רק הראיות ידברו: כשהיועמ"ש סימן את הקו האדום בתיקי נתניהו

"רק הראיות ידברו בתיקי נתניהו", אמר אמש (חמישי) היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בדברים שנשא בכנס ידידי אוניברסיטת תל אביב, כמו רצה לומר "אני לא מתרגש מכל הרעשים שמסביב". בקבלת ההחלטות בתיקי 1000 ו-2000 ינהג בדיוק כמו בכל תיק פלילי אחר, וייתעלם "מרעשי הרקע ומן הקריאות הפסולות לקבל החלטה על פי שיקולים שאינם ממן העניין" הוא הוסיף. הוא הבהיר שהמבחן לפיו יפעל בהחלטתו אם להעמיד את ראש הממשלה לדין אם לאו יהיה מבחן ה"סיכוי סביר להרשעה", בדיוק כמו בכל תיק פלילי אחר.

בכך דחה למעשה היועמ"ש לחלוטין דיווח שהתפרסם בשעתו כאילו העובדה שמדובר בראש ממשלה מכהן תהווה שיקול בין שיקוליו. גם למנדלבליט ברור שלהחלטה להעמיד את נתניהו לדין יהיו השלכות על המפה הפוליטית ולמעשה על כל אזרח במדינה, אך הוא הבהיר שהוא לא יוסט מן הבחינה המשפטית הטהורה לא ימינה ולא שמאלה. תיק נתניהו ככל תיק אחר.
יותר מכך, אפילו לגבי לוחות הזמנים מנדלבליט שידר שאינו מתכוון למצמץ ולפעול תחת לחץ של שעון חול שהחול בו הולך ואוזל.

עוד בוואלה! NEWS:
היועמ"ש מגבה את המלצות המשטרה: "תיקי נתניהו נוהלו לפי הספר"
המפכ"ל אלשיך: "לפשיעה החקלאית יש משמעות אסטרטגית"
סערה בבית המשפט בנצרת: שופטת הורתה לעצור את חוקר המשטרה

"אנחנו מודעים למשמעות הציבורית שכרוכה במצב הקיים - בו ביחס לראש ממשלה מכהן, עמדת המשטרה היא שהתגבשה תשתית ראייתית להגשת כתב אישום בעבירות של שוחד ומרמה והפרת אמונים" אמר היועמ"ש. אבל אצל מנדלביט קיימים תהליכי עבודה מסודרים, וכדי לקבל את ההחלטה הנכונה "לא נחרוג מהם, ולא נקצר אותם".

כדי להדגיש עד כמה מדובר בתהליך שאינו קצר, פירט מנדלבליט את שלבי העבודה השונים, החל מהבחינה שתיעשה בפרקליטות מחוז תל אביב, דרך פרקליט המדינה, "ולאחר מכן, מכלול חומרי החקירה, והעמדות השונות, יובאו בפניי להכרעתי. דרך עבודה זו היא דרכנו בקודש. איננו מחדשים בכך דבר. כך נהגו בעבר וכך אנו נוהגים בכל התיקים המובאים להכרעת היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בתהליך מקצועי - שאין בו קיצורי דרך, ואסור שיהיו".

למרות הדברים הברורים האלה, אני עדיין משוכנע שמנדלבליט ינחה את אנשיו ואותו עצמו לתת עדיפות ברורה לטיפול בתיקי נתניהו על פני נושאים אחרים שעל שולחנותיהם, וכאלו לא חסרים. מצב בו ראש ממשלה מביע אי אמון בצמרת המשטרה, ועננה של חשד למעשי שחיתות מרחפת מעל ראשו, לא ראוי שיימשך משך חודשים ארוכים. גם היועמ"ש יודע זאת. אל מול מתקפתו של ראש הממשלה על ראשי המשטרה הגיבוי המוחלט שהעניק להם היועמ"ש לא הפתיע, אבל עוצמתו ראויה לציון.

עוד ברור מדברי היועמ"ש כי אנשי התביעה הכללית שוחים היטב בחומר הראיות. "החקירה לוותה על ידי פרקליטות המדינה" ציין מנדלבליט, "בפיקוח של פרקליט המדינה ושלי, ובין היתר נערכו עשרות ישיבות משותפות עם משטרת ישראל במהלך החקירה". ברור אמנם שהבחינה המשפטית תארך זמן, אך גם ההיכרות המוקדמת עם החומר תוכל לסייע לבחינה מהירה יחסית של הראיות.

היועמ"ש ציין גם את חתימתו של הסכם "עד מדינה" שנחתם כזכור עם הרי הרו "על מנת לתרום לגילוי האמת". אניח לרגע בצד את המלצות המשטרה. לא לאנשי המשטרה המומחיות המשפטית לקבוע האם הצבר הראיות מקים סיכוי סביר להרשעה ובאילו עבירות. ועדיין, חתימה על הסכם עד מדינה נעשית ככלל כאשר סבורים בפרקליטות שאותו עד הוא שותף לעבירות, ועדותו תוכל לתרום להפללתם של מי שביצעו עבירות חמורות יותר, ולכן החתימה על הסכם עד המדינה ראויה לדגש מיוחד.

ואולי הנקודה המעניינת ביותר בדברי היועמ"ש לממשלה באה דווקא בתשובתו לשאלה אם לא ראוי שראש הממשלה יכריז על נבצרות כבר עתה. לשאלה זו השיב היועמ"ש כי "קודם כל בשלב הזה בוודאי שזה עניין שלו. אני לא מציע לו דברים כאלה, אין לי שום כוונה כזו, ממש לא. הוא חף מפשע כל עוד לא הוכח אחרת, אבל ברור שיש משמעות להמלצות. יחד עם זאת, אין להן תוקף חוקי. התוקף החוקי זה להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע אם יש החלטה כזו. בוודאי שאנחנו לא בשלב הזה עכשיו. אם נגיע לשלב ההוא אז נצטרך לשקול את הדברים".

היועמ"ש אומר למעשה, כי אם תתקבל החלטה על הגשת כתב אישום נגד נתניהו יהיה צורך לבחון, מבחינה משפטית, האם נבצר ממנו למלא את תפקיד ראש הממשלה. חוק יסוד הממשלה מדבר על הפסקת כהונתו של ראש ממשלה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון. שמענו בתקופה האחרונה על מועד ההרשעה כמועד שעד אליו יכול להגיע ראש הממשלה כשהוא בתפקיד, לפחות מן הבחינה המשפטית. והנה, היועמ"ש לממשלה, בקולו, אומר שקיימת נקודה קודמת בה יהיה מקום לדון בנושא נבצרותו של ראש הממשלה מלמלא את תפקידו - הלא היא החלטה על הגשת כתב אישום, אם זו תהא החלטת היועץ.

דבריו אלה של היועמ"ש משתלבים בהגיון העומד מאחורי פסקי הדין של בג"ץ בענייניהם של דרעי ופנחסי. אז קבע בג"ץ כי על ראש הממשלה לפטר שר אם הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה חמורה. המצב המשפטי לגבי ראש הממשלה שונה ומדבר במפורש רק על הרשעה בפלילים, ולא על הגשת כתב אישום, כמחייבת הפסקת כהונה, ולכן מעניינים במיוחד דברי היועמ"ש המסמנים את נקודת ההחלטה על הגשת כתב אישום, אם תהיה החלטה כזו, ככזו שמחייבת בחינה של נבצרות מלמלא את תפקיד ראש הממשלה.