מישהו צופה בכם: כך פועלת שיטת "האח הגדול" של המשטרה

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עדי אזר, יצא מלשכתו בליל 19 ביולי בשעות הערב המאוחרות, נכנס למכונית ה"שברולט" הזהובה שלו והחל בנסיעה בדרך לביתו. כמה שניות לאחר שנכנס לחניית הבית, הממוקם באחת השכונות השקטות של רמת השרון, הגיח אלמוני וירה בו כמה קליעים מטווח אפס. הרוצח נמלט מהמקום מבלי שהצליח לעורר חשד של איש, ומבלי שקולות הירי יעירו את השכונה השקטה.

חוקרי ימ"ר תל אביב, שקיבלו לידיהם את תיק הרצח, לא ידעו מהיכן להתחיל. השעה המדויקת של ביצוע המעשה לא הייתה ידועה, עדי ראייה לא נמצאו והמניע היה רחב וכלל מספר רחב מאוד של חשודים. הם הבינו כי הם יזדקקו לכל הניסיון שצברו בתחום, ובייחוד לעזרים טכנולוגיים רבים, כדי לפתור את תעלומת מקרה הרצח הראשון של שופט בישראל.

תחילה הם איתרו את שעת היציאה שלו מבית המשפט. זאת, הם עשו הודות לשער האוטומטי בחניית המבנה. בשל העובדה כי העובדים מעבירים את הכרטיס המגנטי שלהם כדי להפעילו, השער תיעד את היוצאים והנכנסים, ושימש למעשה כשעון נוכחות לכל דבר ועניין. לאחר מכן, איכנו את הטלפון הנייד של אזר, במטרה לעקוב אחר מסלול נסיעתו. החוקרים הצליחו למפות מבין מאות אלפי הטלפונים הסלולריים שהיו באותו טווח זמנים באזור גוש דן, אילו מכשירים עשו את אותו המסלול באותה השעה בדיוק. משאיתרו כמה קווי טלפון כאלה, היה עליהם להבין איזה מכשיר טלפון שייך לרוצח. מתשאול של שניים משכניו של אזר כי ארבעה ימים לפני הרצח הסתובב בשכונה השקטה אדם שעורר את חשדם, אשר היה לבוש בבגדי מאבטח. השניים אף טענו, כל אחד בנפרד, כי הוא דיבר בטלפון נייד.

החוקרים מיהרו לבצע בדיקת תקשורת נוספת, שסייעה להם לאתר איזה מכשיר היה בשימוש גם ביום הרצח וגם ארבעה ימים לפני כן, וזאת למרות שהוחלפו בו כרטיסי הסים. זה היה למעשה קצה החוט הראשון שהוביל את החוקרים לפיענוח הרצח, וללכידתם של מזמין הרצח יצחק זוזיאשוולי, והרוצח רפי נחמני.

עוד כתבות בנושא משפט ופלילים:
מעבדת הקוקאין הגדולה בישראל נחשפה בפתח תקווה
מפגש פסגה של עולם הפשע - באולם בית המשפט
שדד סניף בנק בראשון לציון - עם מזרק ובו מיץ ענבים

בשנים האחרונות חווה המשטרה מהפכה טכנולוגית. כל אירוע עברייני, ולו הקטן ביותר, זוכה לטיפול משטרתי הכולל איסוף נתונים באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בסיוע גורמים שונים. למשל, כיום כמעט כל רשות מקומית הקימה יחד עם המשרד לביטחון הפנים ובהכוונת המשטרה רשת מצלמות המתעדות את המרחב הציבורי העירוני. חלק מהמצלמות הוצבו בכניסות וביציאות מהערים ומסייעות לנתר את הנכנסים והיוצאים מהן. לדוגמה, בנתניה הותקנו עד היום לא פחות מ-50 מצלמות אשר משדרות בכל זמן נתון למוקד העירייה והמשטרה העירונית תמונת מצב מאזורים שונים בעיר.

אולם, גורמי האכיפה בעיר לא הסתפקו רק במצלמות העירוניות. מפקד משטרת נתניה, ניצב-משנה דורון תורג'מן, הורה על פיתוח תוכנה, שמותקנת כיום על המחשבים בתחנה ומציגה תמונת מצב עדכנית של כל מצלמות האבטחה הפרטיות שפרושות ברחבי העיר. כל שוטר, בין אם הוא רכז מודיעין, שוטר סיור או בלש, שמבחין במצלמת אבטחה בעסק או בבית בעיר, מעדכן מיד את התוכנה.

"מיפינו את העיר, ונכון להיום אנחנו יודעים על 900 מצלמות אבטחה פרטיות בבתי עסק או בדירות המצלמות את המרחב הציבורי. אנחנו יודעים מה זוויות הצילום ואיזה תא שטח הן מכסות", מספר קצין במשטרת נתניה. "ברגע שיש מקרה שוד, פריצה או רצח אנחנו מיד פותחים את התוכנה, בודקים אילו מצלמות יש באזור ומיד שולחים שוטרים לאסוף את סרטי הצילום בניסיון לאתר כמה שיותר מהר את מבצעי הפשע". קצין בכיר בתחנה מספר כיצד מצלמת אבטחה מסוג זה תיעדה בחודש פברואר האחרון את הרצח של ציון טוויל בן 40, בעל פיצוצייה ברחוב הרצל בעיר. מלבד המצלמה שהייתה בזירת הרצח, הצליחו השוטרים לשים יד גם על מצלמות נוספות במסלול הגעתו של החשוד ברצח בטרם כיסה את פניו במקום הפשע.

בנתניה לא מסתפקים רק במצלמות הנייחות. לפני כשבועיים הותקנו במרבית ניידות המשטרה בעיר מצלמות חדישות, המותקנות על גג הניידות. מצלמות אלו סורקות את לוחיות הרישוי של כלי הרכב שנוסע לפניהם, מעבירות מיד את מספרי הלוחיות למחשבי המשטרה, שבכוחם לבדוק אם המכונית גנובה, אם הנהג מבוקש לחקירה ועוד.

כמובן, שאנשי העולם התחתון כבר הבינו מזמן שהמשטרה מפקחת על נעשה ברחובות ובכבישים באמצעות מצלמות, נוסף על ניסיונותיה לאתר אותם על ידי מעקב אחר שיחות הטלפון שהם מנהלים. בניסיון לחמוק מידי רשויות החוק, חלק מהעבריינים משתמשים בתחבורה ציבורית כאמצעי להגיע לזירת פשע ולהימלט ממנה. המקרה האחרון הזכור הוא של אילן בן עמי, החשוד שרצח את פרודתו דפנה בר ציון, והתנייד במסלול הבריחה שלו באוטובוסים.

בשל דפוס הפעולה זה, מנסים החוקרים להתעלות על הפושעים, על ידי שימוש באמצעים מגוונים כדי להצליח לאתרם - גם אם הם משתמשים בתחבורה ציבורית. אחד מאותם אמצעים הוא כרטיס ה"רב-קו", כרטיס נסיעה אלקטרוני רב-פעמי, שמוטמעים בו נתוני הנוסע ותמונתו. כל גיהוץ של הכרטיס באוטובוס נקלט במחשבי משרד התחבורה לצורך חיובו הכרטיס ובקרה על היקף תנועת הנוסעים וניטור התנועה התחבורה הציבורית בארץ. עבור המשטרה, הוא מהווה גם סוג של "אח גדול" במעקב אחר פורעי החוק, ולעתים אף באיתור נעדרים.

למשל, בתחילת הקיץ נעלמו שתי נערות שמאושפזות בבית החולים אברבנאל שבבת ים. בשל מצבן הנפשי היה חשש ממשי לשלומן. בית החולים דיווח על היעדרותן למשטרת מרחב איילון. לאחר תשאול קצר, פנו החוקרים לקצין הביטחון של חברת "דן", וביררו אם שתי הנערות, שהיה ידוע שהחזיקו ברשותן כרטיס "רב-קו" עלו על אחד האוטובוסים של החברה. בתוך דקות חזר הקב"ט עם תשובה חיובית. לדבריו, הנערות עלו על קו 19 של החברה בסמוך לבית החולים. תוך זמן קצר איתרו החוקרים את נהג האוטובוס, שסיפר כי הוא הוריד את שתי הנערות בתחנה ברחוב אלנבי בתל אביב. שוטרי תחנת לב תל אביב הגיעו לאזור, ומצאו לבסוף את שתי הנערות בריאות ושלמות. גורם במשטרה שהתייחס לנושא ציין כי "כיום, בשל כניסת ה'רב-קו' לשימוש, ניתן לדעת גם במקרה של פיגוע או של תאונת דרכים לדעת מיד מי ברשימת הנוסעים. הליך הזיהוי של הקורבנות יהיה מהיר יותר".

שיטת "האח הגדול" של המשטרה לא פועלת רק בתוך גבולות ישראל. במקרים מסוימים רשת המצלמות הנרחבת והעזרים הטכנולוגיים המתקדמים מסייעים לחוקרים לפצח פרשות פשע מורכבות חוצות ימים ויבשות. פרשה מסוג זה, היא זו שזכתה לכינוי "טינקרבל", במסגרתה נתפס לפני כמה שנים משלוח של 14.5 טונות של סם מסוג חשיש – הכמות הגדולה ביותר שנתפסה אי פעם על ידי המשטרה בישראל. כמות הסם הנכבדת נתפסה אמנם בנמל לצ'סטר שבאנגליה, אבל המבצע שנמשך שנתיים נוהל מישראל על ידי בלשי ימ"ר תל אביב.

המידע הראשוני שהגיע לחוקרים הישראלים הצביע על התארגנות של עבריינים בכירים במטרה לממן עסקת ענק של סמים. השמות שעלו כבר בתחילת החקירה היו של חזי סרברו ומרדכי הירש. סרברו עמד מאחורי פרשת "חוות העגבניות" - שם הקוד לחקירת הברחות כדורי האקסטזי מהולנד ליעדים שונים בעולם, ונעצר ב-1994. כשהשתחרר מהכלא שב לפעול בתחום עם חברו מהעבר הירש. השניים ניהלו את התקשורת ביניהם ברמת מידור גבוהה. בין השאר, הם דיברו רק מטלפונים ציבוריים ואת הפגישות שלהם הם קיימו בחוף אשדוד בסמוך לקו המים, כך שלא ניתן היה לתצפת עליהם או לשמוע אותם כראוי.

חוקרי הימ"ר גייסו את בלשי היחידה הסמויה שהלכו כצל אחר השניים הם איתרו את מכשירי הטלפון הציבורי בתל אביב שבהם השתמשו השניים, והחלו להאזין לחלק מהשיחות שלהם. כמו כן, כאשר נשלח הירש לתחנה המרכזית בעיר כדי לרכוש כרטיס חיוג נטעו מסוג "טוקמן", נכנס אחריו בלש שהצליח לראות את מספר הכרטיס. הדבר איפשר למשטרה להאזין לשיחותיו.

עם התקדמות המעקב, הבינו השוטרים כי הצמד מתכנן מבצע ענק של הברחת סמים מאזור פקיסטן לאירופה. שם נוסף שעלה בחקירה הוא של משה קידר, ימאי קשיש בן 80, שהיה זה שרכש ערב הקמת המדינה את הגוררת הראשונה של נמל חיפה. הגוררת – ספינה שמטרתה לגרור או לדחוף אניות או ספינות אחרות - אמנם יצאה כבר מכלל שימוש, אך המשיכה לעגון בנמל כבדרך קבע. במשטרה הבינו כי החבורה מתכוונת להשתמש בגוררת לצורך הברחת הסמים.

ככלל, מעקב אחר כלי שיט במרחבי הים הפתוח היא משימה כמעט בלתי אפשרית. אולם, לאחר בדיקות שונות, החליטו בימ"ר תל אביב לא להרים ידיים מול האתגר ופתחו במבצע להתקנת מצלמות על הגוררת במטרה להתחקות אחר נתיב הברחת הסמים. באחד מימי הקיץ של חודש אוגוסט 2006 עצרה ניידת משטרה מול המזח הקטן בחלקו הצפוני של נמל חיפה. שני שוטרים בעלי מבטא רוסי כבד יצאו ממנה, ובירכו לשלום את רב החובל הסרבי שהיה על סיפון הגוררת. השניים הכירו כבר את הימאי, משום שיומיים קודם לכן פגשו אותו. לכן, חשו בנוח לשוב לספינה ולהזמינו לשתיית וודקה בבטן הגוררת. רב החובל לא ידע שמדובר בבלשים מחופשים לשוטרים.

בעת שהתקיימה מסיבת הוודקה, עלו על הגוררת באמצעות סולמות כמה בלשים מהיחידה הסמויה כשפניהם מכוסים בכובעי גרב, ובמשך ארבע שעות התקינו שלל אמצעים טכנולוגיים. בין השאר, הם התקינו מכשיר מעקב לווייני ומכשירי האזנה שונים. העזרים הטכנולוגיים איפשרו לחוקרי הימ"ר שישבו בחדר המבצעים לעקוב במשך שנתיים אחרי נתיבי ההפלגה של הספינה. היא יצאה מנקודה באוקיינוס ההודי, בגלל תקלה שבה לישראל ועגנה באילת ואחר כך בחיפה. לאחר מכן היא יצאה למרוקו, משם לספרד ובהמשך לאנגליה. החוקרים הישראלים עדכנו כל העת את משטרת אנגליה, את רשות הסמים האמריקנית, כמו גם יחידות נוספות בעולם. בסופו של דבר, עלו בלשי משטרה בריטים על סיפונה של הגוררת הישנה בנמל לצ'סטר, ואיתרו את כמות הסמים הגדולה.

מבצע "טינקרבל" היה מבצע המעקב הארוך והמורכב שנוהל אי פעם בתולדות המשטרה בארץ. הוא נוהל על ידי החוקרים בישראל, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחדים ושיתוף פעולה חוצה גבולות. הפרשה חשפה יכולות מעקב מגוונות ומשוכללות, זכתה להתעניינות של מרבית יחידות המשטרה ברחבי העולם, והיוותה עדות למהפכה הטכנולוגית שעוברת המשטרה.

לפניות לכתב אבי אשכנזי: Aviash123@walla.co.il