ביום שני ייפתח מושב הקיץ של הכנסת. זה יהיה מושב קצר, פחות משלושה חודשים אורכו, אבל הוא יהיה עמוס באירועים פוליטיים. השיא יהיה כמובן בבחירות לנשיאות, אבל מעבר לכך, תעמוד הקואליציה בפני בליץ של חקיקה אזרחית שיובילו לפיד ולבני. חוקי ברית הזוגיות, הפונדקאות והתחבורה הציבורית בשבת יעלו לדיון, אך בשל הווטו של בנט בענייני דת ומדינה, קשה לראות אותם צולחים את הקריאה הטרומית. לבני, אשר יודעת כי בהיעדר תהליך מדיני, חקיקה אזרחית היא ה"טיקט" שבו תלויה הישארותה בממשלה, לא מתכוונת לוותר, ומגבשת עוד חוקים שיהוו את הגל השני של החקיקה האזרחית במושב הקרוב. אחד מהם הוא "חוק הירושה", שבהיעדר צוואה יאפשר לאדם שחי בזוגיות עם בן מינו לרשת באופן אוטומטי את רכושו. בנוסף, שרת המשפטים הפיצה את תזכיר חוק הסכם קדם-נישואים שמטרתו למנוע מצב שבו זוגות שהתחתנו באופן אזרחי ייאלצו להתגרש ברבנות, גם אם אינם מעוניינים בכך ("מרוץ הסמכויות").
מנגד, נתניהו מאותת ימינה וצובר תחמושת לקראת המושב. הוא צפוי לקדם את חוק הלאום, באותו הניסוח שהגישו יריב לוין ואיילת שקד. החוק, שיוצר הלכה למעשה מדרג בין זהותה היהודית של המדינה לבין אופייה הדמוקרטי, יעורר לא מעט מחלוקות בתוך הקואליציה. ללבני יש הצעה מרוככת משלה. לפיד יבקש לקדם את ההצעה של רות קלדרון ברוח מגילת העצמאות, ובקיצור קשה לראות איך הצעה נפיצה כל כך מתקדמת מעבר לקריאה הראשונה. נראה, אם כך, שנתניהו לא באמת בונה על העברת החוק בחודשים הקרובים, אלא בעיקר מתבשם מיחסי הציבור המצוינים שהם עושים לו בימין, מול בנט.
סיעת יחיד - טורים אחרונים:
מה עשה הרצוג עם מקורבו לשעבר של נתניהו?
האח של בנט ברמאללה הציל אותו מאופוזיציה, בינתיים
המלכוד של נתניהו: למה ליברמן הטיל וטו על החרדים?
לקראת סוף המושב צפויים להגיע לשיאם הקרבות על תקציב המדינה לשנת 2015. עדות לניצני הקרבות הללו ניתן היה לראות אתמול, עם הכרזתו של שר הביטחון יעלון כי "נגמר לצה"ל הכסף לאימונים". רק לפני שבוע קיבל לפיד החלטה על הקצאת מיליארד שקל לניצולי שואה, כך שכסף יש השאלה היא איך מחלקים אותו. סביב זה תתחיל סדרה של כיפופי ידיים בין שני חברי הקבינט. איומים על השמדת ישראל מחד, והפקרות תקציבית שתדרדר את המדינה לתהום פיסקלי מנגד, ודאי יופרחו בסיטונות לחלל האוויר בשבועות הקרובים.
שני חוקים משמעותיים אחרונים שיעלו לדיון בכנס הקיץ הם הרפורמה ברשות השידור ו"חוק ישראל היום". שניהם נמצאים על הציר של הון, שלטון ועיתון, ויעוררו הרבה מאוד בלגאן, בעיקר בתקשורת.
התלהבות של מרפאת שיניים
החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לסגור את התיק נגד סילבן שלום פותחת חלון הזדמנויות קצר מועד שיאפשר את כניסתו למרוץ לנשיאות. בסביבתו אומרים שהוא מתלבט, וגורמים בכירים במערכת הפוליטית ששוחחו אתו אחרי סגירת התיק העריכו כי מדובר בימים ספורים עד שיודיע על החלטתו, לא הרבה אחרי סוף השבוע הקרוב. השיקול כאן הוא לא רק הזמן הקצר שישה שבועות לכל היותר עד לבחירות, אלא גם עניין של מומנטום. החלטת היועץ מאפשרת לו, לפחות באופן תיאורטי, לעלות להתקפה ולהסתער על התפקיד. התמהמהות בקבלת ההחלטה תצייר אותו כמי שיש לו מה להסתיר, ותסגור סופית את סיפור המרוץ של שר האנרגיה והמים.
ואכן, יש לא מעט סיבות לחשוב שכך יקרה. אחרי הכול, הנסיבות השתנו בזמן החקירה נגד שלום. לפני כחודש וחצי, שלושה ימים לפני שהתפוצצה הפרשה, הוא נפגש עם נתניהו לפגישה שהוגדרה "חיובית ביותר", במאמצים להשיג את תמיכת ראש הממשלה. מאז, נראה שהתלהבותו של נתניהו ממועמדותו של שלום, כמו גם מיתר המועמדים במרוץ, משולה לדרגת ההתלהבות שמגלה פציינט מחוץ לקליניקה של רופא שיניים כשהוא מביט בירחונים המצהיבים הפזורים בחדר ההמתנה. גם אצל לפיד המצב דומה. אנשים ששוחחו עם יו"ר "יש עתיד" בשבועות האחרונים גילו אצלו יחס שנע על הסקאלה שבין אדישות לבוז כלפי כל המועמדים.
סילבן, שחושיו הפוליטיים נחשבים למחודדים ביותר, עסק לפני הפרשה בחישובים התיאורטיים לגבי סיכויו להיבחר בסיבוב השני מול כל אחד מהמועמדים, והחליט שלא להודיע על התמודדות לפני שיהיה בטוח שיש לו רוב. כעת, הרוח המנשבת מכיוונם של נתניהו ולפיד היא בהחלט לא רוח גבית חזקה. מועמדותו ספגה פגיעה שקשה להעריך מה היקפה. הוא לא יוכל לנהל שיחות עם 120 חברי כנסת כדי להבין מה בסיס התמיכה שלו אחרי סגירת התיק, ויצטרך ללכת עם תחושות הבטן שלו. הנטייה ללכת על בטוח עשויה להיות זו שתכריע לרדת מהמרוץ. הודעה על התמודדות, על אף שרבים ממקרוביו דוחפים אליה, תיחשב להפתעה גדולה.
הנושא מטופל, המרובע עדיין מעגל
לבוז'י הרצוג מגיע קרדיט על הישג שמעטים במערכת הפוליטית יכולים להתגאות בו: הוא כפה על נתניהו לקבל החלטה. לולא העתירה שהגיש לבג"ץ יחד עם נחמן שי בדרישה למנות יו"ר קבוע לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הייתה הוועדה החשובה ביותר בכנסת נותרת משותקת לנצח. נתניהו, שהחלטיות היא לא התכונה הכי חזקה שלו, היה ממלמל פעם בשנה, כשהוא ניאות להעניק ריאיון לתקשורת, ש"הנושא בטיפול", ומערכת הביטחון הייתה נותרת ללא כל פיקוח. בזכות הרצוג, כל זה יסתיים עד מוצאי השבת הקרובה.
כעת עוסק ראש הממשלה בניסיון לרבע את המעגל. יריב לוין וזאב אלקין, בעלי ברית פוליטיים, הולכים בכל הכוח על רוטציה בתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון ויו"ר הקואליציה לסירוגין. אם הרוטציה תצא לפועל, יקבל נתניהו שקט בקואליציה בשנה הקרובה, כאשר יריב לוין יזנח את איום ההתפטרות שלו ויישאר בתפקיד, וכשיגיע זמנם להתחלף, אלקין, שנחשב לאמן של תחבולות ופעלולים פוליטיים למתקדמים, הוא זה שינהל את הקואליציה. זה יקרה במחצית השנייה של הקדנציה, זו שנחשבת למסובכת יותר לתפעול, כאשר כל הסיעות כבר מריחות את הבחירות מתקרבות. בתמורה, השניים דורשים שהקדנציה של כל אחד מהם תארך לא פחות משנה, דבר שישאיר רק שנה אחת בתפקיד למועמד "יש עתיד" עפר שלח שצפוי לכהן אחרון, במועד שבו כלל לא ברור אם הממשלה תתקיים.
קשה לראות אותו חותם על הצעה שכזו, ולכן נתניהו ביקש מאלקין ומלוין להתפשר, ולהסכים לכהן שבעה חודשים כל אחד. הם סירבו בטענה שמדובר בכהונה קצרה מדי שבה אין מספיק זמן כדי ללמוד את החומר המודיעיני לעומק, ובנקודה זו הדברים עומדים בשבוע האחרון, פחות או יותר. מי שצפוי להיפגע מהמהלך הוא מקורבו האולטימטיבי של ראש הממשלה, אופיר אקוניס. בזמן שצחי הנגבי צפוי לקבל פרס ניחומים בדמות מינוי לסגן שר החוץ, יישאר אקוניס, שהיה מועמד לתפקיד יו"ר הקואליציה, ללא תפקיד ביצועי של ממש.
יחימוביץ' וכבל מחממים מנועים?
האם בוז'י בדרך לתת פייט ליאיר לפיד במספר שנות הכהונה המשוריינות לכל אחד מהם בתקנון מפלגתו? על פי דיווח של עמית סגל בחדשות 2, יו"ר העבודה מתכוון להביא לוועידת המפלגה בסוף החודש הצעה לקיים פריימריז רק פעם אחת בכל קדנציה, 24 חודשים אחרי הבחירות. מכיוון שכבר היו פריימריז בקדנציה הנוכחית, 24 חודשים אחרי הבחירות הבאות יגיעו רק אי שם בשנת 2019, לקראת 2020. במפלגה אישרו את הפרסום וטענו כי מטרת הסעיף היא "להגביר את היציבות במפלגה וכדי למנוע את תופעת עריפת הראש של היו"ר מיד אחרי הפריימריז, ששמה אותנו ללעג וקלס". משום מה, עושה רושם שההצעה מרחיקת הלכת הזו תשיג בדיוק את האפקט ההפוך, לא רק מול היו"ר הקודמת יחימוביץ', אלא גם מול אנשים הנחשבים לבעלי בריתו הפוליטיים של היו"ר הנוכחי כמו כבל ומרגלית, שוודאי רואים עצמם ראויים להתמנות לתפקיד בחמש השנים הקרובות.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il
