ב-48 השעות האחרונות, שעה שהלחימה בעזה ממשיכה להתנהל, נראה שמישהו בירושלים התבלבל והחליט לפתוח חזית שנייה - לא נגד חיזבאללה בצפון, אלא נגד הממשל האמריקני. שורה של הדלפות, עלבונות ואמירות חסרות אחריות מאיימת על מערכת היחסים החשובה ביותר של ישראל - דווקא בעת שבה אנו זקוקים לה במיוחד.
האמריקנים עשו לא מעט טעויות במהלך סבב הלחימה הנוכחי. הם ספגו על כך ביקורת רבה מהתקשורת הישראלית, כולל כאן בוואלה! חדשות. הם טעו כשהעדיפו את קטאר ואת טורקיה הקיצוניות על פני מצרים המתונה, הם טעו כשגיבשו הצעה להפסקת אש שחיזקה את חמאס והחלישה את אבו מאזן, והם טעו גם בהתנהלות הפומבית כלפי ישראל, אבל ביומיים האחרונים מי שטועים ובגדול הם גורמים בכירים בצד שלנו, שיוצרים עימות מיותר ומזיק עם הממשל.
הטעות הראשונה הייתה החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבוע שעבר לקיים בקבינט המדיני-ביטחוני הצבעה על הצעת הפסקת האש של קרי. ברגע שהתברר שההצעה הבעייתית לא זוכה לתמיכתו של שום שר, אפילו לא של ציפי לבני ויאיר לפיד ה"מתונים", נתניהו צריך היה להודיע לשר החוץ של ארצות הברית שאת הדבר הזה הוא לא יכול להביא להצבעה בקבינט, ולכן יש לגבש מסמך חלופי. במקום לדחות את ההצעה באופן רשמי, ישראל הייתה יכולה להשהות את ההחלטה בנושא ולתת לאמריקנים הזדמנות נוספת לגבש טקסט הוגן יותר.
מבצע "צוק איתן" - כותרות אחרונות:
מוחמד דף במסר נדיר: "לא תופסק האש בלי הסרת המצור"
200 מטרות ביממה: חיל האוויר תוקף יעדים בעזה
תיעוד: פיצוץ של מנהרה שהובילה מעזה לישראל
מרגע שהתקיימה הצבעה, ועוד כזו עם תוצאה יוצאת דופן כל כך, היה ברור שהעניין ידלוף לתקשורת ושהמבוכה עבור קרי תהיה גדולה. אם לא הספיקו ההדלפות עלומות השם מתוך הקבינט, נכנס לזירה השר יובל שטייניץ, שאישר לרשת CNN את הפרסומים על "דחייה פה אחד" של מתווה הפסקת האש. קרי, שלא היה מודע לדבריו של שטייניץ, הכחיש את הדיווחים וטען שלמיטב ידיעתו כלל לא התקיימה הצבעה בקבינט, מה שהוסיף נופך של הדחקה לכישלונו המחפיר באותו הערב.
בתחילת השבוע הגיע הגל השני של המתקפה על הממשל האמריקני, בדמות שורת פרסומים שגורם אמריקני בכיר הגדיר כ"בלתי-מדויקים ופוגעניים", על הצעתו של קרי להפסקת אש. ההסברים שלפיהם מקור המתקפות אינו בממשלה בירושלים אלא בעיתונות הישראלית לא שכנעו את האמריקנים, בייחוד לאחר ששרים וחברי כנסת מהימין יצאו בהצהרות חסרות אחריות על שיחת הטלפון בין נתניהו לאובמה ("שיעזוב אותנו בשקט", "צריכים הפסקת אש מארצות הברית").
שגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר יצא להגנתם של קרי ואובמה בניסיון לבלום את ההתדרדרות. הוא אמר כי ישראל מעריכה את מאמציו של קרי להביא להפסקת אש והודה לממשל אובמה על תמיכתו הנדיבה בפרויקט "כיפת ברזל", שעבורו ביקשה ישראל לאחרונה מארצות הברית 225 מיליון דולר בכספי הסיוע. עם זאת, דווקא אז, כאשר "סבב הלחימה" נראה לקראת סיום, הוטלו לזירה שתי פצצות כבדות משקל, שהעלו מחדש את מפלס הדם הרע בין הצדדים.
הראשונה הייתה ההודעה בשם "גורמים בלשכת ראש הממשלה", על כך שג'ון קרי טעה והטעה כשטען שנתניהו ביקש ממנו לסייע בהשגת הפסקת אש. שיקולים פוליטיים (בנט, ליברמן) גרמו לכך שישראל הרשמית הציגה את שר החוץ האמריקני כאוויל מוחלט, או גרוע מכך - כשקרן. אם ישראל מעריכה כל כך את מאמציו של קרי להביא להפסקת אש, כפי שאמר השגריר דרמר, מדוע היה דחוף כל כך להשפיל אותו?
הפצצה השנייה הייתה הפרסום של תמליל שיחת הטלפון בין אובמה לנתניהו בערוץ הראשון. העובדה שהכחישו את הפרסום באופן נחרץ ומתואם בבית הלבן ובלשכת ראש הממשלה אמנם מעידה על תיאום בין דוברי שתי הממשלות, אבל אין להסיק מכך שהמשבר מאחורינו.
כעת מעסיקה את הממשל האמריקני השאלה מי הדליף את התמליל. מטרת ההדלפה, לעומת זאת, ברורה לחלוטין: הסבת נזק משמעותי לנשיא אובמה והצגתו כעוין לישראל ואוהד את חמאס.
ארצות הברית מספקת לישראל כיפת ברזל כפולה
הטעויות הרבות של הממשל האמריקני בסבב הנוכחי מצדיקות ביקורת מצד ישראל, בחדרים הסגורים וגם בשיח הציבורי, אבל איש אינו מרוויח מהפיכת הביקורת לאישית ולמכוערת. בסיומו של המבצע, שעדיין אינו נראה באופק, תזדקק ישראל לארצות הברית יותר מתמיד, כמי שמספקת לה כיפת ברזל כפולה - גם נגד הרקטות, וגם נגד הניסיונות לבודד את ישראל בעולם ולהאשים אותה בפשעי מלחמה. תמיכת ארצות הברית קריטית גם בתחומים רגישים יותר, כמו אמצעי החימוש המתקדמים של חיל האוויר.
המערכה הנוכחית נגד חמאס קשה וכואבת, ומותר לישראל להביע אכזבה מתחושתה שהממשל האמריקני אינו מבין לעומק את מצוקותינו, אבל חשוב לזכור שהמערכות הבאות, בין בזירה הבינלאומית ובין בשדה הקרב, יהיו מסובכות וגורליות לא פחות. אנחנו זקוקים לארצות הברית לצדנו. בהמשך להתבטאויות ששמענו השבוע נגד אובמה, אפשר לומר שאנחנו בהחלט זקוקים ל"הפסקת אש" עם ארצות הברית - כדי שלא נגיע חלילה למצב שבו הנשיא מחליט "לעזוב אותנו בשקט".
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il