לקראת הכרעת בג"ץ: דוח חדש של ארגוני זכויות אדם מעיד על לחצים שמופעלים לעידוד עזיבה מרצון ולשינויים שנעשו במתקן השהייה חולות במטרה להקשות על חיי מבקשי המקלט השוהים בו. "המוקד לפליטים ומהגרים" ו"רופאים לזכויות אדם" עוקבים אחר המתרחש במתקן השהייה חולות ממועד הפעלתו בתחילת השנה. הדוח הנוכחי מצביע על שינויים שנעשו במקום ועל ליקויים שקיימים כבר זמן מה. בימים הקרובים צפוי להכריע בג"ץ בעתירת ארגוני הסיוע נגד תיקון החוק למניעת הסתננות, לפיו מבקשי מקלט שנכנסו לישראל שלא כחוק יכלאו לשנה, ומבקשי מקלט מהערים יועברו למתקן חולות ללא מועד שחרור.
לקריאה נוספת:
לא פושע, אבל בכלא | דעה
תושבי דרום תל אביב מחו: "חיים בכלא בגלל המסתננים"
דוח: ישראל נחושה להשקיע בכליאת פליטים שלא כחוק
"המלצתנו לעתיד אינה נוגעת לתנאי החיים במתקן, אלא לעצם קיומו" אמרו בארגונים, "אין דרך להכשיר את כליאתם של מבקשי מקלט במתקן בלב מדבר. ביטולו של התיקון הרביעי לחוק למניעת הסתננות, שחרורם של כל מבקשי המקלט מכלאם ובדיקה פרטנית של בקשות מקלט הם הדרכים היחידות לעמוד בהתחייבויות המוסריות שלקחה על עצמה ישראל בחותמה על אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים".
הדוח מתאר עלייה בהיקף הלחצים שמפעילים עובדי רשות האוכלוסין על מבקשי המקלט לעזיבה "מרצון". מחודש יולי מתארים דיווחים שנאספו על ידי הארגונים עלייה בהיקף הלחצים, כשעובדים לובשי מדים או בגדים אזרחיים מסתובבים במתקן ובמהלך שיחות חולין ממליצים למבקשי המקלט להירשם לעזיבה מרצון כדי שיקבלו מענק עזיבה של 3,500 דולר, לפני שזה ייפסק.
עוד עולה מהדוח כי באחרונה הוצבו מגבלות על חופש התנועה של המוחזקים. כך, בחודש יוני הוצבו במתקן מעברי קרוסלה בין האגפים השונים, שהמעבר בהם מתאפשר באופן ביומטרי בלבד, על ידי מתן טביעת אצבע. "המוקד לפליטים ולמהגרים" לא הצליח לקבל הסבר לשינוי, ולא קיבל תשובה על המקום שבו נאגר המידע בדבר תנועתם של מבקשי המקלט, אם בכלל.
שינויי נוסף שנועד להקשות על חיי השוהים במתקן, לפי הדוח, הוא קיצוץ בדמי הכיס של השוהים בחופשה חריגה. דמי הכיס שמקבלים השוהים מידי יום עומד על 16 שקל לאדם. מעדויות שהתקבלו ב"מוקד לפליטים ולמהגרים" עולה כי בחודש שעבר החל ניכוי דמי כיס של הימים בהם המוחזקים שהו מחוץ למתקן, זאת במידה שאושרה להם חופשה חריגה או יציאה לטיפול רפואי. כמו כן, החל קיצוץ עקב הטלת קנסות שרירותיים. על פי העדויות, מבקשי מקלט רבים במתקן נקנסים מבלי שהוסבר להם כלל איזו עבירה ביצעו, וזאת בניגוד למפורט בחוק.
ליקוי נוסף העולה בדוח הוא העדר הגדרה ברורה בחוק לטיב שירותי הבריאות במתקן ולאחראים לסיפוקם. לפי מחברי הדוח, ריבוי הגופים השונים הפועלים ואחראים למוחזקים עלול לפגוע בבריאותם בהעדר נהלים ברורים וחלוקת סמכויות הגופים. חלק מהגופים האחראיים עליהם הם שירות בתי הסוהר, רשות האוכלוסין וההגירה, חברת פרטית המספקת את שירותי הרפואה במקום ומשרד הבריאות. עוד עולה כי על אף שרבים מהמוחזקים סובלים ממצב נפשי קשה עקב טראומות שעברו טרם בריחתם ובמהלכה, במקום אין נוכחות של פסיכיאטר והכליאה הבלתי מוגבלת וחוסר התקווה רק מחמירים מצבם.
לצד זאת, מתאר הדו"ח כמה שיפורים בתנאים הפיזיים במתקן. לדוגמה, צומצמה הצפיפות באופן משמעותי, אם כי הדבר נובע מהעברתם של 756 מבקשי מקלט לכלא "סהרונים" לאחר דיכוי צעדת המחאה לניצנה. מחברי הדוח מדגישים כי על אף השיפורים שנעשו במקום, מסגרת "מתקן שהייה פתוח" מאפשרת לרשויות להתנער מאחריות למצבם של המוחזקים בטענה שאינם עצורים, ובה בעת לשלוט בכל תנועותיהם ולנהל את כל אורחות חייהם.
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com