(המשטרה ממליצה להעמיד לדין את הרב יונה מצגר, פברואר 2014)
אלפים הגיעו לפני כשבועיים לרחבת הכותל המערבי כדי לחגוג במעמד "הקהל" - אירוע שמתקיים בתום שנת השמיטה, אחת לשבע שנים. במאורע השתתפו אישי-ציבור ואורחים נכבדים בהם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, הרבנים הראשיים וראש עיריית ירושלים. על פי המסורת של הטקס, נהוג להזמין את הרבנים הראשיים לדורותיהם, ובין אורחי הכבוד שעמדו על הבמה וקראו קטעים מהתורה, מעשה של כבוד במגזר הדתי והחרדי, עמד גם הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, שהשבוע הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות שוחד, מרמה והלבנת הון.
"זה היה קצת מורכב", אמר גורם ב"קרן למורשת הכותל". "התייעצנו עם יועצים משפטיים, אך לא הייתה מניעה להזמין אותו, במיוחד לאור העובדה שאז הוא לא הואשם, הורשע או נגזר דינו".
עוד בוואלה! NEWS:
אבו מאזן מגנה את הצתת קבר יוסף; צה"ל: "נפעל לאתר ולעצור את המציתים"
הכלב מנע פיגוע: אותר מטען צינור ליד עמדת בידוק במזרח ירושלים
מנמיכים להבות: הרשות עצרה פעילי חמאס וסיכלה פיגועי סכינאות
היחס של החברה החרדית לרב מצגר הוא מורכב. מצגר כלל לא צמח בחיקה של הקהילה החרדית. הוא גדל בקרב חוגי הציונות הדתית, למד והדריך ב"בני עקיבא" ובישיבת ההסדר "כרם דיבנה", שירת בחטיבה 7 בחיל השריון של צה"ל, והפך לרב צבאי. הוא השתחרר בדרגת סרן ומונה לרב בית הכנסת "תפארת צבי" שבתל אביב, שם עדיין מכהן כרב, גם אחרי שהסתבך בפרשה האחרונה.
למרות שנראה כי מסלול חייו של מצגר אינו עולה בקנה אחד עם אורח החיים החרדי, הוא הפך למועמד של "פוסקי הדור" החרדי - הרב יוסף שלום אלישיב, ומנהיגה הרוחני של ש"ס הרב עובדיה יוסף, לתפקיד הרב הראשי האשכנזי. זאת, משום שהשניים רצו לסכל בכל מחיר את ניצחונו הוודאי של הרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן. אריאל נאבק בעד היתר מכירה בשמיטה דבר שחצר הרב אלישיב ראתה בו כהקלה הלכתית המהווה פגיעה משמעותית, ועל כן הוא החליט לפעול כדי למנוע את מינויו.
בשל העובדה שמשקל חצרו של אלישיב בגוף הבוחר את הרב הראשי היה קלוש, אנשיו כרתו ברית עם חצר הרב עובדיה יוסף, שרוב חברי הגוף הבוחר סרו למרותו. "זה התנהל בתחכום רב", העיד גורם חרדי. "הפכו את הרב מצגר לאדם חרדי, טשטשו כל סממן שהיה אמור לזהות אותו עם עברו הדתי-לאומי, ודרכו ללשכת הרב הראשי נסללה במהרה".
המורכבות ביחס למצגר נמשכה גם אחרי שנבחר לכהן כרב הראשי האשכנזי, בשנת 2003. החרדים נהגו בכבוד מסויג לרב בשל סמכויותיו, ובשל העובדה שהוא ענה על האינטרסים שלהם. אלו גם הסיבות לכך שההסתבכות שלו בפרשות שונות ב-15 השנים האחרונות לא השפיעה על מעמדו.
"רב לא נמדד לפי התואר, אלא לפי הידע התורני וההלכתי שלו", הסביר הרב דב הלברטל, שהיה מקורב לרב אלישיב. "הרב מצגר לא התמנה לתפקידו מכוח גדלותו בתורה. הוא ידע להסביר פנים בציבור הכללי ובעיקר שירת את המטרה החרדית סיכול מועמדותו של הרב אריאל. זו גם הסיבה שההסתבכות שלו בפרשה האחרונה ובפרשות קודמות לא ממש השפיעו על מעמדו".
מעמדו של מצגר נשמר גם בזכות העובדה שהוא הצליח תמיד לחמוק מהפרשות שיוחסו לו ללא כתב אישום. הוא המשיך להופיע באירועים, כובד בעריכת חופות ובבריתות וגם זומן לביקורים בקהילות יהודיות בעולם. אחד ממקורביו לשעבר סיפר כי בסביבתו נדהמו תמיד איך "בכל פעם שעלתה נגדו פרשה, היה רעש למשך שבועיים ואז הכול השתתק והוא תמיד יצא מזה כאילו לא קרה דבר".
המשבר הראשון בקריירה של מצגר הגיע עם פרשת "מצודת דוד" בשנת 2005. בתחקיר שפורסם בערוץ 2 נחשף כי הרב קיבל הטבות בשווי של עשרות אלפי שקלים כשהתארח עם בני משפחתו במלון הירושלמי בתקופת החגים. הפרשה לא הובילה לכתב אישום, אך הביאה את היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, לפרסם דוח מיוחד הקורא למצגר להתפטר מתפקידו. מצגר עתר לבג"ץ נגד היועץ ובסופו של דבר עברה ההכרעה בעניינו לוועדה למינוי דיינים, שהחליטה פה אחד לאפשר לו להמשיך לכהן בתפקידו.
בשנת 2006 טען צלם צרפתי כי בכנס בין-דתי בסביליה שבספרד, פנה אליו הרב מצגר בתום ריאיון עמו, וביקש ממנו ללוות אותו לחדרו. שם, לדברי הצלם, ביקש הרב שיוריד את בגדיו וישכב על המיטה. "הרב אמר שיש לי גוף יפה ומוצק. הייתי בשוק, בוודאי שזה משהו מטריד", הוסיף הצלם. הדברים פורסמו אך מצגר מכחיש אותם עד היום.
השערוריות לא הסתיימו במקרה זה, ובהמשך פורסמו הנסיעות הרבות של הרב לחו"ל ואופן מימונן שהעלה שאלות רבות. בעקבות התחקירים השונים בנושא יצאו הנחיות חדשות שהסדירו את נסיעת הרבנים הראשיים לחו"ל ומימון הוצאות האירוח שלהם.
מצגר: "מאמין שיהיה טוב"
ואז הגיעה הפרשה הנוכחית, שבמסגרתה נחשד מצגר בקבלת שוחד במיליונים תוך שהשתמש בסמכותו כרב ראשי. עם חשיפת פרטי החקירה, היה נראה לכל מקורביו כי הוא יצליח לחמוק שוב מכתב אישום כאילו לא קרה דבר. אלא שהפעם החליט אחד מאנשיו הקרובים ביותר לחתום על עסקת עד מדינה, והוא החל לדבר. העד סיפר על כל מה שנחשף אליו ושפך אור על פרשות רבות שבעבר לא הצליחו להבשיל לכדי אישום. עבור מצגר זו הייתה "ה-מכה", כפי שמכנה זאת מקורבו לשעבר.
מצגר מצדו ממשיך להיות אופטימי. הוא מסרב להתראיין בתקשורת, סומך על עבודתם של עורכי דינו, בהם פרופ' דוד ליבאי, וכבר מתכנן את היום שאחרי. בביקור בית הכנסת שלו בצפון תל-אביב בימים האחרונים, ניתן היה לראות קבוצה מצומצמת של אנשים מתפללים תפילת שחרית בחדר צדדי, כשהרב שימש אחר כבוד כשליח ציבור. בסוף התפילה הוא הסכים להגיד רק דבר אחד: "אני מאמין שיהיה טוב. עכשיו, זה לא הזמן לדבר". קשה עוד להבין אם מצגר מעכל את הסיכוי הגדול שייכנס לכלא. גם אז, כך נראה, הקריירה הרבנית שלו בארץ או בעולם לא תמה. לפחות כל עוד זה תלוי בו.