בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירת ארגוני זכויות אדם נגד תיקון החוק למניעת הסתננות, במסגרתו מועברים מבקשי המקלט למתקן השהייה הפתוח חולות, ללא הגבלת זמן. העתירה נדונה הבוקר בפני הרכב שופטים בראשות נשיא בית המשפט השופט אשר גרוניס, שביטל בספטמבר האחרון את החוק למניעת הסתננות בגרסתו הקודמת, בטענה שאינו חוקתי. האולם היה מלא בנציגי ארגוני זכויות אדם, תושבי דרום תל אביב ומבקשי מקלט.
בדיון הבוקר חזר השופט עוזי פוגלמן על הנושא שהוביל לביטול החוק הקודם באומרו כי עדיין קיימות שאלות שנויות במחלוקת שקשורות למידתיות החוק כשמדובר בהוראת שהייה במתקן הכליאה שאינה מוגבלת בזמן וכי החוק אינו כולל עילות לשחרור מהמתקן. הדבר מוביל לעילת שחרור אחת - חתימה על עזיבת ישראל מרצון.
עוד על מחאת מבקשי המקלט:
מכתב אמנים לנתניהו: לתת מענה הוגן למבקשי המקלט
מחאת המסתננים מתחדשת: "לא אויבים של ישראל"
עומס בלשכת ההגירה החדשה: "עושים צרכים ברחוב"
עוד התייחס פוגלמן לשעורי ההכרה המזעריים של ישראל באזרחי אריתריאה כפליטים וביקש הסבר לדבר מנציגת פרקליטות המדינה, עו"ד יוכי גנסין. זו ציינה כי אושרו שתי בקשות מתוך 1,500 שהוגשו. "השאלה איך הנתון הזה מתיישב עם אמות המידה הבינלאומיות?", תהה פוגלמן. בהמשך ציינה גנסין כי ישראל מודעת להפרות זכויות האדם המתקיימות באריתריאה וגורל אנשים החומקים משרות צבאי במדינה.
עוד טענה גנסין במהלך הדיון כי אלפי מבקשי מקלט סודאנים עזבו את ישראל בחודשים האחרונים באמצעות שתי מדינות מעבר, מרביתם ממרכזי הערים ולא ממתקן חולות. השופטים תהו על כן מה תכלית המתקן. במענה טענה גנסין כי מדובר במניעת אפשרות לעבוד במרכזי הערים, מה שלדבריה יוביל לכניסת מיליוני מסתננים נוספים לישראל באם לא יתקיים. באשר לטענה זו טען נציג העותרים, עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח כי כליאת אנשים לשם הרחקתם מהערים אינה תכלית ראויה.
במהלך הדיון תהה השופט יצחק עמית כיצד החזקת 3,000 איש במתקן חולות תוביל לפתרון בעיית 50 אלף מבקשי המקלט ברחבי המדינה. לטענת גנסין, החוק הנוכחי מגדיר מסגרת משפטית להפעלת מתקן חולות ומאפשר הרחבתו על פי צרכי המדינה. אפשרות זו, בהציגה כגורם להפעלת לחץ לעזיבה מרצון על מבקשי מקלט, לא התקבלה בנוחות על ידי השופטים וגרוניס ועמית ביקשו מנציג האגודה לזכויות האזרח הצעות לאמצעים חלופיים למניעת הגירה.
"אין בשום מקום בעולם אמצעי שיביא לאפס בני אדם", הבהיר פלר. לטענתו, יש לאפשר למבקשי המקלט לכלכל עצמם בכבוד על ידי מתן אשרות עבודה בבניין, בסיעוד ועוד וכך למנוע השקעת מיליארדים מצד המדינה ובמקביל לעודד את פיזורם ברחבי המדינה, מה שיסייע גם לתושבי דרום תל אביב. עוד הציע פלר לקבוע שכניסה לישראל ללא היתר היא עבירה פלילית ולהביא את פורעי החוק לבית המשפט ולא לנקוט באמצעים מנהליים כפי שקורה היום.
בספטמבר 2013 קבע ההרכב פה אחד כי יש לפסול את החוק למניעת הסתננות במסגרתו נכלאו מבקשי מקלט לתקופה של שלוש שנים ללא משפט. זאת, בנימוק שלא ניתן להחזיק אנשים שאינם ברי גירוש במעצר ממושך לצורך הרתעת אחרים מכניסה לישראל.
בהליך מזורז נוסח ואושר בדצמבר תיקון לחוק לפיו מבקשי מקלט חדשים שייכנסו לישראל ממועד כניסת התיקון לחוק ייכלאו לפרק זמן של שנה ומבקשי מקלט השוהים בערים יועברו על פי קריטריונים שיקבע שר הפנים למתקן חולות, מתקן שהייה פתוח, להגדרת המדינה.
בעתירה שהגישו ארגוני הסיוע לבג"ץ, בהם האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע לפליטים ועוד, נטען כי אמנם המדינה מגדירה את מתקן חולות כמתקן פתוח, אך בפועל המצב שונה. "כ- 1500 מבקשי מקלט מוחזקים כיום בחולות לפרק זמן בלתי מוגבל. הם אמנם מורשים לצאת מהמתקן למספר שעות, בין ספירת הבוקר לספירת הצהריים, ובין ספירת הצהריים לספירת הערב, אולם הריחוק מרוב יישובי הארץ ומגבלות שונות במתקן עצמו הביאו לכך שרוב פעילותם של מבקשי המקלט מתמצה בשהות חסרת תוחלת בתחומי המתקן. מטרת החוק היא לשבור את רוחם, על מנת שהממשלה תוכל להתהדר בכך שאינה מגרשת אותם, אלא רק מסייעת בידיהם לעזוב 'מרצונם'".
"העובדה שהכנסת והממשלה שבות ובוחרות בקבוצה חלשה ונטולת כוח כשעיר לעזאזל, תולות בה את צרות החברה, משניאות אותה ומכות בה שוב ושוב באמצעות חקיקה, מחייבת את בית המשפט להתערב", אמר עו"ד פלר מהאגודה לזכויות האזרח.
לפניות לכתבת: danawp@walla.com