נציב הביקורת על הפרקליטות, השופט בדימוס דוד רוזן, דחה היום (שלישי) תלונה הנוגעת לעבירות הבנייה לכאורה של התובעת בתיקיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד ליאת בן ארי, לאחר שמצא שאין לו סמכות לטפל בה. עם זאת, רוזן כתב בהחלטתו כי "על משרתי הציבור לנהוג ולילך בזהירות, פן יראו כמי שנאה דורשים ולא נאה מקיימים, ובכך יסייעו, שלא מדעת, לדורשים לכרסם בכוחה של המערכת, הנתון לה על פי חוק".
לפני כחודשיים פורסם כי עו"ד ליאת בן ארי ובעלה חשודים כי פיצלו וילה שרכשו בראש העין, וביקשו היתר לכך רק לאחר שפקח איתר את חריגת הבניה בשטח. בנוסף עלו טענות לפיהן לשון המכרז על הקרקע קבע כי הדירה הייתה אמורה לשמש למגורי בני הזוג - אך הם ייעדו אותה להשקעה ולהשכרה.
בעקבות הפרסומים הוגשה תלונה לנציב רוזן. בן ארי, בתגובה, השיבה לרוזן כי יש לדחות את התלונה על הסף שכן היא אינה קשורה לתפקידה כפרקליטה, ולכן הוא אינו מוסמך לדון בה. יתרה מכך ציינה הפרקליטה הבכירה כי "התלונות הן חלק מהתארגנות ענפה וארוכת טווח, שמטרתה לרפות את ידיה בכל הקשור לתפקידה כפרקליטה, נוכח תפקידה כראש צוות התביעה בתיק הפלילי שהוגש נגד ראש הממשלה ונאשמים נוספים, ולהטיל מורא בלב הפרקליטים העושים במלאכה".
עוד בוואלה!
לגופן של הטענות ציינה עו"ד בן ארי כי הטיפול ברכישתו, הקמתו והשכרתו של הבית, ובכל היבט אחר הנוגע אליו, נעשה כולם על ידי בן זוגה. לדבריה, מטבע הדברים, היא עצמה אומנם חתומה על נטילת המשכנתא, והוא חלק מנכסיהם המשותפים, אולם העיסוק בנכס לכל אורך הדרך היה שלו.
בהתייחסה לעבירות הבניה עצמן, טענה בן ארי כי החריגות שנעשו הן ברף הנמוך ביותר, ומדיניות הוועדה המקומית בראש העין, שאף פורסמה באופן רשמי, תומכת בפיצולים כפי שנעשה בנכס ונוהגת, כדרך שגרה, לאשר בקשות מסוג זה. באשר לטענות בעניין המכרז והעמותה, מהתייחסותה של עו"ד בן ארי עלה,כי היא כלל לא חתמה על הבקשה להצטרף לעמותה, לא הייתה מעולם חברה בה, והיא אף איננה חתומה על המסמכים שצורפו למכרז.
בן ארי טענה בתגובתה לנציב כי עוד בטרם נערכו בשטח השינויים שאפשרו את הפיצול, בן זוגה פנה לגורמי העירייה והוועדה המקומית, בירר מולם את אפשרות הפיצול, ואת ההליך הנדרש לקבלת היתר. העבודות עצמן, כך לגרסתה, לא החלו בטרם הובהר לבן זוגה כי בקשה להיתר לפיצול צפויה להיות מאושרת תוך זמן קצר, והוא קיבל הנחיות על ההליך לקבלת האישור. בהתאם ובסמוך לכך, הוגשה על ידי בן זוגה בקשה להיתר בניה לשינויים האמורים ובקשה לאישור הפיצול כנדרש.
רוזן אכן הסכים כי הוא אינו הגוף המתאים לטיפול בתלונה על עבירות בנייה לכאורה, וכי הסמכות לכך נתונה לחלוטין לוועדה המקומית לתכנון לבניה בראש העין - שטרם סיימה את הטיפול בנושא. עם זאת, רוזן מצא לנכון לציין כי חובה על פרקליטים לנהוג על פי חוק ולהקפיד קלה כחומרה.
"לא ניתן שלא לומר בקול רם וברור, כי משרת ציבור, בטח ובטח משרת ציבור המכהן במשרה בכירה, מצווה להקפיד ולהיזהר בהליכותיו קלה כבחמורה, שלא רק בעת עשייתו בתפקידו הציבורי", כתב רוזן. "עיני הציבור נשואות אליו ואל כלל התנהגותו ואופן קיום החוק על ידו, והכל, ובצדק, ללא הנחות ומחילות".
הנציב אף המליץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לעגן חובה זו בהנחיות מתאימות. "חשוב כי היועץ המשפטי לממשלה, ראש וראשון לאנשי המשפט בשירות הציבורי, העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת, ונושא באחריות לשמירת שלטון החוק בכל רשויות השלטון, יאמר את דברו בחובה המוטלת על משרתי הציבור לשוות לנגד עיניהם כל העת, הציווי הבסיסי לשמור ולקיים החוק, ולטפח ההכרה כי המה משמשים במידה רבה אות ודוגמה לכלל האזרחים במדינה".
עוד הוסיף רוזן: "דברים נכוחים אלה יפים, ביתר שאת, בימים אלה, בהם המערכת המשפטית מהווה מטרה לחץ לשונם של המבקשים, על פני הדברים, לערערה ולכרסם במעמדה".
"אכן ראוי היה שהשינויים המסוימים שנעשו בבית כמו גם הפיצול לשתי יחידות דיור, ייעשו רק לאחר קבלת היתרים כנדרש, ועל כך עו"ד בן-ארי מצרה", כתב מפיה של הפרקליטה הבכירה.
"כך היה קורה, לדבריה, אילו הייתה מעורבת אישית בדברים מתחילת הדרך. יחד עם זאת, מדובר בחריגות בנייה ברף הנמוך, אם לא הנמוך מאוד, אשר כמותן נעשו בחלק גדול מהבתים במתחם, וזאת על בסיס הידיעה שהוועדה המקומית נוהגת ככלל לאשר שינויים אלה", הוסיף. "ובאשר לפיצול עצמו, אף נדרשת על פי החוק ככלל לאשרו. לדבריה, בן זוגה פעל בהתאם להנחיות הוועדה ולמדיניותה, עשה כל שנדרש על מנת לקבל היתר לפיצול, והשכיר את הבית על סמך ציפייה המבוססת היטב בדין, כמו גם במציאות התכנונית בראש העין, שהיתר פיצול יתקבל במהירות".
לפני כשבועיים פרסם רוזן החלטה הנוגעת לטענה כי פרקליטות המדינה ניסתה להשפיע על התביעה העירונית בראש העין, בקשר לעבירות הבנייה לכאורה בביתה של בן ארי. רוזן קבע כי עו"ד בת אור כהנוביץ', מנהלת המחלקה שאחראית מטעם היועמ"ש על הנחיית התובעים העירוניים, פעלה בהתאם לסמכותה כאשר שלחה מכתב לתביעה העירונית, ולא ניסתה להלך עליה אימים.
"עו"ד כהנוביץ' בחרה, ובצדק, שלא לעסוק בעניינה של עו"ד בן ארי, ומיקדה פעולתה אך למישור העקרוני, שאין חולק עליו, ושהינו בבחינת אבן ראשה בשיטת המשפט במדינת ישראל, כפי שפורט בהרחבה לעיל", כתב רוזן. "בעשותה כן, פעלה עו"ד כהנוביץ' על פי חובתה כמנהלת המחלקה להנחיית תובעים. על מנת להבטיח אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולשמור על עקרון השוויון בפני החוק בכל מקום בארץ, וכלפי כל אישה ואיש, ראוי ונדרש לשמור על עצמאות התביעה הכללית".