בג"ץ דחה הבוקר (חמישי) את העתירה שהגישו פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר עורכת הדין רות דוד-בלום, ושל פרקליטת מחוז תל אביב הנוכחית, אראלה אנטלר-סגל, נגד מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס. השתיים דרשו מבית המשפט לבטל את "המסקנות וההמלצות האישיות הפוגעניות" שנקבעו ביחס אליהן בחוות הדעת של מבקר המדינה בפרשת הנשיקה של השר לשעבר חיים רמון.
בחוות הדעת שפורסמה לפני כשנה קבע המבקר כי השתיים, יחד עם ראש יאח"ה לשעבר תנ"צ מירי גולן, והחוקר בתיק, סנ"צ ערן קמין, התרשלו באופן חמור וכתוצאה מכך לא הועברו לידי רמון תרשומות של האזנות סתר שביצעה המשטרה לשולה זקן, למתלוננת נגד רמון ולמפקדתה. הוא המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול צעדים משמעתיים נגד הארבעה.
דוד-בלום ואנטלר-סגל טענו, באמצעות עורכות הדין ארנה לין ויעל גרוסמן, כי המבקר חרג מסמכותו כאשר פנה ליועץ המשפטי לממשלה. עוד נטען בעתירה, שחוות דעת מהסוג שמבקר המדינה נדרש להכין אינה מהווה דו"ח ביקורת. המבקר התבקש בה להביא את עמדתו הנורמטיבית בנושא האזנות סתר ואת הסטנדרטים הראויים שיש לקבוע בנושא שעל הפרק, ולא לגבש מסקנות אישיות כלפי חקירות קודמות.
בנוסף, השתיים טענו כי המבקר קבע שהליקויים שהתרחשו לא בוצעו בזדון, ולכן, על פי העתירה, מדובר לכל היותר בטעות בהפעלת שיקול דעת מקצועי, שאינה עניין לביקורת של חוות דעת של המבקר, וודאי שלא מדובר בנושא לדין משמעתי. למען הסר ספק, השתיים גם טוענות שלא הייתה טעות בהפעלת שיקול הדעת.
"המבקר לא חרג מסמכותו"
בפסק הדין הבהירה השופטת מרים נאור, כי בג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על דו"חות או חוות דעת של מבקר המדינה, וכי לא הוכח כי מדובר במקרה חריג שמצדיק את התערבות בית המשפט. השופטת הוסיפה כי גם אם המבקר טעה כאשר קבע כי ישנו נוהל כתוב בפרקליטות המחייב אותה לדרוש מהמשטרה תוצרי האזנות סתר, אין בכך כדי להתיק התערבות שיפוטית. בפסק הדין מובהר שגם אם לא קיים נוהל כתוב, קיים נוהל משטרתי המחייב להעביר את החומרים לפרקליטות. לכן, בית המשפט הגיע למסקנה כי לא נמצא פגם מהותי בחוות דעתו של המבקר.
בפסק הדין נקבע עוד, כי המבקר לא חרג מסמכותו וכי הוא רשאי לבחון תלונות ספציפיות לגבי האזנות סתר. עוד הובהר, כי המבקר התייחס בחוות הדעת גם לתלונות אחרות שהוגשו בעניין האזנות סתר, אך מצא כי יש מקום לחקור לעומק רק את התלונה הנוגעת לפרשת חיים רמון.
"השאלה איננה אם העותרות הפרו נוהל, אלא כיצד היה עליהן לפעול והנה מפי העותרות וגורמים אחרים למדנו כי צריך היה לבקש את דפי הפקה (הדפים שהמשטרה מפיקה בעקבות האזנות סתר - ג.ג.)", כתבה השופטת נאור בפסק הדין. היא הוסיפה, כי "קו הגבול בין רשלנות וטעות בשיקול דעת הוא דק, אך השאלה אם הדברים הם בגדר רשלנות ממש או סתם טעות בשיקול דעת אינה מצדיקה את התערבותנו". השופט עוזי פוגלמן, שהסכים כי אין מקום לבג"ץ להתערב בדו"ח, הבהיר כי אי התערבות, אין משמעה אישור חוות דעת המבקר.
במשרד מבקר המדינה הביעו שביעות רצון רבה מהחלטת בג"ץ לדחות את העתירה. יחד עם זאת, הביעו במשרד מורת רוח מהדרך שבה פעלה פרקליטות המדינה, שסירבה לייצג את המבקר בעתירה והעדיפה מראש את עמדת שתי הפרקליטות. בכך כפתה למעשה על משרד המבקר לשכור עורך דין פרטי שייצג את המבקר תמורת סכומים גבוהים, על חשבון כספי ציבור. זאת, על אף ששתי ועדות קודמות, ועדת זיילר וועדת ברנר, וכן מבקר המדינה, מצאו ליקויים קשים בעבודת הפרקליטות בכלל, ובעבודתן של שתי הפרקליטות בפרט, בפרשה.
עורכי הדין ארנה לין, יעל גרוסמן וברק כלב הגיבו בשם העותרות ואמרו כי "בית המשפט העליון קובע בהחלטתו שנפלה טעות בחוות דעת המבקר לעניין קיומו של נוהל המחייב את הפרקליטות לבחון את דפי ההפקה. למרות זאת הוא החליט לא לפסול את חוות דעת המבקר, דבר הנעשה במקרים חריגים ביותר, בין היתר משום שהדו"ח לא קבע שיש פגם בטוהר המידות של העותרות. בין הסיבות לאי התערבותו מנה בית המשפט העליון את העובדה שחוות דעת המבקר איננה פסק דין ואין לה תוקף מחייב. השופט פוגלמן אף הדגיש שאי התערבות אין משמעה אישור חוות הדעת של המבקר לגופה. בית המשפט הדגיש את העובדה שהיועץ המשפטי החליט שלא לנקוט בהליכים כנגד העותרות, שעו"ד סגל - אנטלר מונתה לפרקליטת מחוז ועו"ד רות דוד - בלום פרשה בלי כל קשר לחוות הדעת. העותרות שמחות על כך שבית המשפט העמיד את החלטות המבקר בפרופורציות המתאימות, ועל כך שהוא תיקן את הטעות העובדתית שנפלה בדו"ח. הן רואות בהחלטה זו סוף פסוק".
עוד באותו נושא:
לא יינקטו צעדים נגד המעורבים בתיק רמון
המבקר: המשטרה מאזינה למאות אלפי שיחות
האזנות הסתר: עימות חריף בין רמון ללדור