האירועים אתמול (ראשון) במצרים מהווים במידה רבה פרידה מחלום "מצרים המאוחדת". דווקא באחד מחגיה הלאומיים המרכזיים של המדינה, 6 באוקטובר המציין את "הניצחון" על ישראל במלחמת יום הכיפורים, התפרצה מחדש, בעוצמה רבה, האיבה הקשה בין שני המחנות: תומכי האחים המוסלמים מצד אחד, והצבא ותומכיו מצד שני. עד כה נספרו כבר לפחות 50 הרוגים, רובם הגדול בקהיר, וניתן להעריך שמניין ההרוגים רק ימשיך ויעלה. כמו כן נמנו לפחות 268 פצועים, ובאזור קהיר בלבד נעצרו לפחות 300 מאנשי האחים המוסלמים.
במהלך הימים האחרונים, ניסה הצבא להזהיר שוב ושוב את תומכי האחים המוסלמים ופלגים אחרים שלא לבחון את סבלנותם בשישה באוקטובר. אנשי הדת של אוניברסיטת אל-אזהר, המזוהים עם המשטר, התריעו כי הפגנות ביום החג הלאומי כמוהן כפגיעה באיסלאם ואף פרסמו פסק הלכה, פתווה, בנושא. גם מערכת הביטחון המצרית התריעה כי מי שייתפס מפגין, יואשם בריגול. ובכל זאת, אלפים מתומכי האחים המוסלמים יצאו לרחובות, תוך גילוי אומץ רב או טיפשות (תלוי את מי שואלים כמובן), והתעמתו עם המשטרה והצבא.
ואכן, התגובה של כוחות הביטחון המצריים הייתה אלימה במיוחד תוך שימוש באש חיה. אלא שדווקא ההרג המסיבי של המפגינים ככל הנראה לא צפוי להביא להרגעת הרוחות ולייצוב המערכת הפוליטית הסוערת במדינה. גם נסיונותיו של השלטון להרגיע את הרוחות לא צלחו בינתיים. לנוכח האירועים, פנה ראש ממשלת מצרים, חאזם בבלאווי, לציבור במדינה בנאום ששודר בטלוויזיה, בו אמר כי זהו "זמן קריטי" למצרים וקרא לבני עמו "לעמוד איתנים יחד ולהיות אופטימיים לגבי העתיד" - קריאה שנראה כי נפלה על אזניים ערלות.
בניגוד מוחלט להוראות הרשויות והצבא, יצאו אלפים מתומכי האחים המוסלמים לרחובות, קראו קריאות נגד שר ההגנה ומפקד הצבא עבד אל-פתאח א-סיסי, וכינו אותו "רוצח". כוחות הביטחון מיהרו לקדם את פניהם בגז מדמיע ובירי באוויר, ובכמה מקרים - גם בירי חי אל תוך הקהל. בהמשך התפתחו קרבות רחוב במוקדים שונים, במהלכם התמקד הצבא במאמצים להפריד בין מחנות המפגינים השונים ולמנוע מהם להתאחד נגדו.
האחים המוסלמים סופגים בכל החזיתות
במובנים רבים, ההתפרצות הנוכחית של הפגנות נגד המשטר החדש היתה צפויה. מה שאולי מפתיע יותר, הוא העובדה שמאז המהפכה דור 2.0 במצרים ועליית הצבא לשלטון בתחילת חודש יולי ועד היום, נרשמה בסך הכל מחאה מצומצמת יחסית של תומכי האחים המוסלמים נגד המשטר החדש. ייתכן שלמעצרה של כמעט כל הנהגת התנועה היה חלק בשמירה על שקט יחסי בשבועות האחרונים - אך היה גם ברור שתנועה שיש לה בסיס תמיכה עממי נרחב כל כך אינה מתכוונת לסיים את המאבק מול הצבא ללא "קרב", או בהנפת דגל לבן. האחים המוסלמים הצליחו, בסיבוב הנוכחי, להבהיר שהצבא יכול אולי לעצור מאות מפעילי התנועה ואת הנהגתה - אך לא יכול להעלים את הפופולריות שלה.
ובכל זאת, בחודשים האחרונים, ספג האיסלאם הפוליטי מבית היוצר של האחים המוסלמים כמה מהלומות לא פשוטות. ראשית, אובדן השלטון במצרים; שנית, היחלשות התנועה בירדן, עד כדי דעיכה של המחאה נגד בית המלוכה; שלישית, השחיקה במעמד האחים המוסלמים באופוזיציה הסורית אל מול התחזקות זרמי אל-קאעדה. רביעית, המעמד הנחלש של החמאס ברצועת עזה לנוכח המתיחות עם מצרים; חמישית, המחאה הציבורית הנרחבת נגד ראש ממשלת טורקיה, ארדואן, בעל בריתם של האחים המוסלמים; ושישית, ההפגנות האלימות נגד בעל ברית אחר של "האחים", נשיא צפון סודאן, עומאר אל-בשיר. ובכל זאת, המחאה היום במצרים מוכיחה שהתנועה עוד לא אמרה את מילתה האחרונה באזורנו.
מצרים בוערת - עוד כותרות:
הסלמה ביום השנה למלחמה: מהומות עשרות הרוגים
תחילת הגל הנוכחי של מהומות: 5 הרוגים ביום שישי
קצין איסוף: להיכנס לראש של הממשלה במצרים / אמיר בוחבוט
(עדכון ראשון: 23:45)