על רקע יום האוקיינוס הבינלאומי, בימים אלה מתקיים זו השנה השנייה "שבוע אדם וים" בחופי ישראל. לרגל השבוע החגיגי שעורכות רשות הטבע והגנים והמועצה לישראל יפה, הן אפשרו להציץ גם במקומות שלא נחשפו בעבר לציבור במה שעתיד להיות מוכרז כשמורת הטבע הימית בראש הנקרה, הצפויה להפוך לשמורה הימית העמוקה והגדולה ביותר בישראל. ההכרה בחשיבות ההכרזה מצד מוסדות התכנון באה על רקע האיומים ההולכים וגוברים על ערכי הטבע הימיים הנובעים מתנופת פיתוח התשתיות וקידוחי הנפט בים התיכון בשנים האחרונות, אבל גם מהדיג המאסיבי שכילה את רוב הדגים החיים בים התיכון.
בשונה משש שמורות הטבע הימיות האחרות בישראל, שגבולותיהן נמצאות במרחק של 300 מטרים עד שני ק"מ מקו החוף, גבולותיה של השמורה הימית בראש הנקרה ירחיקו אותה למרחק של 16 ק"מ מקו החוף. היא כוללת את מגוון הנופים הימיים העשירים ביותר ברצועת החוף של ישראל, ובו בין היתר מדבריות חוליות, רכסי כורכר, קניון תת-ימי מרשים ביותר הצולל לעומק של קילומטר ואיים. "השמורה בראש הנקרה כוללת מגוון של בתי גידול והחשיבות בשמירתם היא בין היתר לאפשר לכלל המינים החיים בה להתרבות", הסביר הפקח הימי של רשות הטבע והגנים בגליל המערבי, אייל מילר. "השמורה תכיל בית גידול של מים רדודים ובית גידול של מים עמוקים, והם יגיעו לעומק של עד קילומטר. בתוכה יש קניון תת-ימי ענקי שיורד מעומק של 60-70 מטר לעומק של קילומטר". לדברי מילר, יהיה זה הקניון היחיד מסוגו ברצועת החוף של ישראל.
עוד סיפורי טבע וסביבה:
נכנע לחום הישראלי: עץ הערמון של אנה פרנק מת
מדוע מסתירים תאגידי המים מידע על זיהום מפעלים?
קרחון הגדול פי 8 ממנהטן משייט באוקיינוס הדרומי
"ערך טבע ונוף ייחודי נוסף הוא קו החוף הקדום הנראה מעל פני המים בצורת האיים נחליאלי, שחף, תכלת ואי האהבה, היושבים על מצוק היורד מעומק של שלושה עד ארבע מר לעומק של 30 מטר", הוסיף מילר. "בקטע הזה ניתן למצוא עושר של החי התת-ימי. אמנם לא ידוע לנו על מינים ימיים שלא קיימים במקומות אחרים, אבל הכמות והגודל של המינים הללו עולה בהרבה על מקומות אחרים. יש פה, בין היתר, לובסטרים הנמצאים בסכנת הכחדה, צבי ים חומים וירוקים שגם הם בסכנת הכחדה, כמויות גדולות במיוחד של דגי לוקוס וחתולי ים שקשה מאוד למצוא במקומות אחרים".
"אם לא נפעל, הים התיכון ידמה לים המלח"
תהליך ההכרזה על השמורה הימית בראש הנקרה נמשך כבר שבע שנים, וכעת הוא מגיע לישורת האחרונה לקראת אישור התכנית במועצה הארצית לתכנון ולבנייה ובמועצת שמורות וגנים. עם זאת, למרות המגמה החיובית בתחום זה, פחות מ-1% משטחי המים הטריטוריאליים של ישראל מוכרים היום כשמורות טבע ימיות מוכרזות. זאת שעה ששליש משטחיה היבשתיים של המדינה מכילים שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים.
מנכ"ל רשות הטבע והגנים, ישראל גולדשטיין, הסביר כי זוהי השמורה הראשונה מתוך חמש שמורות ימיות שהרשות דורשת לאשר להכרזה. "את כל הטעויות שניתן לעשות העולם עשה בים התיכון כמות התחבורה, הדיג והתשתיות גדולה על הים הזה", הסביר גולדשטיין. "אם לא נעשה משהו משמעותי בתוך 40 שנה, הים התיכון יהיה דומה לים המלח".
"הים התיכון אחראי ליותר מ-50% מהחמצן שאנו נושמים, ובלעדיו היה פה חם הרבה יותר, אולם אנחנו רואים בו מקור למזון ואנרגיה בלבד", הוסיפה האקולוגית הימית של רשות הטבע והגנים, ד"ר רות יהל. "במקרה של נזק סביבתי ייקח לים כמאה שנים להתנקות, ולכן חשוב לשמור עליו ולשקול היטב את המשמעויות של כל פעילות בו".
בדומה לשמורות טבע יבשתיות, גם בשמורות הטבע הימיות אסור להקים תשתיות ימיות ואסור לדוג, זאת במטרה להגן על ערכי הטבע החיים בתוכן. על רקע ההרחבה הניכרת של השמורה הימית בראש הנקרה ותהליכים להרחבה דומה בחמש שמורות ימיות נוספות, החלה רשות הטבע והגנים להכשיר פקחים ימיים ולגייס ציוד מיוחד מתאים לצורך האכיפה, הכולל בין היתר סירות וציוד צלילה מיוחד.
ברשות הטבע והגנים ובמועצה לישראל יפה, העורכות פעילויות להגברת מודעות הציבור לשמירה על ערכי הטבע הימיים בשבוע "אדם וים", מקווים כי המסרים יצליחו לחלחל במהירה גם לציבור. "העלייה במודעות לנושאי סביבה שחלה בשנים האחרונות בקרב הציבור הישראלי ובכלי התקשורת פסחה על הים", טען מנכ"ל המועצה לישראל יפה, אשל סגל. "המודעות שלנו כציבור לחי ולצומח בים היא אפסית, ולכן תכניות בעלות משמעות, כגון הקמת אי מלאכותי מול חופי תל אביב וקידוחי תשתית וגז בים, אינן זוכות לרמת עניין ומודעות שווה לזו של תכניות תשתית ביבשה".
(עדכון ראשון: 21:15)