מכוני הפסיכומטרי על הרפורמה: "ניערך לעולם החדש"

הרפורמה בבחינות הבגרות עליה הכריז אתמול (רביעי) שר החינוך, שי פירון, התקבלה בספקנות בקרב ראשי מכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית. בין השינויים המוצעים, הוחלט גם כי הקבלה לאקדמיה תוכל להתבסס על תעודת הבגרות בלבד ללא צורך בבחינה המשולבת. בשיחה עם וואלה! חדשות טוענים ראשי המכונים כי כוונות הרפורמה טובות, אולם יש לחכות ולראות כיצד הן תתבצענה בפועל.

הרפורמה בחינוך - כותרות נוספות:
פטור מפסיכומטרי ושינוי בבגרויות - הכול על הרפורמה
שר החינוך לשעבר שריד יוצא נגד הרפורמה
שר החינוך הציג את הרפורמה: "יוצאים לדרך חדשה"

"הכול תלוי בביצוע. אלו דברים מאוד ראשוניים", אמר יואל גבע, הבעלים של בית הספר לבגרויות ופסיכומטרי "יואל גבע". "אנחנו כמובן רוצים לקבל לאוניברסיטאות את התלמידים הטובים והמוכשרים ביותר ואת אלה שמגיע להם, אבל האם הרפורמה תצליח והאם זה יקרה? זה לא ברור. אני יכול לומר שעבור תלמידים רבים, בחינות הבגרות הן לא מנבא טוב כל כך להצלחה בלימודים אקדמיים. אחת הסיבות היא שחלק גדול מהתלמידים מעתיקים זה מזה. יש מגזרים שלמים שבהם המורים נכנסים ופותרים את הבחינות לתלמידים".

גבע ציין את הפעם הקודמת בה היה ניסיון לבטל את הבחינה הפסיכומטרית, בתקופתו של שר החינוך לשעבר יוסי שריד. המהלך עבד במשך שנה בלבד, ולאחר מכן הוחזר הציון המשוקלל. "באותה תקופה תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות לא כל כך הגיעו לאוניברסיטאות", אמר. "אחוז התלמידים שהגיעו מהשכבות האלה ירד דרמטית כי יש מעט מאוד תלמידים משכבות נמוכות שעושים אנגלית ומתמטיקה ברמה של 5 יחידות. כשזה קרה, התגלה שהפסיכומטרי מנבא טוב יותר הצלחה בלימודים. היום, סטודנט שעושה פסיכומטרי, יש לו סיכוי טוב יותר להתקבל לאוניברסיטה מאשר להתקבל לאחר שעשה בגרות 5 יחידות וקיבל ציון גבוה". מנגד, הוא אומר: "אם השר יצליח לשמור על טוהר הבחינות, למרות שזו משימה לא פשוטה, יכול להיות שכן תהיה ברכה בעניין הזה".

הוא התייחס גם לנושא צמצום מספר בחינות הבגרות. "המגמה לצמצם את הבחינות גם היא לא בהכרח נכונה כי אנחנו בסך הכול לימדנו את התלמידים שלנו ללמוד לבחינות וכעת לסמוך על זה שהם ילמדו מתוך רצון ואהבת הלימודים?", תהה. "השאלה היא אם זה יכול לקרות עם כוח העבודה הנוכחי והמורים שיש לנו. לא ברור לי אם במערכת יש את כוח האדם שיבצע את הרפורמה בצורה טובה. הלוואי".

מנו קוזינץ המנכ"ל והבעלים של רשת "קידום", נשמע קצת יותר אופטימי, אבל חזר והדגיש את החשיבות של הבחינה הפסיכומטרית. "אני חושב ששינוי זה דבר טוב, ושמערכת החינוך משוועת לשינוי. בעולם של היום צריך לזוז מהר ולכן אני מברך על השינוי. מצד שני, חשוב לציין שבשנה האחרונה נוצרה אווירה של 'עליהום' על הבחינה הפסיכומטרית כאילו היא אם כל הבעיות. אני חושב שהבחינה הזו היא טובה, אפילו טובה מאוד - גם ביכולת הניבוי וגם מבחינת ביטוי הכישורים של אינדיווידואלים. יצא לה מוניטין רע כי זו חוויה לא נעימה וקשה, אבל מה לעשות? אני חושב שדברים קשים בונים אותנו ולא צריך לעטוף אותנו בכפפות".

לדברי קוזינץ, "בסופו של דבר המטרה לא צריכה להיות להקל, כפי שגם אמר השר, אלא לתת כלים גם ללמד וגם לבחון ובסופו של דבר מבחנים זה דבר חשוב. זה מייצר מוטיבציה ללמוד כי גם ככה בגילאי 16-15 אנחנו לא בראש של למידה". קוזינץ ציין כי הוספת פרק ההבעה לבחינה הפסיכומטרית שיפר אותה בצורה משמעותית. לשאלה אם המהלך צפוי לפגוע לו בהכנסות השיב: "יכול להיות שזה יפגע בהכנסות ויכול להיות שלא. רק הזמן יגיד. המזל שלנו, כקבוצת 'קידום', הוא שאנחנו לא בית ספר לבגרות ופסיכומטרי בלבד. יש לנו עוד מוצרים אחרים כך שאנחנו ממש לא תלויים בזה. אנחנו נדע להיערך לעולם החדש".

גורם נוסף בתחום ההכנה לבחינה הפסיכומטרית, שסירב להזדהות בשמו, סיפר על בעיות נוספות שעולות מהרפורמה שתצא לפועל בשנת הלימודים תשע"ה. "הרעיון הוא מבורך מאוד", הדגיש, "יש שם כמה דברים ברעיון שנשמעים טוב כי זה ייתן יותר אוטונומיה לבתי הספר, התיכונים לא יהיו מחויבים כל כך לבחינות האלה וזה יאפשר לבחור בין בגרות לבין פסיכומטרי. העניין הוא שמי שיוכל לבחור לעשות רק בגרות הוא רק מי שיש לו 5 יחידות במתמטיקה. בנתונים של 2012 יש פחות מ-10% שניגשו בכלל ל-5 יחידות מתמטיקה אז אם המהלך הזה נעשה בשביל לייתר את הבחינה, זו גם ככה לא האוכלוסייה שהפסיכומטרי היה חסם בעבורה".

בעיה נוספת שהעלה אותו גורם היא ההפחתה במספר השאלונים. "זה יוריד את כמות הבחינות, אבל יהפוך אותן ליותר קשות", הסביר. "זה ייצור בעיה קשה למי שרק רוצה לעשות בחינת בגרות בלי ללכת לאוניברסיטה. החלוקה לשאלונים נועדה להעלות את אחוזי הבגרות. עכשיו זה יהיה קשה יותר לשפר בגרויות". הבחינות המאוחדות צפויות להיות גם ארוכות יותר, דבר שיכול להקשות על תלמידים בעלי לקויי למידה. "קשה להם לשבת בבחינות ארוכות כל כך", אמר הגורם וסיכם: "ברמת החינוך, יש שם דברים יפים אבל ברמת הפרקטיקה, אני לא רואה את זה מתבצע. מסלול היישום מאוד ארוך".

מנגד, חושבת פרופ' לאה קסן נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, כי מדובר במהלך חשוב שיאפשר לסטודנטים רבים להגיע לאקדמיה. "התעוררנו הבוקר לבשורות מהותיות עבור כל מי שעוסק בחינוך והשורה התחתונה תהיה, לראייתי – חיזוק מעמדם של בתי הספר וחיזוק מעמדן של המכללות האקדמיות לחינוך", טענה. "ביטול חובת הפסיכומטרי הוא מהלך חשוב ומהותי שלהערכתי ייתן פתח לסטודנטים רבים ומוכשרים להגיע אל מסלולי ההשכלה שהם רוצים לעצמם. הכנסת הדגש על למידה משמעותית באמצעות עבודות חקר בתיכון היא נושא שנידון כבר זמן מה במערכת החינוך, ויש לברך על ההחלטה המאפשרת לתלמידים להציג את יכולותיהם והידע שרכשו בדרכים שונות ומקנה לבתי הספר מגוון רחב יותר של אפשרויות מדידה והערכה של התלמידים".

לדבריה, "גם ההחלטה על דחיית קיום הבגרויות לכיתה י"א היא החלטה נכונה, המאפשרת לתלמידים להמשיך וללמוד באופן מעמיק מבלי להיכנס למרוץ הבגרויות. התהליך כולו נראה כתהליך שעשוי להביא מהפך חיובי במערכת החינוך הישראלית ולחזק את האמון בה. בעזרת שיתוף של כל הנוגעים בדבר בהנהגתו של השר, תלמידים, מורים, אנשי אקדמיה, ניתן יהיה לקחת את מערכת החינוך צעד גדול קדימה".

(עדכון ראשון: 23:22)