בכירים במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון החליטו באחרונה להקפיא את הדיאלוג עם הממשל האמריקני על היקף הסיוע הביטחוני, כפי שפורסם לראשונה בוואלה!NEWS. זאת, לאור ההסכם שהתגבש בין איראן למעצמות ובשל המתיחות בין בנימין נתניהו לבית הלבן. עתה, לאחר הסכם הגרעין, ייתכן כי ישראל תוכל להרוויח מהסכם לפחות בפן הצבאי.
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט חתם בשנת 2007 הסכם עם הממשל האמריקני לטווח של עשר שנים, ולפיו וושינגטון תספק תכנית סיוע של 30 מיליארד דולרים לרכש צבאי. בישראל קיוו עוד בתקופתו של שר הביטחון אהוד ברק כי יקבלו אישור מהאמריקנים לרכוש על חשבון תקציב הסיוע העתידי מערכות לחימה מתקדמות, טילים ותחמושת.
נשיא ארצות הברית ברק אובמה נתן אישור עקרוני למכירת מערכות נשק מתקדמות, לרבות טילים מסוג חדש, מטוסי V-22, מטוסי תדלוק ומכ"מים. עם זאת, ההחלטה לא הבשילה לכדי עסקאות או הרחבה תקציבית.
לקריאה נוספת:
"אופוזיציה אחראית": הרצוג לצד נתניהו בהסכם הגרעין, שלח תוקף
חגיגות מאופקות בטהראן: "הציבור מבולבל ותוהה איך ייראה עתידו"
נתניהו על הסכם הגרעין: "נמשיך להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"
באוגוסט 2013 החלו שוב שיחות בין הצדדים. המטרה בישראל הייתה לבקש מהממשל האמריקני להקדים את השימוש בתקציב לפני שנת 2018, על מנת לבצע באמצעותו רכש נרחב בארצות הברית. אלא שגם הפעם הצדדים לא הגיעו להבנות.
נראה כי ההסכם ההיסטורי שהושג אתמול שינה את הכללים. ההסכם, שמאפשר לאיראן להמשיך בפרויקט הגרעין שלה, משנה את המאזן האסטרטגי במזרח התיכון. בהתאם לכך, גורמים בכירים במערכת הביטחון מרגישים כי ארצות הברית מחויבת עתה לשמירה על עליונותה, וכפועל יוצא גם לחזק את ישראל מבחינה צבאית.
יו"ר המטות המשולבים של צבא ארצות הברית, מרטין דמפסי, חשף חלק קטן מהדיאלוג שמתבצע מהאחורי הקלעים בין ארצות הברית לישראל. בשיחה עם כתבים זרים בעת ביקורו בירושלים אמר כי לאור המתרחש במזרח התיכון, ישראל לא מבקשת רק כמות, אלא מתעקשת על אמצעי לחימה איכותיים.
ההסכם בין איראן למערב נחתם בצל הסדנאות המתקיימות במטכ"ל על עתידו של צה"ל והתכנית הרב-שנתית "גדעון". בשל כך, ייתכן כי ממשלת ישראל תבקש סיוע מארצות הברית שיכלול רכש נרחב של מטוסי קרב דגם F-35, סוללות "כיפת ברזל" ומערכת "שרביט קסמים" ליירוט רקטות. זאת ועוד, הסיוע התקציבי יאפשר השקעה במחקר ופיתוח של כמה פרויקטים, בהם מערכת חץ 3, מטוסי V-22, סיוע בייצור טנקי מרכבה ונגמ"שים שחלקים בהם מיוצרים בארצות הברית, טילים חכמים, מכ"מים, מטוסי תדלוק המוגדרים כסוגיה רגישה ביותר, ועוד.
רשימת הבקשות האפשרית של מערכת הביטחון מעמידה את הממשל האמריקני בפני הכרעה לא פשוטה. מצד אחד, הסיוע נועד להבטיח את עליונותה הצבאית של ישראל, דבר שארצות הברית לא תתנגד לו. מנגד, בארצות הברית היו רוצים להיות בטוחים כי צה"ל לא יתקוף באיראן אם משטר האייתולות יפר את ההסכם.
שאלת עיתוי העברת הבקשות הישראליות היא סוגיה רגישה. גורמים במערכת הביטחון מעריכים כי הסיכוי להגדיל את תקציב הסיוע תחת ממשל אובמה נמוך. עם זאת, המתנה לממשל אמריקני חדש, שייבחר רק בנובמבר 2016, עשויה לעכב תהליכי הצטיידות קריטיים עבור צה"ל וליצור פערים.
(עדכון ראשון: 22:37)