מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק נציבות תלונות הציבור על הפרקליטות של שרת המשפטים איילת שקד ושל ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), ולפיה ימונה נציב שיברר תלונות על פרקליטים. ההצעה קובעת כי שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון פנים והיועץ המשפטי לממשלה, ובהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יוכל למנות את הנציב ויוסמך להעבירו מתפקידו. הנציב יוסמך גם לבירור תלונות על היועץ המשפטי לממשלה ועל יחידת התביעה המשטרתית, אך התביעה הצבאית נותרה מחוץ לחוק.
החוק קובע בנוסף כי הנציב לא יברר תלונות לפי שיקול דעתו המשפטי של פרקליט, ואם תתעורר שאלה הנוגעת לשיקול דעת משפטי, הוא יפנה ליועץ המשפטי לממשלה שיכריע בשאלה. הביקורת המערכתית על הפרקליטות תבוצע על ידי מבקר המדינה באמצעות צוות מיוחד שיוקם למטרה זו.
"למערך התביעה וייצוג המדינה בערכאות חלק חשוב ומשמעותי במערכת אכיפת החוק. מערך זה הוא חלק מבסיס דמוקרטי איתן", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הגופים והיחידים הנמנים על מערך זה נדרשים להפעיל שיקול דעת מקצועי ובלתי תלוי. ואולם, דווקא משום חשיבות אמון הציבור בגופים אלה, יש להכפיפם לביקורת, שכן אין אדם החף מטעויות ואין מערכת שאינה דורשת תהליך הפקת לקחים".
עוד בנושא:
מי יפקח על השוטרים? הסעיף השנוי במחלוקת של ארדן ושקד
מבקר המדינה בביקורת חריפה נגד שקד: "פוגעת במעמד ובסמכות"
שקד הציגה את המתווה לעיגון נציבות הביקורת על הפרקליטות בחוק
לאחר העברת הצעת החוק אמרה שרת המשפטים איילת שקד כי הביקורת במסגרת החוק החדש נועדה כדי להשתפר. "ביקורת היא לא על מנת למצוא אשמים, אלא על מנת להשתפר. צריך ללמוד מתרבות התחקירים בחיל האוויר. אחרי כל גיחה עושים תחקיר. זו מטרת החוק", אמרה. "אנשי פרקליטות המדינה עושים עבודה חשובה ביותר בבתי המשפט ובהגנה על החוק והצדק. עם זאת, מרוכז בידיהם כוח אדיר ונכון שיהיה גוף ביקורת עם קשב לאזרח. בחודש הקרוב אמנה נציב חדש שיחליף את הנציבה הילה גרסטל, אשר ביססה את נציבות הביקורת. אני גאה שזכיתי להביא חוק המעגן את פעילותו של הגוף ומניח יסודות טובים להמשך עבודתו לאורך שנים רבות".
"נציבות הביקורת עוסקת בעיניי בדמוקרטיה. תנאי יסודי בדמוקרטיה הוא אמון הציבור במערכות ובמיוחד במערכות אכיפת החוק, שמחזיקות את חירותו של האדם במדינה דמוקרטית", אמרה לבני בתגובה להעברת החוק. "אין אדם מעל החוק ואין גוף שחסין מביקורת. לא רק שאני לא רוצה לרפות את ידיהם של אנשי הפרקליטות אלא לחזק אותם ואת אמון הציבור בהם".
הצעת החוק של שקד אושרה לאחר שרוככה ואוזנה מאז אישורה בוועדת השרים לחקיקה, שגרר ביקורת רבה בקרב הפרקליטות ולשביתה בת שבועיים של הפרקליטים. שביתתם של הפרקליטים הופסקה באמצעות צווים שהוצאו בידי בית הדין לעבודה לבקשת שקד.
גם מבקר המדינה יוסף שפירא לא חסך שבטו מתהליך ניסוח החוק, ומתח ביקורת חריפה על כך שהודר מההליך. הוא כינה את חלק מסעיפיו "תמוהים" ושלח מכתב לשקד שבו כתב כי ראוי היה לשלב את משרד המבקר בהליך החקיקה, וזאת "כדי למנוע פגיעה אפשרית כלשהי במעמדו ובסמכויותיו של מבקר המדינה".
החוק החדש מתבסס בעיקרו על ממצאי דוח מבקר המדינה לשעבר אליעזר גולדברג שהמליץ על פיצול גוף הנציבות. השופטת בדימוס הילה גרסטל, שעמדה בראש הנציבות, התפטרה מתפקידה בתום סכסוך ארוך עם ארגון פרקליטי המדינה וצמרת משרד המשפטים, שביקרו את התנהלותה וטענו כי היא חרגה מסמכותה. התפטרותה הגיעה לאחר שפורסם כי החוק החדש של שקד יפצל בשנה השנייה לתוקפו את מערך הנציבות, ויפריד בין האגף הפרטני שיישאר כגוף חיצוני, לבין האגף המערכתי שיוכפף ליחידת ביקורת פנימית במשרד המשפטים.
מוועד הפרקליטים נמסר בתגובה לאישור החוק: "חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נועד להסדיר את פעילות נציבות הביקורת, תוך מתן הגנות לכלל מייצגי המדינה בערכאות. החוק הוא פרי של הליך חקיקה רציני, מקצועי ומעמיק שנערך בוועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת בסוגיה חשובה זו. ארגון הפרקליטים מקווה כי החוק החדש יאפשר למייצגי המדינה בערכאות להמשיך בעבודתם החשובה עבור הציבור".