אוגוסט 2021 - מפקד חטיבת בנימין היוצא, אל"ם יהונתן שטיינברג, ומפקד החטיבה הנכנס אל"ם אליאב אלבז יצאו לסיור הכרת השטח בלב העיר רמאללה על בגדי אזרחים. ללא נשק וללא אבטחה של מל"ט שמרחף בשמיים. עדות ליציבות ביטחונית בשנים האחרונות. בשלב מסוים במהלך הנסיעה, הפנה אלבז את המבט לצד הכביש, באחד הרחובות העמוסים של העיר הפלסטינית, ושאל בפליאה: "מה זה? מדחן?" הוא סיפר ומחייך, "פתאום אתה מבין שאם אתה לא שם כסף במדחן אתה מקבל דוח. גם יש מדרכות בצבע כחול לבן". ברגע אחד הבין המח"ט הנכנס איזה שינוי מהותי עברה העיר רמאללה מאז מבצע חומת מגן בשנת 2002.
"כשהייתי פה מפקד מחלקה נסעו על הכבישים טנקים ונגמ"שים. מטוסים שיורים כאן. לא היו מדרכות. לא רמזורים ולא צמתים. כל לילה מעצרים. אז זה לא היה נראה כמו עיר. פתאום אתה רואה שישה קניונים גדולים. בתי קפה ומסעדות, וחיי לילה. הכול מהכול", סיפר אלבז.
אל"ם אליאב אלבז, בן 41, יליד העיר דימונה, מפקד חטיבת בנימין. בשנת 1999 התנדב לגדוד 202 בחטיבת הצנחנים והספיק לפני סיום המסלול לשרת כלוחם במוצבים עיישה וריחן ברצועת הביטחון בלבנון. בשנת 2000 היה מפקד כיתת לוחמים במוצב גלדיולה בהר דב בגבול לבנון. לא הרחק משם, ארגון חזבאללה הרג וחטף את לוחמי ההנדסה הקרבית בני אברהם, עדי אביטן ואת הנהג המבצעי עומר סואעד בעת סיור באזור הר דב. שניות לאחר מכן תקף הארגון השיעי את מוצבי צה"ל בהר בפצצות מרגמה ורקטות. קולות הנפץ כבר היו היטב לאלבז. באותו ימים פרצה האינתיפאדה השנייה.
עוד בוואלה!
אלבז יצא לקורס קצינים, וכשחזר קיבל את הפיקוד על מחלקת מסלול בגדוד 202. כמפקד צעיר הוא נע בעיקר בין רמאללה, בית לחם ושכם ומילא עם חייליו משימות מעצרים וחיפושי אמצעי לחימה בעיקר במחנות פליטים. "זו היתה פעם ראשונה שצה"ל נכנס לשטחי A. עד אז היינו מגיעים למחסום ונעצרים", סיפר.
באותה התקופה גבו פיגועי ההתאבדות והתופת בלב הערים בישראל מחיר דמים קשה ביותר. ב-26 פברואר 2002, הגיע מבחינת אלבז רגע האמת, כמפקד כשנכנס עם לוחמיו במסגרת מבצע "מסע בצבעים", של חטיבת הצנחנים, למחנה הפליטים בלאטה שבשכם. קן צרעות משם יצאו מפגעים רבים להתאבדות בישראל.
הכוחות הרגו חמושים רבים, איתרו לראשונה רקטות בשטחי יהודה ושומרון, אמצעי לחימה רבים וחגורות נפץ. תוצאות המבצע נטעו בצמרת צה"ל ובדרג המדיני הבכיר את ההבנה שניתן יהיה להילחם, בהינתן פקודה סדורה, בלב השטחים הבנויים בערים הפלסטיניות ובמחנות הפליטים מהצפופים בעולם. "עד אז היה רק חיכוך בפאתי מחנות הפליטים. לא נכנסנו פנימה", מספר מפקד החטיבה, "במבצע 'מסע צבעים' נכנסו פנימה, עם פטישים ואיזמלים, עברנו דרך קירות (כדי להמנע מהליכה בסמטאות מחשש לירי חמושים - א"ב), עברנו בין בתים, הרבה פיצוצים ולחימה. המחלקה שלי היתה אחראית למעצרים, כולל מחבלים מתאבדים, אמל"ח, חגורות נפץ ומעבדות לייצור חומרי נפץ. זו לחימה מאוד מורכבת, הרבה כוחות בשטח מאוד צפוף, הרבה אי וודאות, כולל הפעלה של שיריון".
מאוחר יותר ייצא לדרך מבצע חומת מגן ברחבי שטחי יהודה ושומרון לפגיעה קשה בתשתיות הטרור השונות. אלבז מייחס, ובצדק, חשיבות רבה למבצע חומת מגן, אך מעניק משקל רב למבצעים שיבואו אחריו להעמקת ההישג נגד ארגוני הטרור. למעשה מדובר במאמץ מתמשך עד עצם היום הזה. "עברנו לסדרת מבצעים בכל רמאללה", סיפר אלבז, "כל לילה עצרנו מחבלים. כאלו שירו או דקה לפני פיגוע. אחרי שסיים המחבל את ההכנות לפיגוע התאבדות, תפסנו חגורות נפץ במחנות הפליטים אל עמרי, וקלנדיה".עוד הוסיף אלבז כי תקופת המבצעים והלחץ על תשתיות הטרור נצרבו בזיכרון הפיקודי שלו וישפיע עליו מאוחר יותר.
בשנים 2017-2015 פיקד על גדוד 890 אך בעיקר פעל ברצועת עזה עזה ובעיר חברון, שם פיתח יחד עם מפקד החטיבה תא"ל איציק כהן את הפעילות בתוך השטח הבנוי הפלסטיני וסיים את תקופת ההסתגרות במוצבים והעמדות הצבאיות. סדרת מבצעים מתמשכת הביאה לאיתור מחרטות נשק רבות, והתמודדות עם מפגעים בודדים רבים, כמעט מדי שבוע.
באוגוסט 2021 נכנס אלבז לתפקיד מפקד החטיבה המרחבית בנימין, המוגדרת לגדולה ביותר בשטחים, המורכבת ביותר ביטחונית והרגישה מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית. זאת, בין היתר, בגלל היותה מקום מושבו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, "במוקטעה", אך גם בעיקר בגלל היותה עיר מטרופולין אמיתית עבור הפלסטינים, עם כל המשמעויות הנלוות.
הפלאשבק הראשון שהלם בו מהתקופה ההיא של ראשית האינתיפאדה השנייה החל חודש בערך אחרי שנכנס לתפקיד, ספטמבר 2021. זאת, בעת ששב"כ הניח על שולחנו מידע מודיעיני מדויק על תשתית טרור של חמאס, הגדולה ביותר שפעלה בשטחי יהודה ושומרון מאז שנת 2014, שהחזיקה חגורות נפץ וכלי נשק רבים ותכננה לבצע פיגועים קשים, ביניהם גם פיגועי התאבדות בשטח ישראל. הפרשה המודיעינית כונתה "תנין הפוך", ולימים התברר כי היא נעצרה בדקה ה-90, רגע לפני שחגורות נפץהתפוצצו בלב העיר ירושלים. שיא המבצע התרחש ב-26 בספטמבר, בלילה בו כוח ימ"מ הרג את שלושת הפעילים המרכזיים בתשתית, בכפר בידו. במסגרת כל המבצע נעצרו 20 מחבלים ונתפסו חגורות הנפץ.
"אם התשתית לא הייתה מסוכלת בזמן", אמר אלבז, מפקד חטיבת בנימין, "היא הייתה בהכרח משנה את המצב הבטחוני בשטחי יהודה ושומרון". דבריו של מפקד החטיבה הם עדות לכך ששטחים אלו יכולים להתהפך בכל רגע, למרות שמדובר באחת התקופות השקטות שידע האזור מאז שנת 2000.
מפקד חטיבת בנימין נכנס באופן תדיר לרמאללה והסביבה בבגדי אזרח כדי לראות מקרוב את השינויים, להבין את התהליכים השונים שקשורים ומושפעים מצבא וביטחון. "רמאללה השתנתה. היא מערבית לכל דבר. יש בה תנופה מטורפת", הסביר אלבז והוסיף, "אתה מבין שיש להם היום בעיקר מה להפסיד". אבל באותה נשימה הוא מדגיש שלא ישתמע שצה"ל לא לוחץ בשער, "ביטחונית? צה"ל פועל בכל מקום ובכל שעה. מול כל אויב בגזרת יהודה ושומרון. אתה מבין שאם אתה לא מתחזק, זה מתפרץ עליך". אלבז, הוא חסיד של מבצעים חטיבתיים. להגיע חזק לשטח הפלסטיני ולפגוע במוקדי הטרור בין לילה, דורש ריכוז של מאות לוחמים בנקודה גיאוגרפית, בעיקר הליכה רגלית, מודיעין מדויק ורמה מבצעית גבוהה. כל אלו כדי למנוע חיכוך מיותר עם אזרחים לא מעורבים בטרור, אך לפי שיטתו, המאמץ הזה מהדהד היטב ומרתיע בשטח.
אלבז שולף מאחורי הכיסא של לשכתו, בבסיס הסמוך לבית-אל בה החלו לבנות בניינים גבוהים בגלל מחסור בקרקעות, לוח עליו תצלום אוויר של מחנה הפליטים ג'ילזון. "עשינו תשעה מבצעים חטיבתיים בחודשיים האחרונים. תביט על זה. מבצע במחנה הפליטים ג'ילזון. ממנו יצא המחבל שדקר בירושלים, בשער האריות, הוא גר ממש פה", סיפר אלבז, "אני יושב עם השב"כ כל שבוע, אנחנו מסמנים את האנשים הכי בעיתיים בג'ילזון, אלו שיורים, זורקי מטעני חבלה, ועושה מבצע חטיבתי עם מגלן, דובדבן, סיירת צנחנים. יום של נוהל קרב, ונכנסים רגלית, בלילה". אחר כך הוא שולף את הלוח, עליו תצלום אווירי של הכפר חיזמא, ומצביע על 32 מוקדים בהם נעצרו עשרות חשודים במבצע חטיבתי.
אך יש גם אתגרים מסוג אחר, כמו למשל שני מחבלים, פעילי תנזים, שהחליטו לבצע פיגועי ירי לעבר עמדות צה"ל. בלילות משוטטים בחוץ ובבוקר חוזרים אל הבתים, ולכן לפעמים נדרשת פעולה לאור יום בהובלה של כוחות מסתערבים, שיודעים לבצע פעולה מדויקת ומהירה, כדי לעצור מחבלים חמושים ומסוכנים. אלבז מספר כי "לפעמים צריך לפעול בתוך מחנה פליטים בשעת בוקר, כשכולם יוצאים לעבודה. 40 לוחמים, נכנסו בצורה חשאית בשבע בבוקר לקלנדיה, כשהמקום רוחש אדם. אתה צריך להגיע אל הבית ולעצור אותם. פתאום מאות אנשים צרים על הבתים הללו. מכונות כביסה, מקררים ומוטות ברזל, נזרקים. 12 לוחמים, נפצעו ופונו לבית החולים".
תוך כדי ההתמודדות עם האלימות הקשה, נהרג מחבל נוסף מאש הכוחות. "אנחנו כל לילה מבצעים מעצרים. אחת לשבוע יש אירוע אלים מאוד", הסביר מפקד חטיבת בנימין כדי להמחיש את המציאות בשטח, "רכב של צבא נכנס לרמאללה - הם רוגמים אותו באבנים. לעומת זאת, בחברון אתה יכול לחצות אלף פעם בלילה ולא יקרה לך כלום. חברון שקטה יחסית, למרות שהיא יכולה לייצר פיגועים. למה זה קורה ברמאללה? כולם פה מחוברים לקבוצות בווטסאפים, פייסבוק, ו-זילו - אפליקציה של החבר'ה הפלסטינים הצעירים. היא חונה לך בטלפון והוא פורץ לך לשידור, לוחץ על כפתור ואומר :"יש צבא ברחוב הזה. תגיעו עכשיו. אם עלו עלייך, יש לך שש-שבע דקות. אתה חייב להיות מחובר לזה כדי להבין אם עלו על הכוח או לא".
מוקד תשומת לב, שמעור את דאגתם של גורמי המודיעין והצבא, הוא אלפי פעילי תנזים החמושים מתנועת הפת"ח. בשלב הזה הם יושבים על הגדר וממתינים לשינויים באזור. חלקם משרת במנגנוני הביטחון הפלסטינים וחלק מלווים תהליכים פוליטיים וביטחוניים מרחוק. לכן, המתיחות הזו מלווה כל הזמן במעקב של הצבא לראות שאין התארגנות שתוביל לפיגוע. מוקדת תשומת לב נוסף הוא פעילי החזית העממית. הם מוגדרים כארגון מאוד ממודר וקשוח שפועל לרוב מאזור רמאללה, הרחק מאזורי תשומת הלב של מנגנוני הביטחון הפלסטינים וצה"ל, מסוגל להוציא אחת לכמה שנים פיגוע קשה ביותר. בתחתית סולם הסיכונים, אך בעלי פוטנציאל איום והרג, הם סוררים ומחבלים בודדים. כאלה שקמו בבוקר וללא התרעה, יוצאים לבצע פיגוע.
"יום ראשון, שמונה בערב, קופץ בפייסבוק אדם שמצטלם עם רובה M-15 וכותב, 'מחר תזרח השמש לעתיד טוב יותר'. אתה מבין שהבן אדם הזה הולך לבצע פיגוע", סיפר אלבז. "מחר בשש בבוקר הוא יקום ויילך לבצע. יש לי כמה שעות למצוא איפה הוא גר. להכין כוח. ללמוד את השטח ולטפל בבעיה. לסכל את זה. יש לי מקרה כזה פעם בשבועיים. אנחנו קוראים לזה אירוע מתפרץ. לפני שבועיים, פלסטיני ביצע יום אחרי יום פיגועי דקירה בחיזמא. בערב. ולמחרת בבוקר. כשאתה לא עירני ולא עם יד על ההדק אתה חוטף. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה מעולה עם השב"כ. מהטובים שהיו לנו אי פעם. אין אנחנו והם וזה הכול ביחד".
ועדיין, למרות הלחימה נגד הטרור, צה"ל הגדול מכין את חטיבת בנימין ליום שבו הכול יתהפך והדבר הכי קרוב לאינתיפאדה שלישית יגיע. כמו הרגע שבו תתפרץ אלימות בלתי נשלטת ופרץ האירועים ירסק את התיאום הביטחוני, שבצבא נזהרים לא לדבר עליו יותר מדי."היה פה תרגיל לפני כחודש שבמסגרתו נערכנו לימי לחימה. האוגדה תרגלה את החטיבה. תרגלנו שביום אחד יש לך חמישה פיגועים, ומתחילים לההרג אזרחים וחיילים", סיפר אלבז, "במקרה כזה אתה צריך ליזום התקפות ולהביא עוד חיילים כדי להגן על הכול מהכול. ביהודה ושומרון אתה יכול למצוא את עצמך ביום אחד בהסלמה מטורפת".
עוד שיתף מפקד החטיבה וסיפר כי "מה שקורה בירושלים מאוד משפיע על האזור. בטח על בנימין, שהיא מטרופולין של יהודה ושומרון. אני אומר לכל מפקד פלוגה ומחלקה - ביום יום צריך לקיים שגרה ולהיות מוכן באחת להפוך קערה. הפרת סדר של 600 מפגינים יכולה תוך 3 דקות להפוך לקרב ירי מטורף. יש פה עשרות אלפי אוחזי נשק, ואם עכשיו הם מחליטים לצאת ולעשות פיגועים אז אז אתה באירוע רציני. העיר רמאללה מטעה. אתה יכול להסתובב ביום בקניונים, בתי קפה ובלילה תבוא למעצרים והכול מהתפך. החבר'ה הצעירים משולהבים".
אלבז משתף ומספר על אופיה הבלתי צפוי של העיר: "יש פה קניונים, מסחר, תיירות, בתי מלון, יש חמישה סניפי KFC, רק ברמאללה,ֿ בתי קפה ברמה גבוה, מותגים, עושים ג'וגינג עם כלב. 99% מהאנשים כאן רוצים חיים שלווים ושקטים". אבל השטח מבעבע ולכן יש פעילות קבועה. על הפוטנציאל לנפיצות אמר מפקד החטיבה כי "יש כאן שתי אוניברסיטאות. ביר זית ואבו דיס. כל שנה נפלטים אלפי סטודנטים ולא מוצאים עבודה. גם לפלסטינים אין עובדים. למה? המשכורת הממוצעת ברמאללה היא 1,800 שקל. בנאדם הולך לישראל מרוויח 8,000 שקל. למה לעבוד ברמאלה?".
"בסוף זה הכול כלכלה", סיכם מפקד החטיבה. "אבא שמביא למשפחה שלו 6,000 שקל בחודש ויכול להרשות לעצמו בית, אוכל טוב ומאפשר לילדים שלו חינוך טוב - זו משפחה שלא מחפשת בעיות. שתבין, הם אפילו לא מצליחים להוציא את הציבור לימי זעם והפגנות. הם ראו מה זה להתקע בפקקים ומחסומים, מה זה הפסקות חשמל. רמאללה היא כמו תל אביב, יש הכול מהכול. הם לא רוצים לחזור אחורה".