"בצער רב, אני נאלץ להשיב את העיטור שקיבלתי כאות הערכה ממדינת ישראל", כך פתח הנק זנולי, חסיד אומות העולם תושב האג, את מכתבו לשגריר ישראל בהולנד. זנולי, שהציל יחד עם בני משפחתו נער יהודי שכל משפחתו נספתה בשואה, החליט לוותר על מדליית הכבוד שהוענקה לו לאחר שבני משפחתו נהרגו בהפצצה בעזה במהלך מבצע "צוק איתן".
בשנת 1943, זנולי הבריח את הנער אלחנן פינטו, בן 11, לכפר איימנס, שם התחבא במשך שנתיים. "זנולי היה מודע היטב לסיכונים שבהסתרת צעיר יהודי בבית המשפחה, אך חש חובה מוסרית לעשות זאת", נכתב עליו בארכיוני יד ושם, "אלחנן זכה לבית חם ואוהב עמם". לאחר ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית בשנת 1945, דודו של פינטו העביר אותו לבית יתומים יהודי, ובשנת 1951 הוא עלה לישראל.
מלחמה בדרום - הכותרות האחרונות בוואלה! חדשות:
ראש המשלחת הפלסטינית: הוסכם על פתיחת המעברים
המלחמה השנייה בדרום: "אנשי המנהרות" יוצאים למאבק
המתווה המצרי: יופסק ירי הרקטות; ישראל תסייע בשיקום עזה
"אחותי איבדה את בעלה, שהוצא להורג בדיונות של האג בשל מעורבותו בהתנגדות", כתב זנולי, בן 91, במכתב שמסר השבוע לשגריר הישראלי, "אחי איבד את ארוסתו היהודייה, שגורשה לבל שוב. נוכח הרקע הזה, מזעזע וטראגי במיוחד שהיום, ארבעה דורות לאחר מכן, משפחתנו מתמודדת עם רצח קרובינו בעזה רצח שבוצע על ידי מדינת ישראל".
ב-20 ביולי, תקיפה אווירית של צה"ל הביאה למותם של שישה מבני משפחתו של זנולי. בתה של אחייניתו, דיפלומטית הולנדית, נשואה לכלכן הפלסטיני איסמעיל זיאדה, שאיבד את שלושת אחיו, את גיסתו, את אחיינו ואת אשתו לשעבר של אביו.
זנולי הוא אחד מרבים באירופה שהיו תומכים נלהבים בהקמתה של המדינה היהודית ב-1948 והפכו עם הזמן למבקריה הגדולים ביותר. זנולי, עורך דין בגמלאות, הדגיש כי התנגדותו היא למדיניות הממשלה, ונובעת מעקרונות הומניים, שהובילו גם להתנגדותו למעשי הנאצים בשואה ולתמיכתו במדינת ישראל.
"השבתי את המדליה שלי כי לא הסכמתי עם מה שמדינת ישראל עושה למשפחתי ולפלסטינים", סיפר זנולי בריאיון לניו יורק טיימס, והדגיש כי הצהרתו היא "נגד מדינת ישראל בלבד, לא נגד הישראלים. יהודים הם חברינו". לדבריו, הוא לא הביע את הביקורת שלו כלפי ישראל עד ששמע כי משפחתו בין קורבנות הלחימה.
ד"ר חסן זיאדה, בן 50, ממשפחתו של בעלה של בת אחייניתו של זנולי, סיפר כי הוא העריץ את מעשיה של המשפחה ההולנדית ומאבקם במהלך מלחמת העולם השנייה "נגד אפליה ודיכוי באופן כללי, ונגד דיכוי יהודים באופן ספציפי". הוא הוסיף: "עבורם, זה כואב לראות שהאנשים עליהם הגנת ושעבורם נאבקת הפכו לתוקפים".
זיאדה הדגיש כי בני משפחתו לא היו מעורבים בלחימה נגד ישראל. מצה"ל לא נמסר אם בית המשפחה נפגע במכוון.
ביד ושם קיבלו את החלטתו של זנולי "בצער", אולם הדגישו: "זו בחירתו". במכתבו, הבהיר זנולי כי שמירה על אות הכבוד מממשלת ישראל יהווה "פגיעה בזיכרון אמי האמיצה", והוסיף כי משפחתו "תומכת נלהבת בעם היהודי ובבקשתו לבית לאומי", אולם לטענתו, "לפרויקט הציוני יש מרכיב גזעני בשאיפתו להקים מדינה רק ליהודים".
זנולי אף התייחס לגירושם של פלסטינים במהלך מלחמות ישראל כ"טיהור אתני", וטען כי ישראל "ממשיכה לדכא את הפלסטינים בשטחים הכבושים".
בסיום מכתבו, הוסיף: "הדרך היחידה לפתור את שאלת העם היהודי בישראל היא הענקת זכויות והזדמנויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות שוות לכל בני האדם החיים תחת שליטת מדינת ישראל. למרות שהתוצאה תהיה מדינה שאינה רק ליהודים, זו תהיה מדינה של חסד, אשר על בסיסו אוכל לקבל את תואר 'חסיד אומות העולם' שהענקתם לי ולאמי". במקרה כזה, הוא ביקש, "אנא צרו קשר עמי או עם משפחתי".