ועדת סל הבריאות קיימה הבוקר (חמישי) דיון ראשון במסגרת עבודתה, במהלכה יחליטו חבריה אילו תרופות וטכנולוגיות רפואיות חדשות יזכו למימון ממשלתי, חלקי או מלא, עבור הנזקקים להן. דיוני הוועדה יימשכו כשלושה חודשים, ובתחילת השנה האזרחית החדשה יציגו את החלטותיהם.
כמדי שנה, עם חברי הוועדה נמנים אנשי משרד הבריאות, בהם רופאים ואנשי צוות המשרד, אנשי משרד האוצר, כלכלנים, נציגי קופות החולים ונציגי ציבור. חברי הוועדה יידרשו לצמצם רשימה של 700 בקשות חדשות למימון לכדי עשרות בודדות. תקציב הסל עומד על כחצי מיליארד שקלים, 40 מיליון מהם מיועדים לתחום בריאות השן.
לקריאה נוספת:
מנהיג חמאס בעזה: "אשבור את הצוואר של מי שיתנגד לפיוס עם הרשות"
התקווה הישראלית לסיכול "הרשימה השחורה" של האו"ם: חקיקה אמריקנית
שגריר ארה"ב: "המונח שתי מדינות איבד מהמשמעות שלו"
בשנתיים האחרונות גדל התקציב משמעותית בהשוואה לשנים קודמות, אז נאלצו חברי הוועדה לבחור תרופות במסגרת תקציב של 300 מיליון שקלים בלבד. לאחרונה נמתחה ביקורת על כך שתקציב הוועדה איננו מוסדר ואיננו מעוגן בחוק וכי מינוי חבריה נעשה באופן דיסקרטי. למרות זאת, בשנים האחרונות גדלה השקיפות בהתנהלות הוועדה, דיוניה הפכו לפתוחים לתקשורת ושמות חברי הוועדה מתפרסמים, דבר שיוצר מדי שנה לחץ על חבריה מצד לובי של חברות תרופות, פוליטיקאים, וכן חולים המעבירים פניות אישיות קורעות לב, בבקשה לכלול את התרופות להן הם נזקקים בסל.
לאחר שאישר מוקדם יותר השבוע את כתב המינוי לחברי הוועדה, הגיע שר הבריאות יעקב ליצמן לדיון הראשון. "אתם מקבלים את כל הכלים והסמכות, את ההחלטות ואת האחריות לקביעת הנושאים בוועדת סל הבריאות", אמר ליצמן. "אני לא מקנא בכם. בעול שיש לכם ובאחריות שבידכם. זו עבודת קודש שיש בה המון אחריות ומחויבות לציבור".
יושב ראש הוועדה רוני גמזו, המחליף בתפקידו את פרפ' יונתן הלוי, בירך אף הוא בפתח הדיון והודה לשר הבריאות ליצמן על מינוי חבריה. "אני גם רוצה להודות לשר הבריאות ולשר האוצר על הגדלת הסכום לסל הבריאות שיקל עלינו בעבודה - אך הוא עדיין לא מספיק", ציין פרופ' גמזו. "ועדה זו מורכבת מאנשי מקצוע הרפואה, כלכלה, אתיקה, משפט ונציגי ציבור. מניסיוני בהרכב מגוון כזה, מי שמרוויח זהו הציבור. עומדת לפנינו עבודה קשה אנו הולכים לתעדף טכנולוגיות שנוספו בתקופה האחרונה לעולם הרפואה. אני רוצה לציין את העבודה המצוינת של הצוות המקצועי שמכין את החומרים במשך תשעה חודשים עד להתכנסות הועדה".
בשנה שעברה נכנסו 106 תרופות וטכנולוגיות חדשות והרחבת התוויות של תרופות קיימות. מחצית מהתקציב הועבר לתרופות אונקולוגיות וחלק אחר נרחב לתרופות למחלות נדירות, עבור מספר חולים בודדים בארץ, וזאת בכפוף לשיקולים החברתיים המנחים את הוועדה כי כל מחלה נבחנת בפניי עצמה ללא קשר לכמות חולים בארץ.
בהקשר הזה, פנה הפעם השר ליצמן באופן חריג כבר במהלך הדיון הראשון, וביקש מחברי הוועדה להתערב למען 80 ילדים חולי ניוון שרירים מסוג SMA, שמאז היוודע על תרופה מהפכנית ספירנזה המאריכה את חייהם, הם מנהלים מאבק למימונה. עלות תרופה לחולה אחד נאמדת בשני מיליון שקלים לשנה. הילדים והוריהם הגבירו את הלחץ למימון התרופה, זאת משום שתסמיני המחלה מסלימים בעונת החורף.
"אני מעולם לא התערבתי בסל ולא מתכוון לעשות את זה כי אין זה מתפקידו של השר, אבל אני מבקש מחברי הוועדה לתת את דעתם בנוגע לילדי SMA היקרים", אמר ליצמן. "אלו ילדים שסובלים ויש למצוא להם פתרון. אנחנו נעשה זאת, אך אני מבקש להדגיש - לא יהיה פתרון אם חברת התרופות לא תוריד את המחיר דרסטית. הדבר הכי קשה זה שיש ילדים שיש תרופה וכולם מסתכלים עליהם בכיליון עיניים ולא יכולים לתת להם. החברה צריכה להוריד מחיר. לא יודע אם זה ייכנס או לא אבל צריך לתת לזה את הדעת לכך".