"דור אחד לאחר אושוויץ וההילה של היטלר עדיין נראית לעין" - כך מזהיר דו"ח חדש הסוקר את התעוררות כוחן של תנועות הימין הקיצוני באירופה, שפרסם החודש מרכז שמעון ויזנטל לחקר השואה בארצות הברית. תחת הכותרת "תנועות קיצוניות באירופה: מי היא מי ומה היא מה", מציג הדו"ח את תמונת המצב של פעילות תנועות קיצוניות המסיתות לשנאה וגזענות בכל מדינות היבשת, לרבות בריטניה, צרפת, נורבגיה, שבדיה, גרמניה, אוסטריה, ספרד, יוון, הונגריה, פולין, אוקראינה ורוסיה. כמו כן, הוא מפרט שורה של "תנועת שנאה" - מפלגות רשמיות, תנועות חוץ-פרלמנטריות וארגונים ממוסדים המחזיקות באידיאולוגיות לאומניות ועוינות כלפי מהגרים, מוסלמים, צוענים ומיעוטים אחרים, ובחלקן גם בעמדות אנטישמיות, ומזהיר כי "מחלתה העתיקה ביותר של אירופה - שנאת יהודים - שולחת גרורות באירופה הפוסט מודרנית של ימינו. או שהעולם המערבי יתעמת עכשיו עם הרוע, או שנראה את נכדינו צועדים על פי המנונים טוטליטריים חדשים".
הדו"ח מזהיר ממגמת התחזקות כוחן של מפלגות קיצוניות מימין ומשמאל, הפועלות בבתי פרלמנט שונים באירופה, ומציין בין היתר מפלגות בבריטניה, הולנד, בלגיה, גרמניה, אוסטריה, ספרד בולגריה ועוד המחזיקות באידיאולוגיות ימניות קיצוניות, אנטי איסלמיות, המתנגדות באופן נחרץ להגירה ולמהגרים עצמם וכיוצא בזה. במקביל, מתריע הדו"ח מ"הגל הגואה של פשעי שנאה ברחבי אירופה במהלך העשור האחרון - המכוון כלפי יהודים פי ארבעה יותר מאשר כלפי מוסלמים - מדגים את הקשר הבלתי נפרד בין דעות קדומות לבין התנהגות אנטישמית". הדו"ח מפרט שלל אירועי תקיפה אנטישמיים, כשהקטלני שבהם היה הטבח בטולוז במרץ השנה, יחד עם שורה של התקפות אלימות על יהודים ועל בתי קברות ומוסדות שונים של הקהילה במדינות שונות באירופה, ופעילות חבורות גלוחי ראש ניאו-נאצים בגרמניה, שבדיה, שוויץ ומדינות נוספות.
"חזונות הרסניים של עתיד המושרש בשנאה"
בפרט מתייחס הדו"ח לעליית מפלגת הימין הקיצוני "השחר המוזהב" בבחירות האחרונות ביוון, שמנהיגיה "מצדיעים בגאווה במועל יד", ומפלגת יוביק ההונגרית, השלישית בגודלה במדינה, שמנהיגה גאבור וונה "מתלבש במדי פשיסטים ומתבטא נגד הומוסקסואלים, צוענים ויהודים". הבחירות האחרונות בצרפת עוררו גם הן תשומת לב מיוחדת במרכז ויזנטל, המתייחס בדו"ח לכוחה העולה של מפלגת "החזית הלאומית" בראשות מארין לה פן ולשיעורי ההצבעה הגבוהים לימין הקיצוני (18%) ולשמאל הקיצוני (11%) בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות צרפת השנה. המכון הטיל ספק ביכולתו של הנשיא הנבחר פרנסואה הולנד "הסוציאליסט המתון, להצליח לנווט בבטחה את צרפת דרך הגל הגואה של הצרות הכלכליות והסכנות של התנועות הקיצוניות מימין ומשמאל".
חלק מהמפלגות והתנועות המוזכרות בדו"ח אינן מזוהות בהכרח עם עמדות אנטישמיות, אך נטען בו כי מגמת ההקצנה עצמה מעלה חשש כבד: "תנועות קיצוניות מימין ומשמאל המעוותות ומכחישות את ההיסטוריה בשם חזיונות הרסניים של עתיד המושרש בשנאה". בניגוד לטענות שהועלו בעבר, נטען בדו"ח, עוינותן וסלידתן של תנועות הימין הקיצוני במרכז ומערב אירופה מישראל והיהדות נותרה בעינן, ובכל מקרה "מטרידות לא פחות הן ההתכנסויות של הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני סביב האג'נדה האנטישמית הפוליטית". הדו"ח מסתייג במיוחד מקואליציות בינלאומיות ושיתופי פעולה הנוצרים בין המפלגות הקיצוניות, וכן מהחיבור הנפוץ בין מפלגות השמאל האירופיות לתנועות פרו-פלסטיניות וארגונים מוסלמיים-רדיקליים הפועלים תחת חסות המדינה.
"חוסר רצון מעכב הרשעת פושעי מלחמה נאצים"
בשנים האחרונות פרסם מרכז ויזנטל, הממוקם בלוס אנג'לס ופועל לחינוך לזכרון השואה ולסובלנות וכן לפיקוח וניטור על ארגונים ניאו-נאציים ואתרי שנאה באינטרנט, מספר דו"חות שהפנו אצבע מאשימה כלפי מדינות אירופה, ואוזלת ידן להעמיד לדין פושעי מלחמה נאצים. המכון, שהיה מעורב מאז הקמתו בסוף שנות ה-70 במעצר ובהעמדה לדין של למעלה מאלף פושעי מלחמה נאצים, קבע כי "חוסר רצון פוליטי הוא המכשול העיקרי להשגת צדק ולעיכוב חקירות והרשעות של פושעי מלחמה נאצים ברחבי העולם". גם בדו"ח הנוכחי, שחובר על ידי היועץ ההיסטורי של המכון, הרולד ברקמן, שב המכון ומדגיש את סירובן וכשלונן הפוליטי של מדינות שונות באירופה - ובעיקר ליטא, לטביה, אסטוניה ואוקראינה - להעמיד אותם לדין. מדינות אלו מואשמות בדו"ח בניסיונות לטיוח והשתקת השואה, שימוש ברטוריקה והתקפות אנטישמיות, הפגנות תמיכה ניאו-נאציות וקיום מצעדי הנצחה לגיבורים לאומניים מקומיים ממלחמת העולם השנייה שהיו מעורבים ברצח יהודים. במדינות אלה חל גם ריבוי של התקפות אלימות על יהודים או רכוש יהודי.
על רקע הטבח במחנה הקיץ בנורבגיה בשנה שעברה וחשיפת האידיאולוגיה הימנית-קיצונית שעמדה מאחוריו, וכן דעת הקהל הציבורית העוינת כלפי ישראל, גם מדינות סקנדינביה זוכות להתייחסות נכבדה בדו"ח - ובין היתר מפורטת פעילות של מפלגות פשיסטיות וארגוני ימין, מתקפות של בריונים ניאו-נאציים בבתי הספר, ופרסומים אנטישמיים בכלי התקשורת בשבדיה, נורבגיה ופינלנד. היחס האנטי-ישראלי כלפי נבחרת ישראל בטניס במסגרת משחק גביע דייויס בעיר השבדית מאלמו לפני כשנתיים מוזכר אף הוא בדו"ח, וכן התקפות ואיומים שספגו תומכי ישראל בעיר, השלישית בגודלה בשבדיה.
לקריאה נוספת
אנטישמיות באוסטריה: 34 קברי יהודים חוללו
רגע לפני היורו: בית עלמין יהודי הושחת באוקראינה
הונגריה: הושחתה אנדרטה לזכר קורבנות השואה בבירה
לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il