שעון הקיץ בישראל הסתיים הלילה (ראשון) ושעון החורף נכנס לתוקפו בהתאם להוראות משרד הפנים. בשעה 2:00 לפנות בוקר הזיזו אזרחי ישראל את מחוגי השעון שעה אחת אחורה לשעה 1:00.
עוד בנושא שעון הקיץ:
האם הארכת שעון הקיץ אכן תביא לחיסכון המובטח?
ישי קבע: שעון הקיץ יוארך, יעמוד השנה על 193 ימים
ח"כים: להאריך שעון הקיץ עד אמצע אוקטובר
שעון הקיץ נמשך השנה 193 ימים. בעקבות המלצת הועדה לבחינת שעון הקיץ, שמינה שר הפנים אלי ישי, לאחר מחלוקות רבות סביב הנושא בשנים האחרונות, גיבשה ממשלת ישראל הצעה לשינוי חוק הזמן, וסיומו יהיה במועדים קבועים כך שמדי שנה שעון הקיץ ימשך 193 ימים ללא קשר ללוח השנה העברי. הנושא יועלה לדיון במושב החורף של הכנסת.
בשנה שעברה עוררה הזזתו המוקדמת של השעון למחלוקת רבה. הזזזת השעון בשלב מוקדם בשנה עולה מאות מיליוני שקלים למשק הישראלי, מתוכם 55 מיליון שקל רק על הוצאות התאורה של משקי הבית - כך עלה מסקר שערכה אז מנכ"ל 'גיאוגרין' מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, ד"ר רינה דגני. על פי הסקר, מלבד עלות החשמל על התאורה, צפוי היה להיגרם גם נזק מצטבר של עשרות מיליוני שקלים כתוצאה מירידת תפוקת העובדים בשל העובדה ששעות היום מתקצרות. כמו כן הזהירה ד"ר דגני כי "בשל ההפחתה בשעת אור יום יש סיכון שגם מספר תאונות הדרכים יעלה".
בדו"ח הוועדה שהקים ישי נכתב כי "הוועדה בחנה את הנהגת שעון הקיץ במדינות שונות בעולם ולא מצאה אחידות בין המדינות השונות. הוועדה בחנה מחקרים שנערכו בעולם לגבי יתרונות שעון הקיץ מבחינת פריון עבודה, חיסכון באנרגיה, מניעת תאונות דרכים, מניעת תחלואה והתרחבות המסחר בעקבות הנהגת שעון הקיץ". לדברי מחברי הדו"ח, "ממצאי המחקר אינם חד משמעיים, אולם לא ניכרים יתרונות כלכליים להנהגת שעון קיץ".