מדוע ועדת המינוי שהכשירה את שטרית התעלמה מ"הסכם השתיקה"?

שופטת בית המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה, שעומדת בראש הוועדה למינוי דירקטורים בבנק ישראל, הגיבה לאחרונה לפניית בעלי מניות בבנק דיסקונט לאחר שהוועדה בראשותה הכריזה כי מאיר שטרית, לשעבר שר המשפטים שאף התמודד בשנה שעברה לנשיאות, כשיר לכהן כדירקטור. מתגובתה עולה כי בבואה לאשר את מינויו של שטרית, כלל לא התייחסה לנושא "הסכם השתיקה", שחתם עם עוזרת ביתו, וכי לא שאלה אותו שאלה בנושא או ביקשה ממנו לספק הסברים.

לאחר הבחירות נחשף כי שטרית חתם על הסכם עם עוזרת הבית שלו, הסכם שנסיבותיו לא ידועות, אולם ככל הנראה עוסק בהטרדה מינית לכאורה מצדו של שטרית, כפי שפורסם לראשונה בחדשות ערוץ 10. דיסקונט הוא בנק ללא גרעין שליטה השולט במיליארדי שקלים מכספי הציבור, ועל כן רגישות וחשיבות הוועדה, שתפקידה לבחון את "יושרו ויושרתו" של המועמד.

פרוקצ'יה מונתה לשופטת בית המשפט העליון בתקופת כהונתו של שטרית כשר המשפטים - שאף ישב בוועדה למינוי שופטים. עם זאת, היא לא נחשבה למינוי שלו. השופטת בדימוס אמרה בתגובתה לדברים כי "לא ידוע כיום דבר על מהותו של ההסכם, על תוכנו ועל הנסיבות שהביאו לעריכתו. הצדדים מבקשים להשאירו כעניין מוצנע ביניהם".

עוד בוואלה! NEWS:
אלנבי פינת אריאל: רקדניות חשופות במסיבת אגודת הסטודנטים
גורמים בארה"ב מעריכים: "דאעש הטמין פצצה על המטוס הרוסי"
לשכת ריבלין: "רואים בחומרה את דברי ראש מערך ההסברה החדש"

על השאלה מדוע לא העלתה את העניין במהלך בדיקתה, הגיבה כי הכתה בהלם גורמים בבנק, שלא הבינו מדוע לא ניסתה הוועדה לבדוק את נסיבות חתימת ההסכם כאשר מועמד ניגש לתפקיד ציבורי ורגיש כמו דירקטור בבנק מרכזי במשק. עוד ציינה השופטת בתשובתה כי היא אינה משמשת רשות חוקרת ולפיכך אין בידה כלים לצורך ביצוע הבדיקות המתאימות.

דבריה של פרוקצ'יה התקבלו לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ בנושא לפני כשבועיים. העתירה הוגשה על ידי בועז יפעת, בעל מניות בבנק דיסקונט, באמצעות עורכי דינו, עורכי הדין צביקה מצקין ואלרן שפירא בר-אור. הרקע לעתירה הוא למנוע את מינויו של שטרית לתפקיד דירקטור בבנק דיסקונט עד לבירור מלוא נסיבות חתימתו לכאורה של "הסכם השתיקה" עם סוכנת משק הבית, עליו פורסם במהלך הבחירות לנשיאות.

פרשת ההסכם עלתה לכותרות בזמן כהונתו של שטרית כחבר כנסת ועת התמודד לתפקיד הנשיאות. על פי הפרסומים, במסגרת ההסכם שילם שטרית לעוזרת כ-270 אלף שקלים. ההסכם, דווח, כלל גם התניית סודיות שהפרתה תחייב בפיצוי בסל של 250 אלף שקלים לצד השני.

אולם, על אף שהיועץ המשפטי לממשלה הורה על בדיקת נסיבות חתימת ההסכם, האחרונה לא מוצתה עד תום. זאת נוכח סירובה של העוזרת לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה. בנסיבות אלה, הורה היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה.

עוד נטען כי הוועדה הייתה צריכה לבחון חומרים שנאספו בידי המשטרה, בעקבות הנחיית היועץ המשפטי לממשלה עת היה שטרית מועמד לנשיאות המדינה. בין החומרים שאספו היו הקלטות שלו ושל רעייתו. בחינת החומרים כולם, כך נטען בעתירה, נדרשת על מנת לקבוע אם נפל דופי אישי המשפיע על "יושרו ויושרתו", כדרישת הדין, ומשכך על כשירותו להתמנות כדירקטור בבנק.

בעקבות תגובת שופטת העליון לשעבר, הוגש עדכון לבית המשפט. מגיש העתירה יפעת ציין בפנייתו כי "רצונם של הצדדים להותיר את ההסכם סמוי מן העין אינו מהווה סיבה מספקת לאי-חשיפתו על ידי שטרית עצמו בפני הוועדה. בכל הכבוד, אם מר שטרית מעוניין לשמור את ההסכם ונסיבות כריתתו הרחק מעין הציבור, שלא יעמיד עצמו לבחירה לתפקיד שהדרישות החוקיות לו מחייבות בדיקת טוהר המידות".

לדברי יפעת, "מועמד המבקש להתמנות לתפקיד בעל אופי ציבורי – לא כל שכן לתפקיד דירקטור בבנק ללא גרעין שליטה, שאז קיימות דרישות חוקיות בדבר "יושר ויושרה" – אינו יכול להעמיד עצמו לבחירה מצד אחד, אך להימנע מחשיפת כלל הנתונים העובדתיים הנדרשים לצורך קביעת כשירותו מצד שני".

הוא הוסיף: "הוועדה כלל לא נדרשה ל'חקור' או להורות על 'חקירה'. כל שהיה עליה לעשות הוא לבקש משטרית עצמו כי יואיל ויחשוף לפניה את ההסכם ויעיד על נסיבות כריתתו. סמכות זו ודאי גם ודאי מוקנית לוועדה בהיותה הגוף האמון על קביעת כשירותו של מועמד לתפקיד דירקטור. מתשובת הוועדה עולה, לכאורה, כי היא לא פנתה לשטרית וכלל לא ביקשה ממנו לחשוף מידע בעניין".

עורכי הדין מצקין ושפירא, שהגישו את העתירה, מסרו בתגובה כי "עם כל ההערכה שיש למרשי לפועלו של מר שטרית, יש אינדיקציות ברורות לקיומו של הסכם שבו שילם לעובדת שעבדה אצלו במשק בית סכומים ניכרים ביותר".

לדבריהם, "אין הסבר מדוע שילם ואיש לא יודע מה היו הנסיבות שהובילו אותו לשלם את הסכומים. תיאורטית זה יכול להיות כל דבר. אם מר שטרית היה פונה לעניינים עסקיים פרטיים ייתכן שזה לא היה צריך לעניין אף אחד. אבל מרגע שהוא מבקש להתמנות לדירקטור בבנק ללא גרעין שליטה השולט במיליארדים מכספי הציבור, וכאשר נקבע בדין שיש לבחון את 'יושרו ויושרתו' של המועמד, מן הראוי היה שמר שטרית יחשוף את הנסיבות שהובילו לכריתת ההסכם ולכל הפחות שהוועדה תשאל אותו על כך. לכך מכוונת העתירה".

מבנק ישראל נמסר בתגובה לדברים: "תשובת יו"ר הוועדה, כבוד השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה, לבאי כוחם של העותרים, מדברת בעד עצמה. העניין מצוי בהליכים משפטיים וכל פירוט נוסף יינתן במסגרתם, ככל שיידרש".

מאיר שטרית ביקש שלא להגיב לדברים.