נושאים חמים

בניסיון להתניע את המו"מ: מאמץ ישראלי-אמריקני לבטל משכורות למחבלים

הרשות הפלסטינית מעבירה 300 מיליון דולר בשנה למימון אסירים ביטחוניים ומשפחותיהם – נושא שיעמוד במרכז השיחות בין אבו מאזן לטראמפ בחודש הבא בבית הלבן. שני הליכי חקיקה, בכנסת ובסנאט, מנסים לשים סוף לתופעה הנפיצה. "המצב הנוכחי הוא הזדמנות טובה להתקדם עם החקיקה"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: לע"מ

בתחילת החודש הבא, כשיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן יגיע לבית הלבן לפגישתו הראשונה עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אחד הנושאים העיקריים על השולחן יהיה המימון הרשמי שהרשות מעבירה למחבלים ולבני משפחותיהם. לפי הערכה, הרשות מעבירה משכורות וקצבאות שנאמדות במאות מיליוני דולרים בשנה לאסירים בבתי הכלא בישראל, כמו גם לאסירים משוחררים ולמשפחות של מחבלים מתים. זה שנים שישראל אומרת לקהילה הבינלאומית כי מדובר במכשול למשא ומתן ומערכת תמריצים רשמית לרצח ישראלים.

מדובר באחת התופעות המגונות והשנויות במחלוקת במשולש היחסים של ישראל, הרשות הפלסטינית וארצות הברית. לפי הערכה בישראל, הרשות משלמת במישרין – ובעקיפין באמצעות אש"ף – כ-300 מיליון דולר בשנה למימון המחבלים ומשפחותיהם. הסכום מהווה כ-6%-7% מתקציב הרשות. הכספים מעוגנים בחקיקה רשמית תחת סעיפים מיוחדים בתקציב, שממומן רובו ככולו מתקציב סיוע בינלאומי.

לדברי גורמים מדיניים, שליחו של טראמפ למזרח התיכון, ג'ייסון גרינבלט, הזהיר את אבו מאזן כי מדיניות זו חייבת להיפסק כתנאי לחידוש המו"מ עם ישראל, כבר בפגישתם ברמאללה בחודש שעבר. ואולם במקביל לניסיון האמריקני להתניע תהליך מדיני, פוליטיקאים ומחוקקים בישראל ובארצות הברית מנסים לכפות על הרשות להפסיק מדיניות זו: שני מהלכי חקיקה מקבילים וכמעט זהים, המתגלגלים בימים אלו בבתי המחוקקים בירושלים ובוושינגטון, מנסים לשים סוף לתופעה.

לקריאה נוספת:
לא רק תנאי הכליאה: שביתת האסירים מדיפה ריח עז של מאבק פנימי
פקיד בבית הלבן: לא גיבשנו עמדה בנוגע להקמת אי מלאכותי בעזה

חגיגות לרגל שחרור אסירים פלסטינים מהכלא בישראל, דצמבר 2013 (GettyImages)
התמיכה במחבלים - מכשול להתנעת המו"מ. שחרור אסירים פלסטינים, 2013 (צילום: GettyImages)

בסוף פברואר הונח על שולחן הסנאט חוק "טיילור פורס", הקרוי על שמו של האזרח האמריקני שנהרג בפיגוע ביפו בשנה שעברה. החקיקה, המקודמת על ידי קבוצת סנאטורים רפובליקנים בראשות לינדזי גרהאם הפרו-ישראלי, מתנה את הסיוע הכלכלי שארצות הברית מעבירה מדי שנה לרשות הפלסטינית בכך שתנקוט צעדים לסיום האלימות, תגנה את הטרור באופן פומבי ותפסיק לשלם משכורות למחבלים ולמשפחותיהם. הגרסה הישראלית, פחות או יותר תמונת ראי של חוק טיילור פורס, הונחה בחודש שעבר על שולחן הכנסת. מטרתה: לקבוע מנגנון לקיזוז המשכורות שהרשות מעבירה למחבלים מכספי המסים שישראל מעבירה מדי חודש לרשות.

שתי הצעות החוק מבקשות ליירט תופעה שגם הממשלה בישראל וגם הבית הלבן רואות בחומרה רבה, ומייצרות עניין פוליטי לא קטן. בארצות הברית ישנו מאמץ רפובליקני נרחב לגייס תמיכה דו-מפלגתית לחוק, בשעה שבישראל החקיקה כבר אומצה על ידי ח"כים מכל סיעות הבית. אך על רקע ניסיונות הממשל לחדש את המו"מ, שתיהן עשויות להיתקל בקשיים בדרך להשלמת החקיקה. השאלה הגדולה היא מה יהיו עמדותיהן של ממשלת ישראל והממשל האמריקני.

שיטת המקל והגזר

באופן מסורתי, מערכת הביטחון בישראל מתנגדת לפגיעה בתקציב הסיוע הפלסטיני, מחשש שיוביל לערעור נוסף במעמדו של אבו מאזן, הקצנה ואלימות ואף לקריסת הרשות. זה היה הנימוק העיקרי של ממשל אובמה בשמונה השנים האחרונות לדחות יוזמות הפסקת סיוע על הסף. אלא שאחרי כניסת ממשל טראמפ לתפקידו, החלה תנופה רפובליקנית מחודשת בקידום החוק, בתקווה לגייס תמיכה דו-מפלגתית ושהבית הלבן ייתן גם הוא אור ירוק.

עד כה, החוק מעורר חשש במפלגה הדמוקרטית, ואף בכיר מהמפלגה השנייה בגבעת הקפיטול עדיין לא הודיע על תמיכתו. גם באיפא"ק, הלובי היהודי אמריקני, טרם אימצו את החקיקה ומבקשים לרכך אותה. לפי ההערכה, הסיבה לכך היא שהשדולה עדיין לא קיבלה אור ירוק מממשלת ישראל. גם עמדת הממשל בנוגע לחקיקה לא ברורה, והיא תיקבע ככל הנראה רק אחרי פגישת טראמפ ואבו מאזן בבית הלבן.

לדברי בכיר בקהילה היהודית האמריקנית המעורב בנושא, "אם טראמפ מנסה להניע עכשיו משא ומתן ולבנות אמון עם הפלסטינים, לא בטוח שחקיקה שכזו – שתעורר זעם רב על אבו מאזן – תסייע ליצירת אווירה חיובית". גורם מדיני הוסיף כי "אם מהלך כזה ייצר דינמיקה שתפגע באבו מאזן, ייתכן כי הממשל יעדיף לדחות אותו". עם זאת, גם אם הממשל יתנגד לקידום החקיקה בגבעת הקפיטול, החקיקה יכולה להיות מקל או גזר לשכנוע הרשות כי עליה לשנות את דרכיה.

פגישת אבו מאזן וג'ייסון גרינבלט, רמאללה, 14 במרץ 2017 (אתר רשמי , צילום מסך מתוך טוויטר)
תמרור אזהרה מארצות הברית. גרינבלט ואבו מאזן ברמאללה, בחודש שעבר (צילום: מתוך טוויטר)

נתניהו עצמו התייחס לנושא המימון הפלסטיני – וגם הזכיר את טיילור פורס - בפגישתו עם הנשיא טראמפ בפברואר בבית הלבן. "הם משלמים משכורות חודשיות למשפחות רוצחים, כמו משפחת המחבל שהרג את טיילור פורס, צעיר אמריקני נפלא, בוגר אקדמיית ווסט פוינט, שנדקר למוות בזמן ביקורו בישראל", אמר אז ראש הממשלה, שבלשכתו מדגישים כי הוא תומך בחקיקה בנושא.

עם זאת, לוואלה! NEWS נודע כי בכירים רפובליקנים לוחצים בשבועות האחרונים על ראש הממשלה ושגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר לצאת בהצהרה ברורה, שתביע תמיכה בחקיקה. "זה הדבר הכי חשוב שיכול לקרות עכשיו", אמר לוואלה! NEWS גורם במפלגה הרפובליקנית. לדבריו, יש תמיכה דמוקרטית בצורך לעשות מהלך, אך בכירים במפלגה הבהירו כי הם מחפשים לשמוע את עמדת ממשלת ישראל בנושא. "המפתח הוא התמיכה הישראלית: כולם מתחבאים מאחורי הישראלים, כי איפא"ק והדמוקרטים אומרים שהם לא יודעים מה ישראל חושבת, לכן הצהרה של נתניהו תהיה חשובה מאוד בקידום המהלך", אמר לוואלה! NEWS גורם המעורב בחקיקה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן בוושינגטון, פברואר 2017 (לשכת העיתונות הממשלתית , אבי אוחיון)
בוושינגטון ממתינים לסימן מראש הממשלה. טראמפ ונתניהו, בפברואר (צילום: לע"מ)

הגרסה הישראלית של החוק, שצפויה להגיע לשולחנה של ועדת שרים לחקיקה אחרי חג הפסח וזוכה לתמיכת כל סיעות הבית, מובלת על ידי הח"כים אלעזר שטרן (יש עתיד) וראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר (הליכוד). החוק הונח על שולחן הכנסת בחודש שעבר וחתומים עליו בין היתר כל "הביטחוניסטים" של הכנסת - ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי ומיקי לוי מיש עתיד, אלוף (במיל') איל בן ראובן ותת-אלוף (במיל') עמר בר-לב מהמחנה הציוני - כמו גם נציגים בכירים של כל סיעות הקואליציה, ובראשם יו"ר הקואליציה דוד ביטן.

ביש עתיד ובמפלגה הרפובליקנית אמרו לוואלה! NEWS כי אין קשר ישיר בין שני החוקים. עם זאת, יו"ר המפלגה, יאיר לפיד, ביקר בוושינגטון בחודש שעבר וחוק טיילור פורס נידון בהרחבה בפגישות שקיים בגבעת הקפיטול, ושטרן אף אישר בשיחה עם וואלה! NEWS שהמהלך אינו מנותק מהמאמצים בוושינגטון. "זה לא בתיאום, אבל זה בידיעה. אחרי חילופי הממשל, הפלסטינים בכוננות ספיגה וזו יכולה להיות הזדמנות מצוינת להתקדם עם החקיקה. אם אנחנו דורשים ממדינות אחרות בעולם ומארצות הברית להתנות את העברת הסיוע בהפסקת מימון הטרור, אנחנו לא יכולים לשתוק", אמר

זירת פיגוע דקירה ביפו. 8 במרץ 2016 (תצפית TPS , איתן אלחדז)
החוק קרוי על שמו. זירת הפיגוע שבו נרצח טיילור פורס, יפו, מרץ 2016 (צילום: תצפית/ TPS)

אבו מאזן, כך לדברי גורמים מדיניים, כבר מחפש לקראת הפגישה עם טראמפ דרכים לשינוי מנגנון העברת המשכורות בצינורות אחרים, כך שיוכל לעקוף את הביקורת של הממשל האמריקני. כבר ב-2014, לנוכח הביקורת הבינלאומית, ביצע יו"ר הרשות שינוי טכני, שבמסגרתו סגר את המשרד לענייני אסירים של הרשות והעביר את מנגנון התשלומים לפעול תחת ועדה לענייני אסירים של אש"ף. אולם בפועל, הרשות היא שמפקחת על הכספים והיא עדיין אחראית לתשלומים.

באוקטובר האחרון הודיעה בריטניה שהיא מקשיחה את הקריטריונים להעברת כספי הסיוע ותבחן את העברתו רק אם יתברר כי הכספים אינם מממנים פעילי טרור או תומכי טרור ומשפחות של מחבלים. מדינות אירופיות נוספות העבירו לרמאללה מחאות בנושא בחודשים האחרונים. בחודש שעבר, הגדיר שר הביטחון אביגדור ליברמן את הקרן הלאומית הפלסטינית – הזרוע הכלכלית של אש"ף - ארגון טרור. ההחלטה עוררה זעם רב ברמאללה, וזו טענה כי מדובר בהפרה של הסכמי אוסלו. ישראל מצדה טוענת גם היא כי העברת המשכורות היא הפרה של הסכמי אוסלו, שבמסגרתם התחייב אש"ף לזנוח את דרך האלימות והטרור.