירות האמריקנית בהוואנה בתיבול של איומים בתגובה. רוסיה, כפי שאפשר לנחש, מתנערת מכל קשר לגלים מחרישי האוזניים שגרמו לנזקים מוחיים ואחרים למי שנחשף אליהם.

      מצעד בבירת קובה, הוואנה, לציון יום השנה ה-147 למותם של מנהיגי סטודנטים על ידי הכובשים הספרדים, 27 בנובמבר 2018 (רויטרס)
      מצעד בהוואנה לציון מותם של מנהיגי סטודנטים במאבק נגד הכיבוש הספרדי, בחודש שעבר (צילום: רויטרס)

      רוסיה וקובה קרובות להסכים על הלוואת עשרות מיליוני דולרים שיקנו להוואנה כלי נשק רוסיים לשדרוג צבאה המבוסס ממילא על ציוד סובייטי. לצד השקעה בתשתיות, כמו במסילות רכבת, הודיע פוטין כי רוסיה תקים תחנה קרקעית בקובה שתאפשר לאי להתחבר למערכת הניווט העולמית הרוסית "גלונס", התשובה המקומית למערכת ה-GPS. קרוב קרוב לחופי פלורידה העמוסה בגולים ומהגרים קובנים.

      הצעדים הבאים של רוסיה באזור ייקבעו במידה רבה על בסיס מעשיה של ארצות הברית. פרישה סופית מהסכם הגרעין שעליו חתמו רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב בשלהי המלחמה הקרה, עשויה לסמל את תחילתה הרשמית של המלחמה הקרה השנייה. היא מורגשת לא רק באירופה, במזרח התיכון ובחצי הכדור המערבי, אלא בכל אזור אסטרטגי ברחבי הגלובוס.

      בשבוע הבא: השף של פוטין שיצא לכבוש את אפריקה