"אני רק רוצה לקבל את חירותי. 20 שנה זה יותר מדי זמן לחכות לגט" - כך אמרה צביה גורודצקי, המוגדרת עגונה זה 17 שנים. בעלה, שיושב בכלא כבר 16 שנים בשל סירובו לתת לה גט, לא מתכוון, כך נראה, לסגת מהחלטתו. לפני יומיים פתחה גורודצקי בשביתת רעב מול משכן הכנסת, במטרה להפנות תשומת לב למצבה העגום ובניסיון להשפיע על חברי הכנסת והרבנים לפעול למענה.
גורודצקי ביקשה להתגרש מבעלה ואבי ארבעת ילדיה, על רקע טענות לאלימות במשפחה, לפני כ-20 שנים, אך גם היא לא האמינה שהסאגה תימשך כל כך הרבה שנים. למרות שבית הדין הרבני קיבל את בקשתה ופסק שבעלה חייב לתת לה גט, הוא עומד עד היום בסירובו.
לפני כ-16 שנה הופעלה נגד הבעל הסנקציה החמורה ביותר שמאפשר החוק מאסר. במהלך תקופת מאסרו הוא גם הושם בבידוד, שהה תקופה בצינוק ואף נשללה ממנו הזכות לקבל אוכל כשר למהדרין, אך גם אלה לא שכנעו אותו לתת לאשתו את הגט. בנוסף, הבעל עתר לבג"ץ בטענה שאין לאסור אותו למשך יותר מעשר שנים, אך העתירה לא התקבלה.
עוד בוואלה! NEWS:
עובדי ויצו מאיימים לשבות: "נלקחנו כבני ערובה לניהול בזבזני"
קאדית ראשונה כבר יש - הגיע הזמן למינוי דיינות בבית הדין הרבני
"מהפכת הכשרות" של הרבנות: מצלמות בבתי העסק; הקץ לניגוד העניינים
לאורך השנים הידרדר מצבה הכלכלי של גורודצקי, שטיפלה לבדה בארבעה ילדים, וכעת עומד נגדה חוב על סך 200 אלף שקלים בהוצאה לפועל, בגין ריביות על פיגורים בתשלומי ארנונה, שבהם לא יכלה לעמוד כיוון שגם לא קיבלה את דמי המזונות שפסק לה בית הדין הרבני. בנוסף, בהוצאה לפועל מינו לה כונס נכסים בגין אותו החוב, ומאיימים שימכרו את דירתה, שרכשה מחברת "עמידר". משמעות הדבר היא שגורודצקי עלולה למצוא את עצמה בקרוב ברחוב, ללא קורת גג.
"הוא כל הזמן אומר ששום דבר לא ישבור אותו", הבהירה גורודצקי. "לא אכפת לו מפסיקות הרבנים או מבג"ץ. הוא שיחק איתי כל השנים, איים עליי, הפעיל לחצים על הילדים, הבטיח הבטחות שווא וכלום. אין גט". לדבריה, "כשהילדים היו קטנים, גמלה בלבי ההחלטה לתת להם חינוך דתי אבל במקום שבו יוכלו לקבל גם תעודת בגרות, כדי לדאוג לעתידם. כבר היינו עמוק בסכסוך בינינו והוא איים עליי ושלח אליי רבנים שיניאו אותי מההחלטה, והתנה את הגירושים בכך שהילדים יחזרו למוסד חרדי. האמנתי לו ומילאתי את מבוקשו, אבל הוא חזר בו".
היא עוד סיפרה כי "כשהוא נאסר, התביישתי לספר על כך לילדיי, אבל הוא התקשר אליהם ודרש שגם יבואו אליו לביקורים". גורודצקי המשיכה: "הבן הקטן, שהיה רק בן שלוש כשהתקבל חיוב הגט, פחד להיות איתו לבד, ולכן את הביקורים ליוותה עובדת סוציאלית. הבנים חזרו מהביקורים וסיפרו שאבא שואל אותם שאלות פרובוקטיביות ונדמה היה להם שהוא אף מקליט את השיחות עימם. בחיפוש שנעשה אצלו בתא, אכן נמצא מכשיר הקלטה ובוטלו הביקורים".
אחרי שבע שנים שבהן לא ראה את ילדיו, היה נראה שמשהו בו נסדק. "הוא הבטיח שאם הם יחזרו לבקר אותו הוא ייתן לי גט", אמרה. "הילדים לא האמינו, אבל החליטו לנסות בשבילי. הם נסעו אליו וישבו איתו במשך יותר משעה, אך כצפוי הגט המיוחל לא ניתן".
"אחד מתיקי העגינות הקשים שידעה המדינה"
עורכי דינה של גורודצקי, שי זילברברג ממרכז רקמן ושרה מרקוביץ מסרו כי "מדובר באחד מתיקי העגינות הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל. העגונה הגיעה למצב של חוסר תקווה עד כדי שימוש באמצעי של שביתת רעב, לאחר יותר מ-16 שנות סרבנות". לדבריהם, "אנו תקווה כי זעקתה תשמע ויימצא פתרון שיביא לשחרורה מעגינותה".
פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן לקידום האשה באוניברסיטת בר אילן, הוסיפה כי "מצבה העגום של צביה מטיח בחברה הישראלית את המציאות הבלתי נסבלת, כשגם לאחר 16 שנים שבהן שוהה הבעל בכלא בשל סירובו לתת לה גט, היא עדיין אינה יכולה לקבל את חירותה ולצאת לדרך חדשה". היא עוד טענה כי "הצעד הקיצוני שבו נקטה הוא הוכחה נוספת לצורך הדחוף בשינוי המציאות המשפטית בישראל לכזו שתאפשר חופש בחירה בכל הנוגע לנישואים וגירושים".