לא נמצא פגם בהתנהלות המערכת בטיפול בעניינו של השופט מוריס בן עטר, שהתאבד לפני כארבעה חודשים כך קבע נציב התלונות על השופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אליעזר גולדברג. בדו"ח בנושא שהועבר אתמול (ראשון) לשר המשפטים, יעקב נאמן, ולנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, קבע השופט גולדברג כי ההחלטה להעביר את בן עטר לבית משפט מנהלי לאור הפיגורים הרבים שצבר בתיקים הייתה ראויה, כמו גם ההצעה שיפרוש מתפקידו.
עוד על התאבדות השופט בן עטר:
הותר לפרסום: השופט שהתאבד - מוריס בן-עטר
שופטים מתריעים: העומס בביהמש לא אנושי
ביניש לשופטים: עושים הכל כדי להקל העומס
אהרן ברק: לא ניתן למנוע ההתאבדות הבאה של שופט
בן עטר, שופט בית משפט השלום בירושלים, שם קץ לחייו בחניקה בביתו שבמכבים בחודש פברואר. ליד גופתו נמצא פתק בו נכתב: "עומס העבודה הכריע אותי". לאחר מותו התברר שזמן קצר קודם לכן הוצע לו לפרוש מכיוון שצבר פיגורים רבים בתיקים אותם ניהל, זאת על אף העובדה שהועבר מבית משפט השלום לבית המשפט לעניינים מקומיים, כדי להקל עליו.
נשיאת העליון בייניש ערכה בדיקה פנימית לאחר ההתאבדות, בה קבעה שלא נפל דופי בדרך הטיפול של הגורמים השונים במערכת המשפט בבן עטר. למרות הקביעה, היא ביקשה מהנציב לקיים בדיקה משלו. מהדו"ח עולה כי במאי 2009, כאשר מונתה השופטת שולמית דותן לתפקיד נשיאת בית משפט השלום בירושלים, היא ביקשה מכל השופטים להעביר לה רשימת תיקים הממתינים למתן פסקי דין. בן עטר העביר לה רשימה של כ-40 תיקים, שבחלקם הסתיים הדיון והוגשו הסיכומים עוד בשנת 2007. בעקבות זאת הוחלט לשחררו מכמה מתורנויות השופטים, וכ-50 תיקים שהיה אמור לטפל בהם הועברו לשופט אחר.
"ההנחה הכנה - הדבר יקל עליו"
בתחילת השנה שעברה הועבר בן עטר לבית המשפט לעניינים מקומיים, בעקבות הצעתה של השופטת דותן, כדי להקל עליו ולסייע לו להתגבר על הפיגורים. אולם, בתום השנה עדין לא הספיק לכתוב פסקי דין ב-44 תיקים. בעקבות זאת הציעו לו דותן ומנהל בתי המשפט, השופט משה גל, לפרוש מתפקידו, ולא תוגש בקשת בירור לגביו לנציב השופטים. בן עטר היה אמור להשיב על כך בתוך שבועיים. גולדברג כתב בדו"ח שאחד מחבריו של בן עטר סיפר כי בניגוד למה שפורסם בתקשורת, בן עטר לא חש מושפל מהמעבר לבית המשפט לעניינים מקומיים. עם זאת, התברר שלמרות שהעבודה בבית המשפט לעניינים מקומיים נחשבת לקלה יותר, ובחלק מהימים נקבעו בפני השופט כ-200 תיקים, מרביתם לא נידונו מסיבות שונות.
"לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות המערכת בטיפול בעניינו של המנוח לאחר שהתברר היקף התיקים שבהם היה עליו לתת פסקי דין", נכתב בדו"ח. "הצעת הנשיאה דותן למנוח לעבור לבית המשפט לעניינים מקומיים נעשתה על סמך הנחתה הכנה, כי הדבר יקל עליו ויותיר לו פנאי לכתיבת פסקי דין בתיקים של בית משפט השלום. כעולה מן הבירור, המנוח לא ראה בכך השפלה ואף התבטא כי ההעברה הייתה עבורו 'הצלה'". עוד כתב גולדברג, כי המערכת "נהגה במנוח בהתחשבות ועשתה מאמץ ניכר כדי לעזור לו". גולדברג הוסיף כי גם הצעת הפרישה אינה צעד חריג והופעלה כלפי שופטים אחרים. עם זאת, הוא ציין כי ייתכן שפרק הזמן שניתן לו להשיב על כך היה קצר מדי.
עם זאת, מתח גולדברג ביקורת על "האיחור הרב בו עמדה המערכת על מצב התיקים האמיתי אצל המנוח", אולם הביע תקווה כי בעקבות הטמעת מערכת המחשוב החדשה של בתי המשפט "נט המשפט", יש בידי הנהלת בתי המשפט ובידי נשיאי בתי המשפט נתונים אמיתיים על מצב התיקים של השופטים.