מאות אלפי זרזירים הגיעו ממזרח אירופה לסיבוב הופעות מרהיב אותו הם עורכים מדי חורף בשמי ישראל, החל מאזור עמק החולה בצפון ועד לנגב המערבי בדרום. הם מתרכזים באזורים עתירי מזון ומים כדוגמת מזבלות, רפתות ושדות חקלאיים. ייחודם של הזרזירים ב"תרגילים האקרובטיים" שהם מבצעים, הגורמים לשינוי תכוף בצורות אותן הם יוצרים באוויר.
למופעים המרהיבים הללו אותם הם עורכים במהלך היום ולפני הלינה, שתי מטרות העוזרות להן לשרוד. המטרה העיקרית היא לחמוק מעופות דורסים. להקת הזרזירים "נפתחת ונסגרת" במהירות כדי לא לאפשר לדורס להתמקד בפרט בודד ולעיתים השינויים החדים במופעים יוצרים משב רוח חזק ההופך את הדורס על גבו. המטרה השנייה של המופע האקרובטי היא העברת אינפורמציה. "עיקר התקשורת שמועברת שם היא לגבי מקורות מזון טובים. הם מסתכלים אחד על השני ומנסים להבין כיצד חבריהם קיבלו נוצות מבריקות ושומן יפה כי זה אומר שהם אכלו 'במסעדה טובה'", סיפר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע לוואלה! חדשות.
ידיעות סביבה נוספות:
על אף החורף השחון: השאיבה מהכינרת הוגברה
הנמלים בלחץ: שתי דובות ענק הגיעו לספארי
"אוהב הארץ": מת מייסד החברה להגנת הטבע, עזריה אלון
"מחקרים שנעשו לפני עשרות שנים, מצביעים על כך שהעברת אינפורמציה דומה נכונה גם לגבי הרבה מאוד ציפורים שנוהגות 'להתלהק' במקום אחד לפני הלינה, כדוגמת הנחליאלים, העורבים והעגורים". אלון הוסיף כי עד אמצע שנות השמונים ביקרו בישראל מיליוני זרזירים ואז החל לרדת באופן דרמטי מספר הזרזירים שביקרו בארץ. רק בשנים האחרונות אוכלוסייתם התאוששה.
"בסוף שנות השמונים, תחילת התשעים היה בעיקר במזרח אירופה שמשם הם באים, שימוש מאוד מאסיבי בחומרי הדברה שקטל רבים מהם", מסביר אלון. "בנוסף, החלו גם לצוד אותם. אבל בשנים האחרונות המודעות במזרח אירופה השתנתה והיום משתמשים בחומרי הדברה בצורה הרבה יותר מושכלת וגם המצב הכלכלי באזורים אלו השתפר, אז כנראה שגם הצייד של הזרזירים פחת". עונת הזרזירים בישראל החלה לפני כשבועיים והיא צפויה להסתיים בעוד כשבועיים.
לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.co.il