התקדימים מלמדים: איזה עונש צפוי לאולמרט?

על פי החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב היום, ואם זו לא תתהפך בבית המשפט העליון, צפוי אהוד אולמרט, ראש הממשלה ה-12 של מדינת ישראל, להצטרף לשורה של נבחרי ציבור שמדינת ישראל צפתה בהם נכנסים לכלא – מיו"ר ש"ס אריה דרעי, דרך שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון ועד נשיא המדינה לשעבר משה קצב. אולמרט הורשע בקבלת שוחד – שהיא העבירה החמורה ביותר בתחום השחיתות, ודינה עד עשר שנות מאסר.

אין עונש זהה לשני אנשים שונים על אותן עבירות, אולם מגזרי דינם של נבחרי ציבור בעבר ניתן ללמוד שבית המשפט קבע לא פעם כי יש לשפוט לחומרה מנהיגי מדינה, וכי על העונש להוות "תג מחיר" לשחיתות ולהרתיע אישי ציבור נוספים מפניה. אך האם זה עבד?

עוד בפרשה
לקריאת הכרעת הדין המלאה בפרשת הולילנד
התובע על הרשעת אולמרט: "המשמעות - מאסר ממושך"
הסיקור בעולם: "אדריכל מלחמת לבנון" בדרך לכלא

בספטמבר 2000 רעשה המדינה כששר הפנים מטעם ש"ס, אריה דרעי, אז פוליטיקאי בכיר ואהוד בקרב ציבור גדול - נכנס לכלא. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירת שוחד אחת ובשלוש עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ונידון לארבע שנות מאסר. בערעור לעליון הופחתה שנה מעונש המאסר.

בפסק הדין במחוזי עמד בית המשפט על החומרה המיוחדת בה יש להתייחס לעבירה של לקיחת שוחד המבוצעת בידי מי שנמנה עם מנהיגי המדינה וראשיה: "רום כהונתו של נאשם המקבל שוחד נימוק הוא לחומרה, לא לקולא. מנהיגי המדינה וראשיה, שחוטאים בעבירה כה חמורה, חייבים הם בענישה כבדה יותר מנושאי משרות אחרות שבשירות הציבורי. הם העומדים בפסגת השלטון ובמרומי החברה. הם האוחזים ברסן השררה. הם המשמשים דוגמא ומופת לרבים. כאומרים הם לבריות: ממנו תראו וכן תעשו".

עם זאת, ציין השופט ביחס לענישתו של דרעי, כי "למרות חומרת הנסיבות, אין בדעתנו למצות את הדין עם (דרעי). אנו נותנים לכל הנסיבות לקולא את משקלן הראוי. אנו מתחשבים בנסיבות האישיות והמשפחתיות. עם זאת חייבים אנו להזהיר כי מעשים כאלה לא ייעשו עוד בישראל. ועוד - כי שרים וראשים לא יינהו אחר השוחד שמארה הוא לחברה".

ניסיונו של השופט אז להרתיע פוליטיקאים נוספים, כנראה לא צלח. בשנת 2008 הורשע עמיתו של דרעי בתנועת ש"ס, ח"כ שלמה בניזרי, שהיה שר הבריאות ושר העבודה והרווחה, בקבלת שוחד, בהפרת אמונים ובשיבוש הליכי משפט, ונגזרו עליו שמונה עשר חודשי מאסר בפועל. בערעור לעליון הוחמר עונשו לארבע שנות מאסר.

בפסק הדין בעליון ובנימוקי ההחלטה על הכבדת העונש כתב הרכב השופטים, בראשותו של אדמונד לוי, בנוגע לשחיתות כי "כדי להתמודד עם נגע זה ולהרתיע את הרבים, לא די עוד במלל ודברי כיבושין, והגיעה העת לעשות מעשה, על ידי הצגתו של תג מחיר גבוה מזה שהיה נהוג בעבר לצדן של העבירות בתחום זה".

ושוב, "תג המחיר" המחמיר שקבעו השופטים בירושלים לשחיתות הציבורית לא הדאיג יותר מדי את אברהם הירשזון, שבשנת 2009 – בעודו שר האוצר בממשלתו של אהוד אולמרט, הורשע בשישה סעיפים שונים ובהם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, בהלבנת הון וברישום כוזב במסמכי תאגיד‏.

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו עונש מאסר בפועל של חמש שנים וחמישה חודשים, מאסר על תנאי של שנה וקנס של 450 אלף שקלים‏‏. גם הירשזון ערער לבית המשפט העליון, שדחה את ערעורו.

גם בהרשעתו של הירשזון התייחסה השופטת ברכה אופיר-תום לצורך בהרתעת נבחרי ציבור. את החלטתה פתחה במשפט "הן לצדק ימליך מלך, ושרים למשפט ישורו" (ישעיהו, ל"ב, א') וכתבה כי "המסר החייב לצאת מבית המשפט בנסיבות עבריינות של אנשי ציבור - צריך שיהיה חד ובהיר, ויודיע לכולי עלמא, כי גם איש ציבור רם דרג, המנצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, צפוי לגינוי והוקעה, לצד עונש מהותי, שאיננו שונה מעונשו של עבריין מן השורה".

האדם נושא המשרה הרם ביותר שנכנס לכלא הוא כמובן נשיא המדינה לשעבר משה קצב. הוא אמנם הורשע בעבירות מין ולא בעבירות כלכליות, אך בית המשפט קבע גם כאן כי קצב "ניצל לרעה את מעמדו" וגזר עליו שבע שנות מאסר בפועל – העונש החמור ביותר בתולדות המדינה לנבחר ציבור.

בפסק הדין בערעור לבית המשפט העליון קבעו השופטים בראשותה של מרים נאור כי "מן הצד האחר של המתרס, ניתן משקל מתאים למיהותו של העושה, רום מעמדו, לעובדה שנפל "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא"; לפגיעה שנגרמה לו ולפרסומים המתלהמים שעסקו בהוקעתו, תוך קביעת אשמתו זמן רב לפני שבית המשפט עצמו נדרש להכרעה בעניינו וכפי שכינו זאת באי-כוחו של המערער 'הלינץ' התקשורתי' שנעשה בו מבעוד מועד".

מנגד, קבעו השופטים שקצב "ניצל באופן שיטתי, תוך יצירת מניפולציות, את השררה שלו מתוך לחץ ויצר וביצע עבירות מין מן החמורות שבספר החוקים". גם במקרה זה התייחסו השופטים לצורך בהרתעת נבחרי ציבור וכתבו: "גורם מרכזי בגזירת דינו של המערער הוא האינטרס הציבורי שבהרתעת עברייני מין פוטנציאליים ממימוש מזימותיהם. כבר נכתב על ידי בית משפט זה, כי יש להעביר להם מסר ברור וחד-משמעי, אשר יקבל ביטוי בהטלת עונשים כבדים על המורשעים בעבירות אלה".

השופטים של קצב סיימו את החלטתם בנימה אישית. "עצב עמוק יורד על מדינת ישראל משנקבע כי מי שהיה שר בממשלה, סגן ראש הממשלה ונשיא המדינה ביצע מעשים כאלה. מחזה קשה ביותר הוא לראות את מי ששימש לסמל ממלכתי במדינה נכנס לבית הכלא". קצב מרצה את עונשו היום בכלא מעשיהו.

הוא קיבל את תאו של אריה דרעי, שלאחר ניכוי שליש מעונשו ריצה שלוש שנים. שותפו לתא של קצב היה לא אחר משלמה בניזרי, ששוחרר לאחר ניכוי שליש בתום שנתיים וחצי. גם מעונשו של אברהם הירשזון נוכה שליש, לאחר שישב בכלא חרמון.
בפני השופט דוד רוזן, במשפטו הנוכחי של אולמרט, ניצבת הכרעה קשה באשר לגזר הדין. בסוף החודש הבא יישמעו הטיעונים לעונש. לזכות אולמרט יעמדו תרומתו רבת השנים למדינה, גילו המבוגר (68) ואולי אף העובדה שהיה חולה בשנים האחרונות. מנגד, עלול השופט דוד רוזן לראות בחומרה רבה את העובדה שראש הממשלה לשעבר ניצל את מעמדו הבכיר ורב ההשפעה כראש עיריית ירושלים ולאחר מכן כשר התמ"ת - לטובת בצע כסף – וגם את הרשעתו בעבירה של הפרת אמונים בתיק מרכז ההשקעות. לאור ניסיון העבר, יש להניח שגם דוד רוזן יבקש להעביר מסר של הרתעה, בבואו לגזור את עונשו של אולמרט.