סוריה ממשיכה בייצור מואץ של טילים ורקטות, ועוקפת את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה, כך עולה מתחקיר שפורסם במגזין "ג'יינס" העוסק בענייני צבא וביטחון. המגזין הציג שורה של נתונים מפתיעים לגבי האופן שבו משמר המשטר בסוריה את יכולת ייצור הטילים שלו ומשדרג אותם בעזרת מדינות כמו איראן, קוריאה הצפונית ואפילו בלרוס.
במרכז התחקיר עומד "המרכז הסורי למחקר וללימודי מדעים" (SSRC). זהו הגוף האחראי על ייצור הנשק הכימי ועל פרויקט הטילים, אולם נראה שהקהילה הבינלאומית, האו"ם, רוסיה וארצות הברית בפרט, אינן מפקחות על פעולתו ולא הטילו סנקציות הנוגעות אליו ספציפית. בג'יינס צוין שבסוריה אמנם החל תהליך השמדתו של הנשק הכימי, אולם ל-SSRC יש את הידע הנדרש כדי לייצר שלל אמצעי לחימה כימיים כגון גז סארין וגז העצבים VX תוך זמן קצר מרגע שיוחלט לעשות זאת.
לקריאה נוספת:
דיווח: חיזבאללה מבריח מערכות טילים מתקדמות ללבנון
"רוסיה שלחה טילים מתקדמים נגד ספינות לסוריה"
נסראללה הכחיש "באופן גורף" שקיבל נשק כימי מאסד
מהתחקיר עולה כי סוריה חזרה לייצר טילים ורקטות לטווח ארוך ובינוני בקצב שאפיין את הייצור לפני תחילת מלחמת האזרחים במרץ 2011. יש לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת, הצורך המוגבר של המשטר בטילים כדי להילחם באופוזיציה, והשנייה היא רצונו של חיזבאללה לקבל לידיו רקטות וטילים המוצבים על אדמת סוריה. פרסום הדברים מגיע בעיתוי רגיש במיוחד, כאשר בשווייץ מכונסת פסגת ג'נבה 2, שבה מנסים נציגי הקהילה הבינלאומית להביא להסכם הפסקת אש בין המשטר לאופוזיציה. זאת על אף העובדה שרוב מתנגדיו של הנשיא בשאר אסד כלל אינם נוכחים בפסגה ויש מחלוקת קשה בין הצדדים. עד כה לא נרשמו הישגים בדיונים מלבד הסכמה על הכנסתו של סיוע הומניטרי לחומס והוצאת אזרחים משם.
מגזין ג'יינס מציג פירוט מפתיע של מפעלי ייצור הנשק הכימי והקונבנציונלי השייכים ל-SSRC, בעיקר הטילים והרקטות, בתחומי סוריה. מתברר כי המפעלים שעסקו בייצור נשק כימי ששייכים ל"מכון 3000", אחד המכונים המרכזיים שהיו אמונים על ייצור הנשק הכימי, נסגרו, בהם מתקנים בדומייר, בחאן אבו, בשמט ובפורקלוס. גם "זרוע 450", שהיא חטיבת הייצור של "מכון 3000", פורקה. מנגד, נמשכת באופן מוגבר הפעילות של "מכון 4000", שאחראי על ייצור הטילים והרקטות. חלק מהמפעלים שלו הועברו למיקום אחר, בטוח יותר, מחשש שהאופוזיציה תשתלט עליהם. כך גם לגבי "ענף 340", שאחראי על מחקר ופיתוח של טילים וממוקם בחאלב, וכן ענפים 702 ו-350 שהועברו לאזור מסייף, שם נמצאים כבר פרויקט 991 שבו מפותחים הסקאדים וכן פרויקט 794, פרויקט מיגון, ו-111, הקשור לפיתוח טילי קרקע-אוויר. רוב תכנית ייצור הסקאדים, הנקראת 99, נותרה בג'בל תקסיס, אזור הררי בין חומס לחמאה שנחשב בטוח יחסית מבחינת המשטר.
הטילים החדשים - ואיראן
לפי מגזין ג'יינס, סוריה משדרגת את פרויקט הטילים שלה. הטילים והרקטות החדשים המיוצרים במתקנים של ה-SSRC נחשבים לקטלניים יותר מבחינת עוצמת הפגיעה, אולם מדויקים פחות ובעלי טווח מצומצם יותר. כך לדוגמה, רקטות הברקן והזלזל שבסוריה שונו ושידרגו.
אחד הנתונים המעניינים ביותר שמציג התחקיר נוגע לפרויקט 702, שפועל למעשה תחת איראן. במקום מיוצרים עבור חיזבאללה טילים משופרים מדגם "ח'ייבר 1" המגיעים לטווח של מאה קילומטרים (קוטר 302 מ"מ) וטילי תישרין M-600. במגזין ידעו לספר שבפרויקט זה שוקדים כעת על ניסיון להחליף את הדלק הנוזלי בטילים לדלק מוצק.
ה-SSRC עוקף בשלל דרכים את הסנקציות שהוטלו על סוריה, כדי לשמר את יכולות ייצור הטילים והרקטות שלו. בין היתר הוא רוכש רכיבים שונים ממדינות זרות באמצעות חברות קש בסוריה או דרך מתווכים, סורים וזרים מחוץ לסוריה. המרכז מעביר כסף לאנשים שרוכשים עבורו את הרכיבים הנדרשים, בהם חלקים אלקטרוניים ומחשבים, ממדינות זרות. אם המאמץ הזה נתקל בקשיים, פונה סוריה וה-SSRC לבעלות בריתה, המנוסות כבר בעקיפת סנקציות. לבד מאיראן וקוריאה הצפונית, מתברר שסוריה רוקמת עסקה עם חברה בבלרוס המתמחה בייצור נשק ופיתוחו ונמצאת בבעלות המדינה. החברה Belvneshpromservice מנהלת מגעים עם חברה סורית, שהיא חברת בת של ה-SSRC במטרה להקים יחידה תעשייתית שתפתח ותייצר אמצעים שיסייעו להפוך את טילי ה-M-600 והסקאד D למדויקים יותר. החברה הבלרוסית נמנעה מלהגיב לדברים.
כמן כן, ה-SSRC שוקד על פרויקט משותף עם קוריאה הצפונית, שיסייע בשיפור יכולות הסקאד D. אנשי התאגיד הצפון קוריאני TANGUN כבר פועלים במסגרת פרויקט 99 בג'בל תקסיס, בין היתר בניסיון לייצר מרכיבים לסקאד D שיקשו על חישוב מסלול מעופו עם הכניסה שלו לאטמוספרה וימנעו את היירוט שלו מבעוד מועד באמצעות מערכות ליירוט טילים כמו אלה שיש בידי ישראל.