חרף התנגדות מזרח אירופה: האיחוד אישר חלוקת מכסות המהגרים

(קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל על משבר הפליטים)

שרי הפנים של האיחוד האירופי אישרו אתמול תכנית ליישובם מחדש של 120 אלף פליטים בין 28 המדינות החברות בו, למרות התנגדותן של ארבע מדינות ממרכז וממזרח אירופה. מנהיג האיחוד מתכנסים היום (רביעי) בבריסל לאישור התכנית, שלה מתנגדות הונגריה, סלובקיה, רומניה וצ'כיה.

אתמול שרי הפנים הצביעו בעד תחילתה של חלוקת מכסות מהגרים, שיסייעו ליבשת להתמודד עם גל מבקשי המקלט הצובאים על גבולותיה. יחד עם ההסכמה העקרונית על יישובם מחדש של 40 אלף פליטים, אשר התקבלה בתחילת החודש, יוכל האיחוד ליישב כעת מחדש 160 אלף פליטים.

לקריאה נוספת בנושא:
חשש בברלין: גורמי איסלאם קיצוני עשויים לגייס לשורותיהם פליטים
הפרלמנט ההונגרי אישר: הצבא יסייע בהתמודדות עם גל הפליטים
משבר המהגרים: מאמצים דיפלומטיים לגבש הסכמות באיחוד האירופי

בתום ההצבעה על התכנית כתב שר הפנים הצ'כי, מילאן צ'ובנץ, בחשבון הטוויטר שלו כי הוא התנגד להצעת חלוקת המכסות, ועמו שרי הפנים של סלובקיה, רומניה והונגריה. עוד ציין השר כי פינלנד נמנעה בהצבעה. "אנחנו ניווכח בקרוב שהמלך הוא עירום", כתב צ'ובנץ, "ההיגיון אבד היום". הממשלה והרשויות בפראג הזהירו אתמול כי כל ניסיון לאשר את המהלך, שקודם באופן נמרץ על ידי גרמניה, יהיה בלתי אפשרי לביצוע ו"יסתיים בבדיחה" עבור ממשלות ורשויות האיחוד.

גם ראש ממשלת סלובקיה, רוברט פיקו, פרסם את התנגדותו להצעה לאחר קיום הישיבה, ואמר כי מדינתו תסרב להחיל את תכנית האיחוד לחלוקת מבקשי המקלט באמצעות מערכת מכסות. "כל עוד אני ראש הממשלה, מכסות חובה לקליטת מהגרים לא יונהגו בטריטוריה הסלובקית", אמר פיקו בוועדת הממשלה לענייני האיחוד האירופי. דיפלומט נוסף מאחת האומות המתנגדות להצעה אמר כי האווירה סביב שולחן הדיונית הייתה "איומה", והוסיף כי "זהו יום רע מאוד לאירופה".

לעומת זאת, במערב אירופה בירכו על אישור התכנית וטענו כי הדבר התבצע "ברוב מוחץ". שר הפנים הצרפתי, ברנרד קזנב, אמר כי "ההחלטה היא עדות ליכולתה של אירופה לקחת אחריות ולהתקדם". מלוקסמבורג נמסר כי התכנית תסייע בראש ובראשונה ליוון ולאיטליה, החברות באיחוד הנושאות את נטל קליטתם של המהגרים המגיעים בסירות לחופיהן, ולאחר מכן תעזור גם לאומות אירופיות נוספות בתהליך הכנסת המהגרים לשטחן בצורה מסודרת.

מנהיגי מערב היבשת הזהירו את חברותיהן ממזרח כי מי שלא תשתתף במאמץ לקליטת הפליטים - תישא בתוצאות. נשיא צרפת פרנסואה הולנד אמר כי מדינות שיסרבו ליישם את הסכם חלוקת הפליטים "יסבלו מהשלכות". עד כה הצהירו כמה שרי פנים ממדינות המערב, ביניהם שר הפנים הגרמני, כי הסיוע הכלכלי הניתן למדינות מזרח אירופה יופחת אם "לא יפגינו סולידריות" בנוגע למשבר.

"סנקציות בנושא קיימות", אמר הולנד בריאיון לאחת מרשתות הטלוויזיה האנגליות. "המדינות הללו ישימו את עצמן במצב שבו הסיוע הכספי שהן מקבלות מהאיחוד יושעה. אתה לא יכול לבקש תמיכה מאירופה, אך לסרב כשהיא מבקשת ממך לנהוג בסולידריות", אמר.

מדינות מזרח אירופה, שאינן מנוסות בשילוב כמויות גדולות של מהגרים מוסלמים באוכלוסייתן, חרדות מהשפעת גל הפליטים על החברה האירופית ומעדיפות להימנע מאיתותים שיעודדו מהגרים נוספים להגיע אל היבשת. "אם לא נצליח למצוא את הפיתרון הנכון לטווח הארוך, משבר ההגירה יאיים על קיומו של האיחוד האירופי", אמר ראש ממשלת סלובניה מירו צראר ערב ההצבעה. "אבל אני לא פסימי, אני מאמין שנמצא את האמצעים הנכונים לפעולה", הוסיף והביע תקווה כי אירופה השסועה תמצא את הדרך להתמודד עם המשבר.

שעות לפני ההצבעה, מסרה סוכנות הפליטים של האו"ם כי 120 אלף הפליטים שבהם עסקה הצעת המכסות מהווים כעת כמות קטנה מכלל הפליטים ביבשת. למעשה, זוהי כמות המקבילה למספר בני האדם המגיע לאירופה דרך הים התיכון תוך 20 ימים בקצב הנוכחי. "תכנית יישוב מחדש בלבד בשלב זה של המשבר לא תספיק כדי לייצב את המצב", אמרה דוברת הסוכנות מליסה פלמינג, וקראה לאיחוד האירופי להקים מתקני קליטה כדי שמדינותיו יוכלו להתמודד עם אלפי המהגרים המידפקים על דלתותיהן.

במדינות הבלקן ויוגוסלביה לשעבר, המתמודדות בשבועות האחרונים עם הגעתם של עשרות אלפי מהגרים שעושים את דרכם אל מערב אירופה, יוצר משבר ההגירה חיכוכים ומחלוקות. אמש הציבה סרביה אולטימטום בפני קרואטיה, לפיו אם לא תסיר את החסמים על הכניסה לשטחה עד ליום רביעי – תספוג סנקציות. ראש ממשלת סרביה, אלכסנדר ווצ'יץ', אמר כי ממשלתו תנקוט באמצעים פוליטיים, חוקיים וכלכליים נגד זגרב. כמו כן, הוא אמר כי ימשיך בשיחות עם מקבילו הקרואטי, זורן מילנוביץ', בתקווה ששתי המדינות יגיעו להסכם לפני תום הזמן שהוקצב. עם זאת, טען ווצ'יץ' כי הוא "לא ייתן לקרואטיה להשפיל את סרביה ולחבל בענייניה ללא השלכות". סרביה, המתמודדת עם גל פליטים הנכנסים לשטחה, ניסתה להעביר בימים האחרונים כ-30 אלף פליטים לקרואטיה, שסגרה את מעברי הגבול ואת הכביש המקשר בין בלגרד לזגרב, בטענה שאינה יכולה לעמוד בכמות הפליטים המבקשים להיכנס אליה.

על מנת להסדיר את קליטת הפליטים, מדינות באיחוד החברות באמנת שנגן, המאפשרת מעבר חופשי ביבשת, הצהירו על הנהגת ביקורת גבולות זמנית. הראשונה שבהן הייתה גרמניה, ואילו האחרונה שהצהירה על כוונתה לבדוק את הבאים בפתחה היא נורבגיה. כמו כן, לאחרונה הביעו דאגה בגרמניה בנוגע לאפשרות שאיסלאמיסטים קיצונים המתגוררים במדינה ינסו לגייס פליטים צעירים ומתוסכלים שיהוו עבורם "טרף קל". בדנמרק השכנה לעומת זאת, טענו בשירותי המודיעין כי פעילי איסלאם קיצוני לא עשו שימוש בשיירות המגיעות ליבשת כדי להבריח אליה פעילי טרור.