בית הספר היסודי "הרצל" ביהוד שבו למדו שתי הבנות שנמצאו אתמול ללא רוח חיים בבריכה ביתית בסביון כינס הערב (רביעי) את כל התלמידים וההורים לשיחה עם צוות בית הספר והשירות הפסיכולוגי על רקע המקרה הקשה. זאת, בשעה שטרם ברור מה הוביל למותן הטראגי של השתיים, בנות 12, ששמותיהן עדיין אסורים לפרסום.
עוד על הטרגדיה בסביון:
תיעוד: זו בריכת המוות בה נהרגו הילדות בסביון
הערכה: הילדות הורעלו למוות בבריכה בסביון
מתחזק החשד שהילדות התחשמלו: "לא הגיוני שבנות 12 יטבעו"
הורים וילדים מכל שכבות הגיל והכיתות הצטופפו במעגלים ברחבת בית הספר המומים. הם דיברו ביניהם על דרכים להתמודדות עם המקרה הנורא ובעיקר ניסו להבין כיצד מספרים לילדים. הילדים הקיפו את שולחן הנרות שהכינו המורים, הדליקו נרות, התחבקו וגם צילמו את המאורע.
בהמשך נכנסו ההורים והילדים לשלוש כיתות שונות, לפי שכבות הגיל, ושמעו לייעוץ חינוכי של יועצת בית הספר בנוכחות סגל המורים על המקרה, כיצד להתמודד עם הרגשות והתחושות הקשות שילוו את בית הספר בימים הקרובים וביתר שאת ביום א', כשישובו לספסל הלימודים לאחר סיום חופשת שבועות. תלמידים רבים סיפרו לוואלה! חדשות כי שמעו על המקרה באמצעות הודעת ווטסאפ.
אדווה קונטנטה, אמא לנועם, תלמיד כיתה ה' בבית הספר סיפרה כי הכירה את אחת הבנות. "אנחנו דור שני בעיר, אנחנו באותה חבורה של ההורים - האימהות והאחות של האמא", אמרה בשיחה עם וואלה! חדשות. "המורה שלחה אתמול מייל עם מצגת איך לספר לילד על מוות של מישהו. נתנו טלפונים לעזרה. אנחנו לא יודעים עדיין איך להתמודד. התפרקנו בצד, אבל ניסינו לשדר חוזק ליד הילד". לדבריה, שתי הילדות היו "חברות מאוד טובות, תמיד ביחד. הן מאוד בלטו בצופים".
טלי ברוש, אמא לעדי, גם הוא תלמיד כיתה ה', הוסיפה כי העובדה שמדובר ביישוב קטן מגדילה את הכאב. "אנחנו מכירים את כולם מהילדות וכולנו כואבים את המקרה", אמרה בצער. "זה עצב גדול. אנחנו לא מעכלים". לטענתה, לבריכה היו אמורים להגיע שלושה בנים ובת נוספת, אך לבסוף רק שתי הבנות נכחו במקום.
שקד סולומון, שלמדה בכיתה עם הילדות, סיפרה כי הן היו תלמידות טובות ונהגו לעזור לשאר התלמידים בכיתה. "שלחו לנו בווטסאפ שהן נפטרו ואז הסתכלתי בחדשות לבדוק אם זה אמיתי. פשוט בכיתי", שחזרה. "התקשרתי לחברות לבדוק שזה אמיתי וכולם בכו".
ידידה שביט, שנכדה למד בכיתה יחד עם שתי הבנות סיפרה כי הוא "בא אתמול לארוחת ערב, היה עצוב, מבוהל, לא אכל כלום. הוא היה מסוגר, לא דיבר". לדבריה, בני המשפחה לא ידעו כיצד להתמודד עם המצב. "אנחנו משפחה שכולה. ניסינו להסביר לו שאלוהים לפעמים בוחר את הטובים אליו. הוא עדיין בהלם ברמה שלא תתואר. הוא ילד פתוח ותמיד הלך עם הבנות ועכשיו זימנו אותו (למפגש בבית הספר, ר"ב)".
מיכל גבאי שבנה לומד בכיתה א' בבית הספר סיפרה כי היא מתקשה לעכל את האסון. "זה בלתי נתפס. באתי בעיקר ללמוד איך לספר לילד שלי להתמודד עם זה ביום ראשון בבוקר וזה משהו שזעזע את כולם", אמרה. "הילד שמע אתמול. דיברנו על זה בבית. הוא ראה תמונה. הבת האמצעית שלי הייתה מדריכה שלהן בקייטנה, והיא ממש בהלם. היא רק בת 15 וחצי".
לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד - revital.blumenfeld@walla.com