וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"עזה זה כמו גן עדן - אף אחד לא עובד כאן"

12.12.2013 / 16:00

הסערה לא פסחה על הרצועה, ושוב אין חשמל, ועבודה עדיין אין. המרמור גובר, אך העזתים נותנים לחמאס אורך נשימה באחת התקופות המורכבות ביותר שידע. ואיך איראן נכנסת לתמונה?

בשבת הקרובה אמור היה החמאס לחגוג את יום השנה ה-26 להיווסדו. הארגון שנולד ב-14 בדצמבר 1987, בביתו של השייח אחמד יאסין, חמישה ימים בלבד לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, נהג לציין יום זה בתהלוכות צבאיות יוצאות דופן בהיקפן. אולם דווקא השנה החליטה ההנהגה לוותר על החגיגות ולבטל את הטקסים. התירוץ הרשמי שניתן לציבור העזתי הוא שחמאס מעדיף להעניק כסף לעניים, מאשר לבזבזו על אירועים עתירי הוצאות. ההסבר הפחות רשמי הוא שחמאס ספג לא מעט ביקורת ציבורית בגלל המסדרים הצבאיים שנערכו ביום השנה למבצע "עמוד ענן". חמאס יצא אז לחגוג ברוב גאון והדר את "הניצחון", עם עשרות כלי רכב צבאיים ברחובות העיר עזה ואלפי תומכים. היו ברצועה תושבים שתהו כיצד ייתכן שלחמאס יש די כסף כדי לתדלק את כל כלי הרכב הללו, בשעה שהארגון טוען שאין ביכולתו לקנות דלק לתחנת הכוח בעזה. המחסור בדלק גורם לכך שבמשך רוב שעות היממה אין חשמל בבתי הרצועה.

הליגה הערבית: לכל הטורים של אבי יששכרוף
כך חיסלו המצרים את ממלכת המנהרות של חמאס
הסלפים הג'יהאדיסטים - הצרה החדשה של שב"כ
חמאס בשפל ויש לו תכנית שיקום: "גלעד שליט 2"

חמאס חגג שנה ל"ניצחון" על ישראל במבצע "עמוד ענן", 16 בנובמבר 2013. רויטרס
מאיפה הדלק? חגיגות השנה ל"עמוד השנה" בעזה/רויטרס

רק לפני שנה, כשחגג החמאס יום הולדת 25, הגיע לרצועה ראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל, לחגוג יחד עם העזתים את הניצחון ב"עמוד ענן". כמעט חצי מיליון אנשים יצאו לקבל את פניו באירוע המרכזי שנערך במרכז העיר. מאז, זרמו מים רבים בנחל עזה: בעלי הברית מהאחים המוסלמים במצרים הודחו מכס השלטון, הצבא המצרי הצליח לסגור את רוב המנהרות בין סיני לעזה והחמאס הוכרז רשמית כ"ארגון טרור" במצרים - כך לפחות לפי כתב האישום נגד הנשיא לשעבר מוחמד מורסי שמשפטו מתחיל בימים אלה (סעיף האישום המדויק נגד מורסי הוא "שיתוף פעולה עם ארגון הטרור חמאס"). לאחר שנים שבהן התלונן חמאס בכל הזדמנות על המצור הנורא על עזה - מבלי שהיה מצור שכזה - הרצועה נמצאת בחודשים האחרונים תחת מצור של ממש ועמה גם צמרת הארגון שם.

"לנוכח גזילת פלסטין על ידי היהודים, הכרח הוא שיונף נס הג'יהאד... יש להפיץ את רוח הג'יהאד בקרב האומה, להתעמת עם האויבים ולהצטרף לשורות לוחמי הקודש" (אמנת החמאס, אוגוסט 1988, סעיף 15)

sheen-shitof

עוד בוואלה

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

ביום רביעי השבוע הגיעו גשמי הזלעפות גם לעזה. כמעט בכל מקום ברצועה היו הצפות. האזור שסבל יותר מכל הוא שכונת זייתון בעיר. אחד המראות השכיחים בימים האחרונים הוא אנשי כוחות ההצלה ששטים על חסקות בין בתי השכונה ומחפשים אחר נפגעים. מצב התושבים ב"בתים היבשים" אינו פשוט גם כן. "אין לנו חשמל במשך 16 שעות ביממה והקור בלתי נסבל", מספר ע', תושב אחת השכונות בעיר. "הילדים בבית כי אין לימודים בחלק מבתי הספר וההצפות מתערבבות בביוב שעולה על גדותיו. תוסיף לזה את העוני שהחמיר כאן ואת המחסור בעבודה. אתה יודע, יש לנו בדיחה כאן שאומרת שהמצב בעזה הוא כמו בגן עדן. אף אחד לא עובד פה, ממש תענוג", הוא אומר במרירות.

"יש פה כעס גדול כלפי החמאס אבל גם כלפי הרשות ברמאללה, ישראל ומצרים", אומר ע'. לטענתו, התסכול לא יוביל למהפכה נגד הארגון. "זה לא יקרה כאן. למה? כי יש הרבה אנשים שעדיין תומכים בחמאס. אנחנו מרגישים במצור, במצוקה ואנחנו מבינים גם את המצוקה של החמאס. הם ממשיכים לנסות לפעול למען החלשים והעניים".

רצועת עזה בסערה הגדולה של דצמבר 2013. AP
רצועת עזה בסערה הגדולה של דצמבר 2013/AP
רצועת עזה בסערה הגדולה של דצמבר 2013. AP
רצועת עזה בסערה הגדולה של דצמבר 2013/AP
רצועת עזה בסערה הגדולה של דצמבר 2013. AP
כמעט כל מקום מוצף. עזה בסערה הגדולה/AP

מצוקת התושבים היא אחת הבעיות המרכזיות שעמה נאלץ חמאס להתמודד בימים אלה. כבר חלפו הימים שבהם הייתה זו קבוצה קטנה וממודרת של פעילי טרור שעסקו בהוצאה לפועל של פיגועי התאבדות. כיום מדובר בישות שלטונית שמעסיקה יותר מ-50 אלף בני אדם בעזה ואחראית לתשלום משכורותיהם (שהתעכבו שוב החודש), כמו גם לטיפול בבעיות היומיום של התושבים. וכמו בעבר, לחמאס, כארגון פוליטי, אכפת מדעת הקהל הפלסטינית בכלל והעזתית בפרט. ס', פרשן ידוע המתגורר ברצועה, אומר כי חמאס במובנים רבים נאחז עדיין באידיאולוגיה הישנה שלו: "אין הכרה בישראל, מחויבים להתנגדות. האמנה עדיין בתוקף, כולל כל הקריאות לג'יהאד. אבל בפועל, הם לא מיישמים את הסיסמאות הללו. הם לא יורים רקטות לעבר ישראל ואפילו עוצרים פעילים של ארגוני הסלפים שמנסים לעשות זאת".

לדברי ס', השינוי באופיו של החמאס החל עם ניצחון הארגון בבחירות לפרלמנט. "מאותו רגע למעשה הפך חמאס לשותף בניהול חיי הפלסטינים. לאחר ההפיכה בעזה, ביוני 2007, הם השתלטו בכוח על הרצועה אבל קיבלו למורת רוחם גם בלעדיות על האחריות השלטונית. ועכשיו לך תסביר לעזתים מדוע אין להם חשמל, אין נפט או דלק ואין עבודה. הפופולריות שלהם בירידה, בניגוד למגמה שנרשמה מיד לאחר 'עמוד ענן' והם מודעים לכך". לדבריו, הסיבה לכך שחמאס יושב בשקט על אף הירידה בתמיכה בו והחרפת המצוקה בעזה, היא ההבנה השוררת בצמרת הארגון שהוא נמצא כרגע בשדה מוקשים. "לאן שלא יפנה הוא עלול לגרום לנזק קשה עוד יותר. עם איראן ועם סוריה יש משבר חריף, מצרים בעימות חזיתי עמו, הפיוס עם הפתח מתרחק ומול ישראל נשמר סטטוס קוו שביר. לא יותר, לא פחות. מכאן ההבנה שלו שעדיף כרגע להמתין, עד שמשהו במשוואה הזו ישתנה".

"תנועת ההתנגדות האיסלאמית היא אחד מאגפי האחים המוסלמים בפלסטין. תנועת האחים המוסלמים היא ארגון כלל עולמי והיא התנועה האיסלאמית הגדולה ביותר בעת החדשה" (אמנת חמאס, סעיף 2)

הטלטלה שאחזה בחמאס בשנה האחרונה היא בראש ובראשונה תוצר של המהפכה השנייה במצרים. בתוך כמה ימים בסוף חודש יוני ובתחילת יולי, איבד הארגון את בעלי הברית המשמעותיים ביותר שלו במזרח התיכון. עם סילוק מורסי והאחים המוסלמים, מצא עצמו חמאס מתמודד עם מציאות חדשה, שכמותה לא ידע גם בימים הקשים ביותר של חוסני מובארק. המשטר החדש, בהכוונתו של הצבא המצרי, רואה בחמאס, ואולי בצדק, חלק מהמערך הפוליטי של האחים המוסלמים במצרים. מכאן הצורך להילחם בו.

כוחות הביטחון המצריים הבינו שאחת הפעולות הקריטיות שעליהם לנקוט כדי להשיב את הסדר בסיני ובאותו זמן לפגוע בהכנסות של החמאס היא סגירת המנהרות בין עזה לסיני. למודיעין המצרי היה מידע שהוכיח שארגוני הטרור הפועלים בחצי האי מתאמנים ומקבלים סיוע צבאי מפעילי טרור בעזה, שחלקם קשורים לחמאס, כמו מומתאז דורמוש מ"צבא האיסלאם". בנוסף, בצד המצרי הבינו שחמאס לא רק מתעלם מהברחות של מבוקשים ואמצעי לחימה לחצי האי וממנו, אלא אף מרשה לעצמו להקים מחסני נשק על אדמת מצרים בידיעה שישראל לא תעז לתקוף את המאגרים הללו. מכאן באה ההחלטה לצאת למבצע צבאי רחב היקף נגד המנהרות עד כדי סגירתן הכמעט מוחלטת, ובמקביל למבצע לטיהור קני הטרור בסיני.

שני פלסטינים נחים ומעשנים סיגריה במנהרה בין עזה לסיני, ספטמבר 2013. רויטרס
הפסקת סיגריה במנהרת הברחה בין עזה לסיני/רויטרס

כך, כמעט ללא התרעה מוקדמת, מצאה עצמה צמרת הארגון נצורה בעזה. אין יוצא ואין בא. בכירי החמאס אינם מורשים לעבור במעבר רפיח, שגם כך סגור ברוב הימים. אספקת הדלק וחומרי הבניין לעזה ממצרים פסקה, והארגון נאלץ לייבא מישראל עוד ועוד סחורות. ישראל מצדה מסכימה להעביר כמויות גדולות של דלק לעזה, אולם חמאס אינו מוכן לקנות את הדלק הישראלי במחירו הנוכחי - יותר משבעה שקלים לליטר. בעלי הברית הוותיקים מטהראן ומדמשק, הפנו עורף לארגון לאחר העריקה מסוריה והוא כבר לא נהנה מהעברת אמצעי לחימה כבימים עברו או מהעברת כספים. גורם ישראלי שעוקב אחר חמאס זה עשרות שנים, אומר כי הארגון ספג מהלומה בכמה מישורים.

"במישור היומיומי, יש להם קשיי משילות מאחר שהם לא מצליחים לשלם משכורות. הם מתקשים לקבל ציוד צבאי תקני ועברו לייצור מקומי של רקטות וטילים. במישור האידיאולוגי, אט אט מתברר שהסיסמה שניסו אנשי האחים המוסלמים להנחיל במדינות ערב כי 'האיסלאם הוא הפתרון', היא חסרת כיסוי. הפגיעה ב'גזע' של התנועה - האחים המוסלמים במצרים, גרמה לנזקים גם בענפים: בחמאס בגדה ובעזה, באחים המוסלמים בירדן וגם במקומות אחרים".

אחת האפשרויות שעומדות בפני חמאס, מלבד הפתרון הקל - הסלמה מול ישראל, היא להתקרב שוב לאיראן. אמירה מפורשת בנושא זה נשמעה השבוע. אחד מראשי הארגון בעזה, מחמוד א-זהאר, שנפגש עם עיתונאים עזתים, סיפר להם כי הארגון חידש את הקשרים עם טהראן, לנוכח שינוי השלטון שם. זה אמנם לא אומר דבר על היחסים עם נשיא סוריה בשאר אסד שכינה את החמאסניקים "בוגדים", אבל לפחות לגבי טהראן, חמאס הבין שאם לממשל האמריקני מותר לדבר עם הנשיא רוחאני, אין סיבה שהוא לא יעשה זאת גם כן.

4
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully